חג שמח (סרט)

סרט משנת 2005

חג שמחצרפתית: Joyeux Noël) הוא דרמת מלחמה היסטורית משנת 2005, קופרודוקציה צרפתית-גרמנית-בלגית, המבוססת על אירוע הפסקת האש של חג המולד בדצמבר 1914, המתואר דרך עיניהם של חיילים צרפתים, בריטים וגרמנים. הסרט נכתב ובוים על ידי כריסטיאן קאריון והוקרן מחוץ לתחרות בפסטיבל קאן 2005.

חג שמח
Joyeux Noël
בימוי כריסטיאן קאריון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי Benjamin Herrmann עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט כריסטיאן קאריון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים דניאל בריהל
Joachim Bißmeier
כריסטיאן קאריון
סטיבן רוברטסון
Mathias Herrmann
סוזאן פלון
Michael A. Grimm
Michael Pascher
Alexander Wüst
Thomas Schmauser
Frank Witter
Gilbert von Sohlern
כריסטוף רוסגנון
רולנדו ויאסון
Lucas Belvaux
דיאן קרוגר
דני בון
בנו פורמן
גיום קאנה
Natalie Dessay
גארי לואיס
אלכס פרנס
איאן ריצ'רדסון
מישל סרו
כריסטופר פולפורד
Bernard Le Coq
Jan Hutter עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה פיליפ רומבי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום וולטר ואן דן האנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, בלגיה, נורווגיה, יפן, רומניה, הממלכה המאוחדת, גרמניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה UGC Fox Distribution עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1 בדצמבר 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 115 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט גרמנית, אנגלית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט היסטורי, סרט חג המולד, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו merrychristmas
www.joyeuxnoel-lefilm.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט, הכולל את אחת ההופעות האחרונות של איאן ריצ'רדסון לפני מותו, היה מועמד לסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-78. הסרט מתאר תיאור בדיוני של אירוע אמיתי שהתרחש בדצמבר 1914, כאשר וילהלם, יורש העצר הגרמני, שלח את סולנית להקת האופרה הקיסרית של ברלין לביקור סולו בקו החזית. שירת הטנור, וולטר קירכהוף, לגדודי וירטמברג ה-120 וה-124 הביאה את החיילים הצרפתים בשוחותיהם לקום ולמחוא כפיים.

עלילה עריכה

הסיפור מתרכז בעיקר בשש דמויות: גורדון (סגן מיחידת חיל הרגלים הסקוטית המלכותית); אודבר (סגן צרפתי מחיל הרגלים ה-26); הורסטמאייר (סגן גרמני יהודי מחיל הרגלים ה-93); האב פאלמר (כומר סקוטי העובד ככומר ונושא אלונקה); ושני כוכבי אופרה מפורסמים, הטנור הגרמני ניקולאוס ספרינק - וולטר קירכהוף - וארוסתו הדנית, המצו-סופרן אנה סרן.

הסרט מתחיל בסצנות של תלמידי בית ספר מדקלמים נאומים פטריוטיים שגם משבחים את מדינותיהם ומגנים את אויביהם. בסקוטלנד, שני אחים צעירים, ג'ונתן וויליאם, מצטרפים ללחימה ואחריהם הכומר שלהם, האב פאלמר, שהופך לכומר. בגרמניה, הופעתו של ניקולאוס ספרינק מופרע במהלך הופעה של קצין גרמני המכריז על זימון מילואים. החייל הצרפתי אודבר מתבונן בתצלום של אשתו ההרה, אותה הוא נאלץ להשאיר מאחור (בחלק הכבוש של צרפת, ממש מול השוחה שלו) ומתכונן לצאת אל השוחות להתקפה של מדינות ההסכמה על קווי הקיסרות הגרמנית. עם זאת, התקיפה נכשלת, כאשר הצרפתים והבריטים ספגו אבדות רבות בעוד וויליאם מאבד את חייו.

בגרמניה, אנה מקבלת אישור להופיע עבור יורש העצר וילהלם, וספרינק רשאי להתלוות אליה. הם מבלים לילה ביחד ואז מופיעים. לאחר מכן, ספרינק מביע מרירות לנוכח הנוחות של הגנרלים במפקדתם ומחליט לחזור לחזית לשיר למען החיילים. ספרינק מתנגד בתחילה להחלטתה של אנה ללכת איתו, אך הוא מסכים זמן קצר לאחר מכן. הפסקת האש הבלתי רשמית מתחילה כשהבריטים מתחילים לשיר שירים חגיגיים ושירים מבית, בליווי חלילים. ספרינק וסורנסן מגיעים לקו החזית הגרמני, וספרינק שר עבור חבריו. כשספרינק שר את "Silent Night", הוא מלווה בחלילית של האב פאלמר מהקו הקדמי של סקוטלנד. ספרינק מגיב לפאלמר ויוצא מהתעלה שלו עם עץ חג המולד קטן, שר "אדסט פידלס". בעקבות ההנחיה של ספרינק אודבר, הורסטמאייר וגורדון נפגשים בשטח הפקר ומסכמים על הפסקת אש לערב אחד.

החיילים השונים נפגשים ומאחלים זה לזה "Joyeux Noël", "Frohe Weihnachten", ו"חג שמח". הם מחליפים שוקולד, שמפניה ותצלומים של יקיריהם. הורסטמאייר מחזיר לאודבר את ארנקו המכיל תמונה של אשתו, שאבדה בהתקפה כמה ימים לפני כן, והם מתחברים על רקע הזיכרונות לפני המלחמה. האב פאלמר מנהל מיסה קצרה לחיילים (בלטינית כפי שהיה נהוג בכנסייה הקתולית באותה תקופה), והחיילים מתרגשים מאוד. עם זאת, ג'ונתן לא מתרגש לחלוטין מהאירועים סביבו, בוחר להתאבל על אחיו. למחרת בבוקר, הסגנים מסכימים להאריך את הפסקת האש כדי לאפשר לכל צד לקבור את מתיהם, ולאחר מכן אחווה לבבית לשארית היום. בזמן שהחיילים שלהם משחקים כדורגל, אודבר והורסטמאייר מזדהים, מדברים בצרפתית על זיכרונותיהם מפריז ועל משפחותיהם. הורסטמאייר מציע לקחת מכתב עבור אשתו של אודבר. למחרת, כשהכוחות הגרמניים מפגיזים את עמדת מדינות ההסכמה, הורסטמאייר מציע לחסות את החיילים הצרפתים והבריטים בתעלה שלו, הצעה שאודבר וגורדון חוזרים להגן על הגרמנים מהפצצת התגמול שלהם. לפני הפרידה, מודעים לכך שההפוגה באמת הסתיימה, אודבר והורסטמאייר מקוננים שהם לא יכולים להיות חברים, ומקווים ששניהם ישרדו את המלחמה. כשאודבר מחמיא להורסטמאייר על הצרפתית שלו, הגרמני מגלה שאשתו צרפתייה.

לפני ההפצצה, הורסטמאייר מגלה כי אנה וספרינק עזבו ללא הסכמת הממונה הגרמני כדי לבדר את חיילי החזית ומודיע לשניהם שספרינק עומד להיעצר בשל סירוב פקודה. כשהגרמנים חוזרים לשוחות שלהם, אנה וספרנק נשארים מאחור ומבקשים מאודבר לקחת אותם כשבויים, כדי להימנע מהפרדה. מכתבים שהם מוסרים לו מהחיילים הגרמנים (שקיוו שאנה תמסור אותם כשתחזור לברלין), כמו גם מכתבים מחיילים בכל רחבי החזית, יורטים על ידי רשויות הצבא, וחושפים את עובדת קיום הפסקת האש, למרות אי הסכמת המפקדים.

האב פאלמר נשלח בחזרה לקהילה שלו והגדוד שלו מפורק כאות בושה. למרות הדגשת האנושיות והרצון הטוב של הפסקת האש, הוא ננזף על ידי הבישוף, שלאחר מכן מטיף דרשה אנטי-גרמנית למגויסים חדשים, בה הוא מתאר את הגרמנים כבלתי אנושיים ומצווה על המתגייסים להרוג כל אחד מהם. האב פאלמר שומע את הדרשה ומסיר את הצלב שלו כשהוא עוזב. אודבר נענש בכך שנשלח לוורדן, והוא ננזף על ידי אביו הגנרל. בהתלהמות שהגיעה לשיא, אודבר הצעיר מפרגן לאביו, ואינו מביע חרטה על האחווה בחזית, וסלידתו מאזרחים וממונים שמדברים על הקרבה אך אינם יודעים דבר על המאבק בשוחות. הוא גם מודיע לגנרל על הנכד החדש שלו אנרי. נרגש מהגילוי הזה, הגנרל ממליץ אז "גם לנסות ולשרוד את המלחמה הזו בשבילו".

הורסטמאייר וחייליו, הכלואים ברכבת, מקבלים הודעה מיורש העצר הגרמני כי הם יישלחו לחזית המזרחית, ללא רשות לראות את משפחותיהם כשהן עוברות דרך גרמניה. לאחר מכן הוא רוקע על המפוחית של יורג ואומר שהורסטמאייר אינו ראוי לצלב הברזל שלו. עם יציאת הרכבת, הגרמנים מתחילים לזמזם שיר בריטי שלמדו מהבריטים, "L'Hymne des Fraternisés/ I'm Dreaming of Home".

שחקנים ודמויות עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה