חד-קרן (כלכלה)

חברת סטארט-אפ בשווי של מעל מיליארד דולר

חד-קרן (לעיתים נהגה יוּניקוֹרן, מאנגלית: Unicorn) היא חברת הזנק פרטית ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר.[1] המונח נטבע בשנת 2013 על ידי משקיעת ההון סיכון איילין לי, שבחרה את החיה המיתולוגית חד-קרן כדי לייצג את הנדירות הסטטיסטית של מיזמים כה מצליחים.[2][3][4][5] על פי TechCrunch היו 279 חדי-קרן במאי 2019.[6] חדי-הקרן הגדולים כללו את Ant Financial, DiDi, Airbnb, Stripe ו- Palantir Technologies.[7] חדי-קרן בולטים כאובר ו-Lyft הפכו בשנת 2019 לחברות ציבוריות והפסיקו להיחשב חדי-קרן.

היסטוריהעריכה

כאשר איילין לי טבעה במקור את המונח "חד קרן" בשנת 2013, היו רק שלושים ותשע חברות שנחשבו לחד-קרן.[8] במחקר אחר שנעשה על ידי הרווארד ביזנס רוויו, נקבע כי חברות סטארט-אפ שהוקמו בין 2012 ל-2015 גדלו בהערכת שווי פי שניים ממה שחברות מסטארט-אפים שהוקמו בין השנים 2000-2013.[9]

הסיבות מאחורי צמיחתן המהירה של חדי-הקרןעריכה

אסטרטגיית צמיחה מהירהעריכה

על פי מאמר בכתב העת המדעי "Management Science", משקיעים וחברות הון סיכון מאמצים את אסטרטגיית ה-get big fast עבור חברות סטארט-אפ. GBF היא אסטרטגיה בה סטארט-אפ מנסה להתרחב בקצב גבוה דרך סבבי מימון גדולים וקיצוץ מחירים כדי להשיג יתרון בנתח השוק ולדחוק את המתחרים במהירות האפשרית.[10] נראה כי התשואות האקספוננציאליות המהירות באמצעות אסטרטגיה זו אטרקטיביות לכל הצדדים המעורבים. עם זאת, תמיד יש את הערת הזהירות של בועת הדוט-קום של שנת 2000 והיעדר הקיימות לטווח הארוך ביצירת הערך של החברות שנולדו מעידן האינטרנט.

אקזיטיםעריכה

חדי-קרן רבים נוצרו באמצעות רכישות על ידי חברות ציבוריות גדולות. בסביבת ריבית נמוכה וצמיחה איטית, חברות רבות כמו אפל, פייסבוק וגוגל מתמקדות ברכישות במקום להתמקד בהשקעות הון או השקעות בתוך החברה.[11] כמה חברות גדולות מעדיפות לחזק את עסקיהן באמצעות רכישת טכנולוגיות ומודלים עסקיים מבוססים במקום ליצור אותם בעצמן.

גידול בהון פרטי זמיןעריכה

הגיל הממוצע של חברת טכנולוגיה לפני שהוא מונפקת בבורסה הוא 11 שנים, לעומת אורך חיים ממוצע של ארבע שנים בשנת 1999.[12] דינמיקה חדשה זו נובעת מגדילה בהיקף ההון הפרטי הזמין להשקעה בחברות הזנק, וכן בעקבות תקנה אמריקאית משנת 2012 שהגדילה פי ארבעה את מגבלת בעלי המניות בחברה פרטית. סכום ההון הפרטי שהושקע בחברות תוכנה גדל פי שלושה משנת 2013 עד 2015.[13]

מניעת הנפקהעריכה

באמצעות סבבי גיוס רבים חברות אינן צריכות לעבור הנפקה ראשונה לציבור כדי להשיג הון או הערכת שווי גבוהה יותר; הם יכולים פשוט לחזור למשקיעים ולגייס הון נוסף. הנפקות מסתכנות גם בסיכון של פיחות ערך החברה, אם השוק הציבורי מעריך את החברה פחות מהערך שמייחסים לה המשקיעים.[13] מספר דוגמאות אחרונות למצב זה הייתה חברת השירותים הפיננסיים סקוור, וטריבגו, מנוע חיפוש גרמני פופולרי למלונות, שניהם ירדו בערכם לאחר ההנפקה.[14][15] היה זה בגלל הערכת יתר ניכרת של שתי החברות בשוק הפרטי על ידי משקיעים וחברות הון סיכון. השוק לא הסכים עם הערכות השווי של שתי החברות, ולכן צנח מחיר כל מניה מטווח ההנפקה הראשוני שלהן.

בנוסף, משקיעים וסטארט-אפים לא רוצים לבזבז משאבים על הרגולציות הנלוות להנפקה. תקנות כמו חוק סרבנס-אוקסלי החילו רגולציות מחמירות על חברות ציבוריות, בעקבות מספר מקרי פשיטת רגל בשוק האמריקאי.[11]

התקדמות טכנולוגיתעריכה

חברות הזנק מנצלות את שטף הטכנולוגיות החדשות של העשור האחרון כדי להשיג מעמד של חד-קרן. עם התפוצצות המדיה החברתית והגישה למיליוני משתמשים בפרסום ממוקד, לחברות הזנק יש את היכולת להרחיב את העסק שלהן מהר מתמיד.[11] חידושים טכנולוגיים רלוונטיים כוללים סמארטפונים ניידים, פלטפורמות P2P ומחשוב ענן בשילוב של יישומי מדיה חברתית סייעו לצמיחת חדי-הקרן.

הערכת שוויעריכה

הערכות השווי המובילות את חברות ההזנק הללו להפוך לחדי-קרן הן ייחודיות בהשוואה לחברות מבוססות יותר. הערכת שווי לחברה מבוססת נובעת מביצועים של שנים עברו, ואילו הערכת שווי של חברת הזנק נגזרת מהזדמנויות הצמיחה שלה ומההתפתחות הצפויה שלה לטווח הרחוק לשוק הפוטנציאלי שלה.[16] הערכות שווי לחד-קרן נובעות בדרך כלל מסבבי מימון של חברות הון סיכון גדולות. הערכה משמעותית נוספת של חברות הזנק היא כאשר חברה גדולה בהרבה רוכשת אותה ומשלמת בפועל את הערכת השווי. לדוגמה כאשר יוניליוור רכשה את מועדון "דולר שייב קלאב"[17] וכאשר פייסבוק רכשה את אינסטגרם[18] עבור מיליארד דולר, מה שהפך למעשה את החברות הנרכשות לבעלות שווי של מיליארד דולר.

חדי-קרן בישראלעריכה

גיוסי הון בישראל לפי שווי של מיליארד דולר ומעלה. חלק מהמספרים הם הערכות של כלי תקשורת ולא נתונים רשמיים.

שם החברה שנה סכום הגיוס
במיליוני דולרים
הערכת השווי
במיליארדי דולרים
תחום/הערות
Infinidat[19] 2017 95 1.6 אחסון נתונים
לנדא דיגיטל פרינטינג[20] 2018 300 1.8 הדפסה בפורמט רחב
פורמבלס[21] 2018 15 1 הדפסה תלת-ממדית
WalkMe[22] 2018 40 1 אימוץ טכנולוגי/מדריך למשתמש
טראקס פתרונות ריטייל[23] 2019 100 1.1 ראייה ממוחשבת לשוק הקמעונאות
Lightricks[24] 2019 135 1 תוכנת עריכת תמונה
היפו[25] 2019 100 1 ביטוח
סייבריזן[26] 2019 200 1 אבטחת מידע
Next Insurance[27] 2019 250 1 ביטוח
Sisense[28] 2020 100 1 בינה עסקית
Snyk[29] 2020 150 1 אבטחת מידע
אפספלייר[30] 2020 200 1.6 שיווק דיגיטלי
פורטר[31] 2020 300 3 טכנולוגיה פיננסית
גונג.אייאו[32] 2020 200 2.2 תוכנה כשירות לאנשי מכירות
טיפלתי פתרונות[33] 2020 150 2 אוטומציית תשלומים
OwnBackup[34] 2021 167.5 1.4 שירותי גיבוי ושחזור בענן
פאפאיה גלובל[35] 2021 100 1 ניהול משאבי אנוש
אקווה סקיוריטי[36] 2021 135 1 אבטחת מידע
Sunbit[37] 2021 130 1.1 טכנולוגיה פיננסית
ורביט סופטוור[38] 2021 157 1 תמלול אוטומטי
ברינגג[39] 2021 100 1 ניהול לוגיסטיקה ושילוח מטענים
טרנסמיט סקיוריטי[40] 2021 543 2.2 אבטחת מידע
CYE 2021 120 1 אבטחת מידע
פיירבלוקס[41] 2021 310 2.0 טכנולוגיה פיננסית
אורקה סקיוריטי[42] 2021 550 1.8 אבטחת מידע
Wiz[43] 2021 250 6 אבטחת מידע
היי-בוב 2021 150 1.65 ניהול משאבי אנוש
קייטו נטוורקס[44] 2021 200 2.5 אבטחת מידע
אוגורי[45] 2021 180 1 בריאות מכונה (Machine Health)
פבריק[46] 2021 200 1 מחסנים רובוטיים
אופן ווב טכנולוגיות[47] 2021 150 1 תוכנה לקיום שיח באתרי תוכן
לושה מערכות[48] 2021 205 1.5 מודיעין עסקי לאנשי מכירות ואנשי משאבי אנוש
סטארקוויר תעשיות[49] 2021 50 2 תוכנת בלוקצ'יין
פאנדבוקס[50] 2021 100 1.1 טכנולוגיה פיננסית
נוניים גייט[51] 2021 135 1 אבטחת מידע
פנטרה אבטחת מידע[52] 2022 150 1 אבטחת מידע
פלייסר טכנולוגיות[53] 2022 100 1 ביג דאטה בתחום נדל"ן
ביגפנדה[54] 2022 190 1.2 ניהול תקלות במערכות מחשוב ארגוניות

בין חדי-הקרן לשעבר ניתן למנות את מובילאיי שהונפקה ב-2014 לפי שווי של 5.3 מיליארד, ומלאנוקס שנמכרה לאנבידיה ב-6.9 מיליארד (לאחר שהייתה חברה ציבורית וחזרה להיות חברה פרטית). בשנת 2021, 21 חברות ישראליות בשווי של מיליארד דולר ומעלה הונפקו ואיבדו את סטאטוס החד-קרן שלהן,[55] כולל Monday.com לפי שווי של 6.8 מיליארד,[56] איירון סורס לפי שווי של 11 מיליארד,[57] SentinelOne שהונפקה לפי שווי של 9 מיליארד,[58] וסלברייט בשווי של 2.4 מיליארד.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Ioana A. Cristea, Eli M. Cahan, John P. A. Ioannidis, Stealth research: Lack of peer‐reviewed evidence from healthcare unicorns, European Journal of Clinical Investigation 49, 2019-02-13, עמ' e13072 doi: 10.1111/eci.13072
  2. ^ Rodriguez, Salvador (3 בספטמבר 2015). "The Real Reason Everyone Calls Billion-Dollar Startups 'Unicorns'". International Business Times. IBT Media Inc. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2017. 
  3. ^ Lee, Aileen (2013). "Welcome To The Unicorn Club: Learning From Billion-Dollar Startups". TechCrunch. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2015. 39 companies belong to what we call the 'Unicorn Club' (by our definition, U.S.-based software companies started since 2003 and valued at over $1 billion by public or private market investors)... about .07 percent of venture-backed consumer and enterprise software startups 
  4. ^ Griffith, Erin & Primack, Dan (2015). "The Age of Unicorns". Fortune.com. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2015. Subtitle: The billion-dollar tech startup was supposed to be the stuff of myth. Now they seem to be... everywhere. 
  5. ^ Chohan, Usman (2016). "It's Hard to Hate a Unicorn, Until it Gores You". The Conversation. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2016. 
  6. ^ Gené Teare, The Crunchbase Unicorn Leaderboard is back, now with a record herd of 452 unicorns, TechCrunch (באנגלית)
  7. ^ Frier, Sarah & Newcomer, Eric (2015). "The Fuzzy, Insane Math That's Creating So Many Billion-Dollar Tech Companies". Bloomberg L.P.. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2015. Subtitle: Startups achieve astronomical valuations in exchange for protecting new investors... Snapchat, the photo-messaging app raising cash at a $15 billion valuation, probably isn't actually worth more than Clorox or Campbell Soup. So where did investors come up with that enormous headline number? 
  8. ^ Fan, Jennifer S. "Regulating Unicorns: Disclosure and the New Private Economy." BCL Rev. 57 (2016): 583.
  9. ^ "How Unicorns Grow". Harvard Business Review. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  10. ^ Sterman, J. D., Henderson, R., Beinhocker, E. D., & Newman, L. I. (2007). Getting big too fast: Strategic dynamics with increasing returns and bounded rationality. Management Science, 53(4), 683-696.
  11. ^ 1 2 3 Howe, Neil. "What's Feeding The Growth Of The Billion-Dollar 'Unicorn' Startups?". Forbes. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  12. ^ "To fly, to fall, to fly again". The Economist. 25 ביולי 2015. ISSN 0013-0613. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  13. ^ 1 2 "Grow fast or die slow: Why unicorns are staying private". McKinsey & Company (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  14. ^ Demos, Telis; Driebusch, Corrie (19 בנובמבר 2015). "Square's $9-a-Share Price Deals Blow to IPO Market". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-31 במרץ 2017. 
  15. ^ Balakrishnan, Anita (16 בדצמבר 2016). "Trivago IPO opens at $11.20 after pricing at $11, below its expected range". CNBC. בדיקה אחרונה ב-31 במרץ 2017. 
  16. ^ "Valuing high-tech companies". McKinsey & Company (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2017-04-02. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  17. ^ שירות כלכליסט, יוניליוור יוצאת לקרב מול ג'ילט: רכשה את "דולר שייב קלאב", כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2016-07-20
  18. ^ Raice, Shayndi; Ante, Spencer E. (10 באפריל 2012). "Insta-Rich: $1 Billion for Instagram". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  19. ^ שווי של 1.6 מיליארד דולר: Infinidat הישראלית מגייסת 95 מיליון דולר, באתר גיקטיים, 4 באוקטובר 2017
  20. ^ גיוס ענק לבני לנדא: 300 מיליון דולר לדפוס הננוגרפי - לפי שווי של 1.8 מיליארד, TheMarker, 27 ביוני 2018
  21. ^ אלירן רובין, סטארט-אפ שייסדו ישראלים וקם בסיוע מימון המונים שווה כבר מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2018
  22. ^ WalkMe גייסה 40 מ' ד' על פי הערכת שווי של כמיליארד דולר, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2018
  23. ^ מאיר אורבך, טראקס הישראלית מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 28 במאי 2019
  24. ^ לייטריקס השלימה סבב גיוס לפי שווי של מיליארד דולר, 31 ביולי 2019
  25. ^ עירד עצמון שמאייר, חד קרן במשקל היפופוטם: סטארט-אפ הביטוח היפו גייס 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד ד', באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2019
  26. ^ אמיתי זיו, "רוצים להיות חברת הסייבר הגדולה בעולם": סייבריזן הישראלית גייסה 200 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 6 באוגוסט 2019
  27. ^ יסמין יבלונקו, חד קרן חדש: חברת הביטוח הדיגיטלי נקסט אינשורנס מכפר סבא גייסה 250 מיליון דולר, גלובס, ‏2019-10-07
  28. ^ חד קרן חדש בשכונה: Sisense גייסה 100 מיליון דולר על פי שווי של יותר ממיליארד דולר, גיקטיים, 9 בינואר 2020
  29. ^ גם Snyk חד-קרן: גייסה 150 מיליון דולר על פי שווי של מיליארד דולר, גיקטיים, 21 בינואר 2020
  30. ^ ג'ון בן-זקן, ‏עוד חד קרן: אפספלייר גייסה 210 מיליון דולר – לפי שווי של 1.6 מיליארד, באתר "אנשים ומחשבים", 21 בינואר 2020
  31. ^ Meir Orbach, Forter raises $300 million at $3 billion valuation, CTECH - www.calcalistech.com, ‏2021-05-25
  32. ^ הגר רבט, גונג הישראלית מגייסת 200 מיליון דולר לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2020
  33. ^ עידן בן טובים, ‏שווה כבר 2 מיליארד דולר: Tipalti גייסה 150 מיליון דולר ממנכ”ל טוויטר לשעבר, באתר Geektime‏, 6 באוקטובר 2020
  34. ^ אושרי אלקסלסי, חד קרן רביעי בחודש אחד: OwnBackup מגייס 167 מיליון דולר מאינסייט וסיילספורס, באתר "גיקטיים", 28 בינואר 2021
  35. ^ אופיר דור, ‏עוד יוניקורן נולד: פאפאיה גלובל של עינת גז גייס 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 4 במרץ 2021
  36. ^ עידן בן טובים, ‏גם Aqua Security הפכה לחד-קרן אחרי גיוס של 135 מיליון דולר, באתר Geektime‏, 10 במרץ 2021
  37. ^ חברת הפינטק סאנביט מגייסת 130 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד | כלכליסט, calcalist, ‏2021-05-20
  38. ^ נחמה אלמוג, ‏פלטפורמת התמלול ורביט גייסה 157 מיליון דולר והופכת ליוניקורן, באתר "אנשים ומחשבים", 9 ביוני 2021
  39. ^ אושרי אלקסלסי, קרן אינסייט הופכת את Bringg לחד-קרן החדש בשכונה, באתר "גיקטיים", 16 ביוני 2021
  40. ^ מאיר אורבך, שיא בסייבר הישראלי: טרנסמיט סקיוריטי גייסה 543 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2021
  41. ^ מאיר אורבך, חברת הקריפטו הישראלית פיירבלוקס גייסה 310 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2021
  42. ^ עידן בן טובים, טירוף: Orca גייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר, Geektime, ‏5 באוקטובר 2021
  43. ^ שנה וחצי מהקמתה: Wiz גייסה לפי שווי של 6 מיליארד דולר | כלכליסט, calcalist, ‏2021-10-11
  44. ^ דור, אופיר (19 באוקטובר 2021). "הסטארט-אפ השאפתני של שלמה קרמר מזנק לשווי 2.5 מיליארד דולר". Globes. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2021. 
  45. ^ יוניקורן חדש מחיפה - Augury גייסה 180 מיליון דולר; "המטרה לטווח הארוך - לא להימכר" | כלכליסט, calcalist, ‏2021-10-26
  46. ^ יוניקורן חדש נולד בתל אביב: פבריק גייסה 200 מיליון דולר | כלכליסט, calcalist, ‏2021-10-26
  47. ^ מאיר אורבך, חברת OpenWeb גייסה 150 מיליון דולר והפכה ליוניקורן, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2021
  48. ^ מאיר אורבך, סיוע לאנשי מכירות: לושה גייסה 205 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד, באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2021
  49. ^ רפאל קאהאן, עוד יוניקורן ישראלי נולד: סטארקוויר מגייסת 50 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד, באתר כלכליסט, 16 בנובמבר 2021
  50. ^ מאיר אורבך, יוניקורן נולד: סטארט-אפ הפינטק פאנדבוקס גייס 100 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 30 בנובמבר 2021
  51. ^ יניב אביטל, ‏שנה וחצי בלבד לאחר ההקמה: הסטארטאפ שאין לומר את שמו הופך ליוניקורן, באתר Geektime‏, 15 בדצמבר 2021
  52. ^ מאיר אורבך, יוניקורן סייבר חדש: פנטרה הישראלית גייסה 150 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 11 בינואר 2022
  53. ^ מאיר אורבך, יוניקורן נדל"ני: Placer.ai הישראלית גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2022
  54. ^ מאיר אורבך, הפנדה שהפכה לחד-קרן: BigPanda גייסה 190 מיליון דולר, השווי - 1.2 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2022
  55. ^ ynet (15 בדצמבר 2021). ""אקזיטים ב-82 מיליארד דולר": ההייטק הישראלי ממשיך לשבור שיאים ב-2021". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2022. 
  56. ^ "שווי גבוה מהמתוכנן: מאנדיי הונפקה בנאסד"ק לפי 6.8 מיליארד דולר". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2022. 
  57. ^ "בשווי של 11.1 מיליארד דולר: איירון סורס החלה להיסחר בוול סטריט". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2022. 
  58. ^ "מייסד סנטינל וואן על הנפקת הענק: "רוב משקיעי וול סטריט רצו לקחת חלק"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2022.