פתיחת התפריט הראשי

חואן מרטין דל פוטרו

טניסאי ארגנטינאי

חואן מרטין דל פוטרוספרדית: Juan Martín del Potro; נולד ב-23 בספטמבר 1988) הוא טניסאי ארגנטינאי מקצועני, שדורג בשיאו במקום שלישי בעולם (13 באוגוסט 2018) בסבב העולמי לגברים.

חואן מרטין דל פוטרו
Del potro Queens 2013.jpg
לידה 23 בספטמבר 1988 (בן 31)
טנדיל, ארגנטינה
מדינה ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה
מקום מגורים טנדיל, ארגנטינה
גובה 1.98 מטר
יד חובטת ימין
מקצוען משנת 2005
סה"כ פרסים שצבר 24,831,003 $
יחידים
מאזן קריירה 431–169 (71.83%)
דירוג שיא 3 (13 באוגוסט 2018)
זכיות בטורנירים 22
זוגות
מאזן קריירה 40-42 (48.78%)
דירוג שיא 105 (25 במאי 2009)
זכיות בטורנירים 1
שיאי גראנד סלאם
זכיות 1
אליפות אוסטרליה הפתוחה רבע הגמר (2009, 2012)
אליפות צרפת הפתוחה חצי הגמר (2009, 2018)
וימבלדון חצי הגמר (2013)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (2009)
תאריך עדכון 12 באוקטובר 2018
מאזן מדליות
טניס
מתחרה עבור ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה
המשחקים האולימפיים
כסףריו דה ז'ניירו 2016טניס - יחידים
ארדלונדון 2012טניס - יחידים

דל פוטרו, זכה באליפות ארצות הברית הפתוחה 2009, אולם איבד במהרה נקודות דירוג בשל פציעה שהרחיקה אותו מהמגרשים למשך זמן רב.

באוגוסט 2008 הפך דל פוטרו לשחקן ה-ATP הראשון שזוכה בארבעת התארים הראשונים שלו בקריירה ברציפות.[1] כמו כן הוא מחזיק ברצף הניצחונות הגבוה ביותר בעונת 2008, וניצב במקום השני ברצף הארוך ביותר לנערים אחרי רפאל נדאל - עם 23 ניצחונות רצופים בחמישה טורנירים.

דל פוטרו זכה עד 2016 ב-15 תוארי יחידים בסבב ה-ATP. הוא נחשב כמצליח פחות כשחקן זוגות, אך עם זאת הוא זכה בתואר אחד בזוגות בשנת 2007.

חיים אישייםעריכה

דל פוטרו נולד בטנדיל שבארגנטינה לדניאל, שחקן רוגבי חצי-מקצועני בארגנטינה ווטרינר, ופטריסיה, מורה, ולו אחות קטנה בשם פטריסיה. דל פוטרו דובר ספרדית, איטלקית ואנגלית. לצד הטניס, הוא משחק לעיתים קרובות כדורגל ואוהד את קבוצת בוקה ג'וניורס בארגנטינה ואת יובנטוס באיטליה.

דל פוטרו החל לשחק טניס בגיל 7, והעריץ בילדותו את פיט סמפראס. הוא אף העריץ את מראט סאפין ואת לייטון יואיט.

נכון ל-2015 השתמש דל פוטרו במחבט של חברת "Wilson Sporting Goods", והספונסר שלו הוא חברת נייק.

קריירת טניסעריכה

תחילת הקריירהעריכה

בגיל 14, זומן דל פוטרו לשלושה טורנירים מטעם הפדרציה הבינלאומית לטניס (ITF) בארגנטינה, והודח בסיבוב הראשון בכל אחד מהם.

ב-2004, בגיל 15, ניצח לראשונה משחק מקצועני, בסיבוב הראשון של טורניר ה-ITF בבואנוס איירס את מתיאס ניימיז, ולאחר מכן הפסיד בסיבוב השני של הטורניר. מאוחר יותר באותה שנה, דל פוטרו הגיע עד לרבע הגמר בטורניר ה-ITF בקאמפינס, ברזיל. הוא אף הגיע לגמר גביע המדינה בארגנטינה ולגמר אליפות איטליה הפתוחה לנערים.

דל פוטרו פתח את שנת 2005 עם העפלה לגמר טורניר נערים שכונה "גביע הקפה" בקוסטה ריקה, שם הפסיד לרובין האס. הוא היה חביב הקהל ונודע בשל עצבנותו.

לאחר מכן העפיל לרבע גמר טורניר ה-ITF באל סלוודור. בגיל 16, העפיל לגמר היחידים השני בקריירה שלו בגביע קזבלנקה הבינלאומי במקסיקו, והפסיד לדרקו מדג'ורווסקי. הוא זכה גם בשני טורנירי ITF רצופים בסנטיאגו דה צ'ילה, ביניהם אליפות הנערים הפתוחה ה-26. הוא זכה בתואר השלישי שלו בארץ מולדתו, ארגנטינה, לאחר שניצח דמיאן פטריארסה בגמר טורניר קורדובה.

לאחר שהפך למקצוען מאוחר יותר באותה שנה, דל פוטרו העפיל לגמר טורניר הצ'אלנג'ר בקמפוס דו ג'וראדו בברזיל שם הפסיד לאנדרה סא. בגיל 17, הוא זכה בטורניר הצ'אלנג'ר מונטווידאו לאחר ניצחון בגמר על בוריס פשאנסקי. באותה שנה הוא אף ניסה להעפיל לטורניר הגראנד סלאם הראשון שלו, אליפות ארצות הברית הפתוחה. בסיום שנת 2005 דל פוטרו דורג במקום ה-1,077 בעולם לאחר שהתקדם בדירוג מעל 900 מקומות, עקב זכייתו בשלושה טורנירים.

2006עריכה

בפברואר 2006, דל פוטרו שיחק בטורניר הראשון שלו מטעם סבב ה-ATP בוויניה דל מאר, וניצח בסיבוב הראשון את אלברט פורטאס לפני שהודח בסיבוב השני על ידי פרננדו גונזאלס. מאוחר יותר הוא זכה בטורניר הצ'אלנג'ר באגואסקליינטס, לאחר ניצחון בגמר על סרז'יו רויטמן.

דל פוטרו העפיל לטורניר הגראנד סלאם הראשון שלו באליפות צרפת הפתוחה 2006, בגיל 17, והפסיד בסיבוב הראשון לזוכה האליפות בעבר חואן קרלוס פררו. מאוחר יותר באותה שנה, הוא העפיל לרבע גמר טורניר ה-ATP באומג, קרואטיה, שם הפסיד לזוכה לבסוף סטניסלאס וורינקה. בספרד, הוא זכה בטורניר הצ'אלנג'ר סגוביה לאחר ניצחון בגמר הטורניר על בנג'מין בקר.

דל פוטרו העפיל לראשונה בקריירה שלו לאליפות ארצות הברית הפתוחה, אך הפסיד בסיבוב הראשון לאלחנדרו פלה. הוא המשיך עם העפלה בפעם הראשונה לטורניר מסדרת המאסטרס בספרד, שם הפסיד בסיבוב הראשון ליואכים יוהנסון. לאחר שקיבל זימון, תודות לרוג'ר פדרר, דל פוטרו הגיע לרבע הגמר בטורניר בבזל, שווייץ שם הפסיד ברבע הגמר לפרננדו גונזאלס, שזכה לבסוף בטורניר.

2007עריכה

בתחילת שנת 2007, דל פוטרו העפיל בפעם הראשונה לחצי גמר טורניר ATP, לאחר שהגיע עד למעמד זה בטורניר אדלייד, אוסטרליה שם הפסיד לכריס גוצ'ין. הוא העפיל לאחר מכן לסיבוב השני בגראנד סלאם אליפות אוסטרליה הפתוחה, לאחר שפרש במערכה החמישית של המשחק כנגד פרננדו גונזאלס.

ב-11 בפברואר 2007 דל פוטרו שיחק יחד עם נבחרת ארגנטינה בסיבוב הראשון של גביע דייוויס כנגד אוסטריה, וניצח במשחק הרביעי בדרך לניצחון של נבחרתו 1-4 במפגש והעפלה לרבע הגמר.

הוא העפיל לסיבוב השני בטורניר המאסטרס באינדיאן וולס, ומאוחר יותר העפיל אף לסיבוב הרביעי בטורניר המאסטרס במיאמי לאחר שניצח את יונאס ביורקמן, מרכוס בגדאטיס ומיכאל יוז'ני לפני שהודח על ידי רפאל נדאל. במאי, הוא הפסיד פעם נוספת לנדאל, בסיבוב הראשון של אליפות צרפת הפתוחה.

בטורניר הראשון שלו על מגרש דשא, דל פוטרו העפיל לסיבוב השני ב"מועדון המלכה" שם הפסיד פעם נוספת לרפאל נדאל. הוא העפיל שבוע לאחר מכן לרבע הגמר בנוטינגהאם שם הפסיד לקרואטי איבו קרלוביץ'. בטורניר הבכורה שלו באליפות וימבלדון הוא הביס את דויד סנגווינטי בסיבוב הראשון לפני שהפסיד בסיבוב השני לזוכה לבסוף, רוג'ר פדרר.

דל פוטרו העפיל לטורניר המאסטרס בסינסינטי והודח בסיבוב השלישי על ידי המדורג הראשון בעולם לשעבר, קרלוס מויה. הוא חבר לטרוויס פארוט, וזכה עמו בטורניר הזוגות בטורניר ה-ATP אינדיאנפוליס לאחר שניצחו בגמר את טיימורז גבאשווילי ואיבו קרלוביץ'. באליפות ארצות הברית הפתוחה, הוא ניצח את ניקולאס מהוט ואת יורגן מלצר לפני שהודח על ידי נובאק דיוקוביץ' בסיבוב השלישי בשתי מערכות. הוא אף העפיל לסיבוב השלישי בטורניר המאסטרס במדריד, שם הפסיד לזוכה דוד נלבנדיאן.

2008עריכה

דל פוטרו הפסיד בסיבוב הראשון באדלייד למיכאל ראסל, ולאחר מכן העפיל לסיבוב השני באליפות אוסטרליה הפתוחה, ממנה הודח עקב פרישה מהמשחק מול דויד פרר בשל פציעה. דל פוטרו חזר למעגל התחרויות במרץ, וניצח במשחק הראשון שלו מאז החזרה נגד ג'סה לווינה 7–5, 6–1 בטורניר המאסטרס במיאמי. ביוני, הוא העפיל לחצי הגמר באליפות אורדינה הפתוחה, והפסיד לזוכה דויד פרר.

לאחר שהודח בסיבוב השני בווימבלדון, דל פוטרו רשם הצלחה רבה במהלך התקופה שלאחריו. הוא זכה בתואר ה-ATP הראשון שלו ביחידים בגביע מרצדס בשטוטגרט, לאחר שניצח את רישאר גאסקה בשתי מערכות בגמר.[2] שבוע לאחר מכן, הוא זכה באליפות אוסטריה הפתוחה לאחר שניצח בגמר את השחקן המקומי והמדורג שישי בטורניר יורגן מלצר 6–2, 6–1 בתוך פחות משעה, ובכך השלים שתי זכיות בטורנירי ATP במשך שבועיים. הוא זכה בתואר השלישי ברציפות שלו בטורניר בלוס אנג'לס, לאחר ניצחון בגמר על אנדי רודיק 6-1 ,7-6(2) ב-10 באוגוסט 2008. שבוע לאחר מכן הוא זכה בתואר הרביעי ברציפות, אליפות לג מייסון בוושינגטון עם ניצחון בתוצאה 6-3, 6-3 בגמר מול ויקטור טרויצקי, והפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שזוכה בארבעת תוארי ה-ATP הראשונים שלו ברציפות.

באליפות ארצות הברית הפתוחה 2008, דל פוטרו התקדם לסיבוב השלישי, וניצח בחמש מערכות את ז'יל סימון בקרב על העלייה לשמינית הגמר. הוא העפיל לרבע הגמר לאחר שניצח את קיי נישיקורי בשתי מערכות. ברבע הגמר הוא נוצח על ידי אנדי מארי בארבע מערכות במשחק שנמשך כמעט ארבע שעות, ובכך הודח מן הטורניר ונמנע מלהשיג את ניצחונו ה-24 ברציפות בסבב.

לאחר אליפות ארצות הברית, בה הגיע להישג הגדול ביותר שלו בטורנירי גראנד סלאם עד אז, הוא השלים רצף של 23 ניצחונות: הרצף הארוך ביותר ב-2008, השני באורכו לנער בעידן התחרויות הפתוחות, והשלישי בטיבו בקרב השחקנים הארגנטינאים.[1][3]

דל פוטרו נכלל בנבחרת ארגנטינה למשחקים בגביע דייוויס כנגד רוסיה ב-19-21 בספטמבר 2008. הוא ניצח במשחק היחידים הראשון נגד ניקולאי דווידנקו בשלוש מערכות, בתוצאה 6-1, 6-4, 6-2. הוא אף ניצח את איגור אנדרייב במשחק החמישי והמכריע: 6-4, 6-2 ו־6-1, והעלה את נבחרתו לגמר מול ספרד.

באליפות יפן הפתוחה, דל פוטרו העפיל לגמר לאחר שניצח את המדורג ה-11 בטורניר ירקו ניימינן, המדורג הראשון בטורניר והאלוף דאז דויד פרר, והמדורג רביעי בטורניר ריצ'רד גאסקה. הוא הובס על ידי תומאס ברדיץ' 6-1, 6-4 במשחק הגמר; וברדיץ' ודל פוטרו בעצמו הסכימו כי הוא לא היה במיטבו במשחק.[4] כתוצאה מהופעותיו בטורניר, דל פוטרו התקדם לעשירייה הראשונה בעולם ועלה למקום התשיעי.

בטורניר המאסטרס במדריד דל פוטרו הודח ברבע הגמר על ידי רוג'ר פדרר בשתי מערכות. בטורניר הבא שלו בבזל, הוא העפיל עד לחצי הגמר, לפני שהפסיד לבן ארצו דוד נלבנדיאן. לאחר מכן הוא הפסיד לנלבנדיאן שנית, הפעם בסיבוב השני של טורניר המאסטרס בפריז. למזלו, ז'ו-וילפריד צונגה ניצח את ג'יימס בלייק בחצי הגמר, מה שהבטיח לדל פוטרו מקום בטורניר גביע המאסטרס היוקרתי של סוף השנה בשנגחאי.[5] את גביע המאסטרס עצמו פתח דל פוטרו עם הפסד לנובאק דיוקוביץ', שזכה לבסוף בטורניר. הוא כשל בעלייה לחצי הגמר, ולאחר הטורניר הוא ירד מהמקום השמיני למקום התשיעי בעולם.

דל פוטרו זכה עם הנבחרת הארגנטינאית במדליית הכסף בגביע דייוויס, לאחר שהפסיד עימה בגמר לספרד בתוצאה 1-3 בסיכום המפגש. ארגנטינה חסרה ביום המפגש האחרון את דל פוטרו, שהיה השחקן המוביל שלה, עקב פציעתו לאחר הפסד לפליסיאנו לופס במשחק השני.

2009עריכה

את עונת התחרויות של 2009 פתח דל פוטרו עם זכייה בטורניר באוקלנד שבניו זילנד, לאחר ניצחון בגמר על סם קוורי בתוצאה 6-4, 6-4. היה זה התואר החמישי בו זכה בקריירה שלו. באליפות אוסטרליה הפתוחה בשנה זו הוא הגיע לרבע הגמר, שם הודח על ידי המדורג שני בעולם באותו זמן, רוג'ר פדרר, עם הפסד 6-3, 6-0, 6-0. בטורניר המאסטרס באינדיאן ולס הוא הודח גם כן ברבע הגמר לאחר הפסד לרפאל נדאל. ברבע הגמר של טורניר מיאמי, לעומת זאת, הוא ניצח לראשונה את נדאל בתוצאה 4-6, 6-3, 6-7(3), והעפיל לחצי הגמר שם הפסיד לאנדי מארי. בעקבות ההישג, הוא התקדם למקום החמישי בדירוג העולמי.

 
דל פוטרו באליפות ארצות הברית הפתוחה 2009

בטורניר מאסטרס מונטה קרלו הודח דל פוטרו כבר בסיבוב השני על ידי איבן ליוביצ'יץ', ובטורניר ברומא הפסיד בשתי מערכות ברבע הגמר לנובאק דיוקוביץ', שהיה האלוף המכהן. בטורניר המאסטרס במדריד הוא הצליח להגיע לחצי הגמר, שם הפסיד לפדרר בתוצאה 6-3, 6-4.

באליפות צרפת הפתוחה, גבר דל פוטרו על מיכאל לודרה, ויקטור טרויצקי, איגור אנדרייב וז'ו-וילפריד צונגה בדרך להעפלה לרבע הגמר. ברבע הגמר הוא ניצח את טומי רוברדו, ורשם העפלה ראשונה בקריירה שלו לשלב חצי הגמר בטורניר גראנד סלאם. בחצי הגמר הוא הודח על ידי פדרר, לאחר קרב צמוד שהסתיים בחמש מערכות בתוצאה 6-3, 6-7(2-7), 2-6, 6-1, 6-4. בטורניר וימבלדון הוא הודח כבר בסיבוב השני, על ידי לייטון יואיט שלא היה מדורג.

בחודש אוגוסט השיג דל פוטרו זכייה שנייה ברציפות בטורניר בוושינגטון, והפסיד לאנדי מארי בגמר טורניר מונטריאול. באליפות ארצות הברית הפתוחה באותה שנה הגיע דל פוטרו להישג השיא שלו, כשזכה לראשונה בקריירה בטורניר גראנד סלאם במה שהיה גם הופעתו הראשונה בגמר. בשלב רבע הגמר הוא ניצח את מרין צ'יליץ', ובחצי הגמר השיג ניצחון גדול על רפאל נדאל בתוצאה 6-2, 6-2, 6-2. הוא היה לארגנטינאי הראשון שמעפיל לגמר טורניר גראנד סלאם, מאז מריאנו פוארטה באליפות צרפת ב-2005. בגמר הוא גבר בחמש מערכות על רוג'ר פדרר בתוצאה 6-3, 6-7(5), 6-4, 6-7(4), 2-6, והשלים זכייה בטורניר גדול עוד לפני היותו בן 21.

בשנה זו קיבל את פרס ספורטאי השנה בארגנטינה ("אולימפיית זהב").

2011עריכה

במאי זכה בטורניר אשטוריל אחרי שגבר בגמר על פרננדו ורדסקו.

2012עריכה

באליפות אוסטרליה הפתוחה הגיע לרבע גמר ושם הפסיד לרוג'ר פדרר. בטורניר רוטרדם הגיע לגמר והפסיד לפדרר. באינדיאן וולס מאסטרס הגיע לרבע גמר והפסיד לפדרר גם כן. באליפות וימבלדון הגיע לרבע גמר ושם הפסיד לדויד פרר. בטורניר הטניס באולימפיאדת לונדון (2012) הפסיד בחצי הגמר לרוג'ר פדרר בשלוש מערכות. במשחק על המקום השלישי ניצח את נובאק ג'וקוביץ' בשתי מערכות וזכה במדליית הארד.

2013עריכה

הודח בסיבוב השלישי באליפות אוסטרליה הפתוחה, חודש לאחר מכן זה בטורניר רוטרדאם. בגמר האינדיאן וולס מאסטרס נוצח על ידי רפאל נדאל. הודח באליפות וימבלדון בחצי הגמר על ידי נובאק ג'וקוביץ' בחצי גמר גברים הארוך ביותר שהיה אי פעם בטורניר(4 שעות ו43 דקות). הודח בסיבוב השני באליפות ארצות הברית הפתוחה על ידי לייטון יואיט. הוא סיים את השנה במאזן של 51-16, זכייה בארבעה תארים ו$4,294,039. באותה שנה הוא קיבל את תואר "ספורטאי השנה" של ארגנטינה.

2014-2015עריכה

בשנת 2014 החמירה פציעתו בשורש כף היד ולאחר מספר הפסדים ופרישות מטורנירים שונים עבר ניתוח ולא השתתף בטורנירים נוספים באותה שנה. ניסה לחזר למשחק פעיל בשנת 2015, שיחק בטורניר סידני ונרשם לאליפות אוסטרליה הפתוחה ממנה פרש יום לפני תחילת המשחקים בגלל כאבים בשורש כף היד, שיחק בטורניר מיאמי ולאחר מכן לא נצפה על המגרש כמעט שנה, כאשר בחודש יוני 2015 עבר ניתוח נוסף.

2016עריכה

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו זכה דל פוטרו במדליית כסף בטורניר היחידים לאחר שהפסיד במשחק הגמר לאנדי מארי ב-4 מערכות (7-5, 4-6, 6-2, 7-5). כבר בסיבוב הראשון הוא ניצח את נובאק ג'וקוביץ' (1 בעולם) בשתי מערכות (6-7, 6-7). באליפות ארצות הברית הפתוחה, הפסיד דל פוטרו ברבע הגמר. בסוף השנה ניצח את אליפות סטוקהולם הפתוחה, התואר הראשון שבו זכה לאחר חזרתו מהפציעה.

2017עריכה

השתתף באליפות אליפות צרפת הפתוחה אחרי שלא השתתף בגראנד סלאם מאז 2014 והודח בסיבוב השלישי על ידי אנדי מארי. השתתף והודח בסיבוב השני באליפות וימבלדון ולאחר מכן השתתף באליפות ארצות הברית הפתוחה, הדיח את רוג'ר פדרר ברבע הגמר ונוצח בחצי הגמר על ידי המדורג מספר אחד רפאל נדאל. הגיע לחצי הגמר בטורניר המאסטרס בשנגחאי שם הודח על ידי רוג'ר פדרר. בשנה זו ניצח בפעם השנה ברציפות בסטוקהולם, שם התחרה בגמר מול גריגור דימיטרוב. בסוף שנה זו הגיע דל פוטרו למקום ה-11 בדירוג העולמי.

2018עריכה

באליפות אוסטרליה הפתוחה הגיע לסיבוב שלי שם הודח על ידי תומאש ברדיך. ניצח את רוג'ר פדרר בגמר האינדיאן וולס מאסטרס. הודח בחצי גמר אליפות צרפת הפתוחה על ידי רפאל נדאל בשלוש מערכות. באליפות וימבלדון הודח שוב ברגע הגמר על ידי רפאל נדאל. בשנה זו הגיע בפעם השנייה בקריירה לגמר גראנד סלאם כאשר הגיע לגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס בו הפסיד לנובאק ג'וקוביץ'. במהלך טורניר המאסטרס בשנגחאי נפצע בברך ונאלץ לא להשתתף בגמר ה-ATP אליו הגיע לראשונה מאז 2013. בשנה זו הגיע לדירוגו הגבוה ביותר בקריירה - מקום 3 בעולם.

תוארי ATPעריכה

מקרא תארים סגנויות
גראנד סלאם 1 1
גביע המאסטרס 0 1
סדרת המאסטרס 1 3
סבב ה-ATP 20 7
צ'אלנג'ר 5 1


יחידיםעריכה

זכיותעריכה

מס. תאריך טורניר משטח יריב בגמר תוצאה
1. יולי 2008 שטוטגרט, גרמניה חימר צרפת  ריצ'רד גאסקה 6–4, 7–5
2. יולי 2008 קיצביהל, אוסטריה חימר אוסטריה  יורגן מלצר 6–2, 6–1
3. אוגוסט 2008 לוס אנג'לס, ארצות הברית קשה ארצות הברית  אנדי רודיק 6–1, 7–6(7–2)
4. אוגוסט 2008 וושינגטון, ארצות הברית קשה סרביה  ויקטור טרויצקי 6–3, 6–3
5. ינואר 2009 אוקלנד, ניו זילנד קשה ארצות הברית  סם קווירי 6–4, 6–4
6. אוגוסט 2009 וושינגטון די. סי., ארצות הברית קשה ארצות הברית  אנדי רודיק 3–6, 7–5, 7–6(8–6)
7. ספטמבר 2009 אליפות ארצות הברית הפתוחה, ניו יורק קשה שווייץ  רוג'ר פדרר 3–6, 7–6(7–5), 4–6, 7–6(7–4), 6–2
8. פברואר 2011 דלריי ביץ', ארצות הברית קשה סרביה  ינקו טיפסרביץ' 6–4, 6–4
9. מאי 2011 אשטוריל, פורטוגל חימר ספרד  פרננדו ורדאסקו 6–2, 6–2
10. פברואר 2012 אופן 13, צרפת קשה צרפת  מיכאל לודרה 6–4, 6–4
11. מאי 2012 אשטוריל, פורטוגל חימר צרפת  רישאר גאסקה 6–4, 6–2
12. אוקטובר 2012 סיינה, איטליה קשה קרואטיה  גרגה זמליה 7–5, 6–3
13. אוקטובר 2012 סוויס אינדור, שווייץ קשה שווייץ  רוג'ר פדרר 6–4, 6–7(5–7), 7–6(7–3)
14. פברואר 2013 רוטרדם, הולנד קשה צרפת  ג'וליאן בנטו 7–6(7–2), 6–3
15. אוגוסט 2013 וושינגטון די. סי., ארצות הברית קשה ארצות הברית  ג'ון איזנר 3–6, 6–1, 6–2
16. אוקטובר 2013 אליפות יפן הפתוחה בטניס, יפן קשה קנדה  מילוש ראוניץ' 7–6(7–5), 7–5
17. אוקטובר 2013 סוויס אינדור, שווייץ קשה שווייץ  רוג'ר פדרר 7–6(7–3), 2–6, 6–4
18. ינואר 2014 סידני, אוסטרליה קשה אוסטרליה  ברנרד טומיץ' 6–3, 6–1
19. אוקטובר 2016 סטוקהולם, שוודיה קשה ארצות הברית  ג'ק סוק 7–5, 6–1
20. אוקטובר 2017 סטוקהולם, שוודיה קשה בולגריה  גריגור דימיטרוב 6–4, 6–2
21. מרץ 2018 אליפות מקסיקו הפתוחה, מקסיקו קשה דרום אפריקה  קווין אנדרסון 6–4, 6–4
22. מרץ 2018 אינדיאן וולס מאסטרס, ארצות הברית קשה שווייץ  רוג'ר פדרר 6–4, 6–7(8–10), 7–6(7–2)

סגנויותעריכה

מס. תאריך טורניר משטח יריב בגמר תוצאה
1. אוקטובר 2008 טוקיו, יפן קשה צ'כיה  תומאס ברדיץ' 1–6, 4–6
2. אוגוסט 2009 אליפות קנדה הפתוחה, קנדה קשה בריטניה  אנדי מארי 7–6(7–4), 6–7(3–7), 1–6
3. נובמבר 2009 גמר ה-ATP, בריטניה קשה רוסיה  ניקולאי דווידנקו 3–6, 4–6
4. אוקטובר 2011 וינה, אוסטריה קשה צרפת  ז'ו-וילפריד צונגה 7–6(7–5), 3–6, 4–6
5. פברואר 2012 רוטרדם, הולנד קשה שווייץ  רוג'ר פדרר 1–6, 4–6
6. מרץ 2013 אינדיאן וולס מאסטרס, ארצות הברית קשה ספרד  רפאל נדאל 6–4, 3–6, 4–6
7. אוקטובר 2013 שאנגחאי, סין קשה סרביה  נובאק ג'וקוביץ' 1–6, 6–3, 6–7(3–7)
8. אוגוסט 2016 אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, ברזיל קשה בריטניה  אנדי מארי 5–7, 6–4, 2–6, 5–7
9. אוקטובר 2017 סוויס אינדור, שווייץ קשה שווייץ  רוג'ר פדרר 7–6(7–5), 4–6, 3–6
10. ינואר 2018 אוקלנד, ניו זילנד קשה ספרד  רוברטו באוטיסטה אגוט 1–6, 6–4, 5–7
11. אוגוסט 2018 לוס קאבוס, מקסיקו קשה איטליה  פאביו פוניני 4–6, 2–6
12. אוקטובר 2018 אליפות סין הפתוחה, סין קשה גאורגיה  ניקולוז בסילישווילי 4–6, 4–6

זוגותעריכה

זכיותעריכה

מס. תאריך טורניר משטח שותף יריבים בגמר תוצאה
1. 30 ביולי 2007 אינדיאנפוליס, ארצות הברית קשה ארצות הברית  טרוויס פארוט רוסיה  טיימורז גבאשווילי
קרואטיה  איבו קרלוביץ'
3–6, 6–2, [10–6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 atptennis.com, Del Potro Captures Fourth Straight ATP Title, ‏17 באוגוסט 2008
  2. ^ atptennis.com, Del Potro Captures First ATP Title, ‏13 ביולי 2008
  3. ^ sportsline.com, Del Potro on 23-match winning streak at US Open, ‏2 בספטמבר 2008
  4. ^ sportsnetwork.com, Berdych blasts Del Potro to win Tokyo tournament, ‏5 באוקטובר 2008
  5. ^ BBC Sport, Nalbandian faces Tsonga showdown, ‏1 בנובמבר 2008
עשרת הטניסאים הטובים ביותר בסבב העולמי לגברים נכון ל-22 ביוני 2019
1. סרביה  נובאק ג'וקוביץ'

6. יוון  סטפנוס ציציפס

2. ספרד  רפאל נדאל

7. יפן  קיי נישיקורי

3. שווייץ  רוג'ר פדרר

8. דרום אפריקה  קווין אנדרסון

4. אוסטריה  דומיניק תים

9. רוסיה  קארן חצ'אנוב

5. גרמניה  אלכסנדר זברב

10. איטליה  פאביו פוניני