חוג פרודון

חוג פרודון (בצרפתית: Cercle Proudhon) היה חוג אידאולוגי-פוליטי-מהפכני בצרפת ערב מלחמת העולם הראשונה (נוסד ב-1911 מתוך תנועת אקסיון פראנסז) שהשפעתו נודעה עד שנות השלושים. החוג איגד זרמים שונים, מימין ומשמאל, שהתנגדו לערכי המהפכה הצרפתית, לליברליזם, לקפיטליזם, לדמוקרטיה ולסוציאל-דמוקרטיה בפרט ובזו לשמרנות ולמלוכנות וקרא לסינתזה לאומנית של זרמים אלה. חוקרים רואים בחוג זה את ראשיתו של הפשיזם הצרפתי.

החוג נקרא על שמו של ההוגה האנרכו-סינדיקליסט פייר-ז'וזף פרודון, אך הושפע בעיקר מתורתו של ז'ורז' סורל. אידאולוגיית החוג הייתה אנטישמית מובהקת. יסוד האנטישמיות לא היה שנאת יהודים סתם, אלא עקרון פוליטי ונוסחה לאיחוד שדרות הלאום. היהודי (הקפיטליסט, הקוסמופוליטי) נתפס כמי שמתסיס, זורע פירוד ומפלג את ההמון ואנטישמיות הייתה הגרעין סביבו יכל להתגבש הרגש הלאומי. מי שייצג בעבורו את כל השנוא והבזוי בעיניו היה המדינאי היהודי הסוציאל-דמוקרט (ולימים ראש ממשלת צרפת), לאון בלום.

מנהיגי החוג, ז'ורז' ולואה ואדוארד בארת כתבו ב"הצהרה" מ-1912 ש"הדמוקרטיה היא המשגה החמור ביותר של המאה הקודמת" וקראו ליצירת סדר מדיני חדש שיהרוס את מוסדות הדמוקרטיה הבורגנית-ליברלית ויכונן תחתם עולם של גבורה גברית של לוחמים מוסריים, עולם פוריטני של אליטה פרולטרית הבאה בברית עם הנוער המשכיל והלאומני, הצמא לפעולה ונסמכת על ההמון (ושואבת בכך מהגותו של גוסטב לה בון). זאת בניגוד ל"ברית הרפובליקנית" המנוונת של הסוציאליזם המתון עם הבורגנות הליברלית שכוננה בצרפת עם סיום פרשת דרייפוס. לפי "הסינתזה" שהציג סורל, הפרשה הוכיחה שוב כי הבורגנות מנצלת את הכוחות המהפכניים של הפרולטריון לצרכה (כמו במהפכה הצרפתית, במהפכת יולי 1830 ובייסוד הרפובליקה הצרפתית השנייה ב-1848). הדמוקרטיה היא כוחה והמצאתה של הבורגנות ולפיכך, על מנת לשבור את הבורגנות יש לשבור את הדמוקרטיה, שהיא אויבתו של הסוציאליזם האידיאלי. הסוציאליזם האידיאלי אינו רואה עוד את המעמד כנושא בשורת המהפכה שלו אלא את האומה. מכאן נובעת התפיסה של "הדרך השלישית", המאמצת את העקרונות הסוציאליסטיים המוסריים משמאל ואת הלאומנות מימין ככוח מניע למהפכה (זאת בניגוד לסוציאל-דמוקרטיה שהמירה את הלהט המהפכני בברית בורגנית עם הליברלים).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוג פרודון בוויקישיתוף