חוה יבלונקה
חוה יבלונקה (נולדה בשנת 1952) היא ביולוגית, פרופסור אמריטה להיסטוריה ופילוסופיה של הביולוגיה במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים בתאוריה האבולוציונית ותורשה אפיגנטית. יבלונקה תוארה כמי שנמצאת בחזית המהפכה המתמשכת בביולוגיה אבולוציונית, והיא חסידה מוביל של הסינתזה האבולוציונית המורחבת .[1][2] [3]
לידה |
1952 (בת 72 בערך) רפובליקת פולין |
---|---|
ענף מדעי | ביולוגיה, היסטוריה ופילוסופיה |
מקום מגורים | ישראל |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | חיים סידר |
מוסדות | אוניברסיטת תל אביב (1 באוקטובר 1990) |
תלמידי דוקטורט | אביב רגב |
אתר רשמי | |
תרומות עיקריות | |
חקר האבולוציה ותורשה אפיגנטית | |
תולדות חייה
עריכהיבלונקה נולדה בפולין ב-1952, ובשנת 1957 עלתה לישראל. ב-1976 קיבלה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ב-1980 קיבלה תואר שני במיקרוביולוגיה, ועל עבודת המחקר בו קיבלה בשנת 1981 את פרס לנדאו לעבודת מחקר מצטיינת. ב-1988 קיבלה תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה שכותרתה "שינויים במבנה הכרומוזום ובפעילות גנים בכרומוזום ה-X הבלתי פעיל בנקבות יונקים", שנעשתה בהנחייתם של מנשה מרכוס וחיים סידר. קיבלה את פרס מרכוס לעבודת דוקטור מצטיינת. פוסט דוקטורט החלה במעבדה של מועצת המחקר הרפואי בלונדון, והמשיכה במרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, הטכנולוגיה והרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990 הוענקה לה מלגת אלון, ובמסגרתה היא מונתה למרצה במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1993 עלתה לדרגת מרצה בכירה, בשנת 2000 עלתה לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 2005 - לדרגת פרופסור מן המנין.
תחומי מחקר עיקריים
עריכהיבלונקה עוסקת שנים רבות באבולוציה, אפיגנטיקה ותורשה. בשנת 1995 פרסמה יחד עם הביולוגית הבריטית מריון ג' למב את "Epigenetic Inheritance and Evolution: the Lamarckian Dimension".
בשנת 2005 יבלונקה ולמב פרסמו את "אבולוציה בארבעה ממדים".[4] הספרים עוסקים בתהליכי תורשה שאינם גנטיים, שינויים העוברים מדור לדור שאינם אקראיים אלא קשורים לתהליכים של תגובות פנוטיפיות והתנהגותיות של הפרט לסביבתו.
בספר "אבולוציה בארבעה ממדים" פתחו יבלונקה ולמב את התיאוריה על ארבעה ממדים של תורשה אבולוציונית, הראשון הוא התורשה המסורתית, הגנטית. מימד זה מתמקד בשינויים גנטיים המועברים מדור אחד לדור הבא באמצעות ה-DNA. המימד השני הוא האֶפּיגנטי. אפיגנטיקה מתייחסת לשינויים תורשתיים שאינם כרוכים בשינויים ברצף ה-DNA עצמו. שינויים אלו יכולים להיות מושפעים מגורמים סביבתיים ולהשפיע על אופן ביטוי הגנים. מימד זה מראה שניתן להעביר תכונות באמצעות מנגנונים שאינם הורשה גנטית ישירה. המימד השלישי הוא ההתנהגותי: שינויים התנהגותיים נמצאים בין חיות חברתיות, וגם הם יכולים להניע תהליכים אבולוציוניים. התנהגויות שנלמדו על ידי דור אחד יכולות לעבור לדור הבא, ולהשפיע על הישרדות ורבייה. מימד זה כולל למידה חברתית והעברה תרבותית בין בעלי חיים ובני אדם. המימד הרביעי הוא המימד הסמלי-תרבותי: מימד זה, ייחודי לבני אדם, והוא כולל העברת מידע באמצעות שפה, כתיבה וסמלים אחרים. תקשורת סמלית מאפשרת שיתוף וצבירת ידע על פני דורות, ומשפיעה באופן משמעותי על האבולוציה האנושית.
תיאורית האבולוציה הארבע-ממדית נחשבת בו-זמנית לחדשנית ולנאו-לאמארקית. הספר יצא לאור בשנת 2009 גם בעברית, בהוצאת עם עובד.[5]
בעשור השני של המאה ה-21 החלה יבלונקה לעסוק גם בחקר התודעה, ובמרץ 2019 יצא לאור בהוצאת MIT Press ספרה החדש "האבולוציה של התודעה: למידה ומקורותיה של המודעות" אותו כתבה יבלונקה ביחד עם פרופסור שמעונה גינצבורג, ואשר מציג תאוריה חדשה אשר מתייחסת אל התודעה במונחים אבולוציוניים.[6]
בשנת 2022, יבלונקה וגינצבורג פרסמו את Picturing the Mind: Consciousness through the Lens of Evolution . בו הן בחנו את השאלות של מהי תודעה וכיצד היא התפתחה, ומי או מה זה מודע. הן מציעות שהתודעה נמצאת לא רק בבני אדם אלא גם בבעלי חיים כמו תמנונים ודבורים, כמו גם ספקולציות לגבי חייזרים ואינטליגנציה מלאכותית . הן גם בוחנות מה מייחד את בני האדם, בין אם זה מוזיקה, יצירת כלים, תחושה או שפה סמלית. [7] [8]
חיים אישיים
עריכההייתה נשואה לשחקן דורון תבורי, ואם לבן. מתגוררת בירושלים.
דעותיה
עריכהיבלונקה מתנגדת בתקיפות למדיניותה של ישראל ביחס לפלסטינים. היא חתמה על עצומה בריטית הקוראת לאיחוד האירופי שלא להתייחס עוד אל ישראל כאל מדינה אירופית בקשריה המדעיים אתה עד ש"תפעל לפי החלטות האו"ם ותפתח במשא ומתן רציני לשלום עם הפלשתינאים" (ישראל נהנית ממעמד של מדינה אירופית בתוכניות מחקר אירופיות רבות, דוגמת "Horizon Europe").[9] נמנית עם יוזמי עצומה של אנשי אקדמיה ישראלים הקוראת לממשלה לאפשר לסטודנטים פלסטינים גישה חופשית ללימודים גבוהים.[10] חתמה על עצומה הקוראת לביטולה של תוכנית לשילובם של קציני צה"ל בבתי ספר תיכוניים.[11] חתמה על עצומת אקדמאים למען חד"ש בבחירות לכנסת ה-18.[12]
מספריה
עריכה- אבולוציה (7 יחידות לימוד ב-3 כרכים), תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1994-1997.
- אבולוציה בארבעה ממדים :תורשה גנטית, אפיגנטית, התנהגותית וסמלית בתולדות החיים, תרגמה: ברוריה בן-ברוך, תל אביב: עם עובד, 2009[13].
- ההיסטוריה של הגנטיקה, ספריית אוניברסיטה משודרת, תל אביב: משרד הביטחון, 1994.
- שמעונה גינצבורג וחוה יבלונקה, ציורים: ענת ז'ליגובסקי, מראֵה הנפש: התודעה בראי האבולוציה, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2023.
- Simona Ginsburg and Eva Jablonka, The Evolution of the Sensitive Soul: Learning and the Origins of Consciousness. Cambridge, Massachusetts, MIT Press, 2019.
- Simona Ginsburg and Eva Jablonka, Picturing the Mind: Consciousness through the Lens of Evolution, Cambridge, Massachusetts, MIT Press, 2022.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של חוה יבלונקה
- דף המרצה של פרופ' חוה יבלונקה באתר אוניברסיטת תל אביב
- רשימת הפרסומים של חוה יבלונקה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- חוה יבלונקה, סיפורים גנטיים: ציונות והביולוגיה של היהודים, קתרסיס 10, סתיו תשס"ט 2008
- הרצאה באנגלית על הספר "אבולוציה בארבעה ממדים"
- חוה יבלונקה, אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה, מאמר שפורסם בינואר 2009 בכתב העת אודיסאה, כפי שהוא משתקף כיום בארכיון האינטרנט (אוחזר ביום 22.3.2019)
- יותם פלדמן, פרופ' חוה יבלונקה הולכת הרבה מעבר לגנים כדי להסביר את האבולוציה, באתר הארץ, 19 במרץ 2009
- עידו אפרתי, חוקרים ישראלים חשפו את "שעון העצר" של השינויים הגנטיים המושפעים מהסביבה, באתר הארץ, 29 במרץ 2016
- זוהר ברונפמן, שמעונה גינצבורג, חוה יבלונקה, המינים שעלינו לייחס להם תודעה, הזמן הזה - מגזין למחשבה פוליטית, תרבות ומדע מבית מכון ון ליר בירושלים, אוקטובר 2018
- האבולוציה של התודעה: להרגיש כמו חרק, לכאוב כמו אדם, ריאיון עם פרופ' חוה יבלונקה על ספרה החדש האבולציה של התודעה, פורסם ביום 11.4.2018 במגזין הסטודנטים תזה (אוחזר ביום 20.3.2019)
- "דרכיה העקלקלות של האבולוציה" - פרופ' חוה יבלונקה משוחחת עם ליעד מודריק על התאוריה הארבע-ממדית של האבולוציה. שיחה בשני חלקים אשר סוקרת את ארבעת דרכי התורשה השונות (החלק הראשון מתמקד בתורשה הגנטית; החלק השני מתמקד בשלושת דרכי התורשה האחרות - תורשה אֶפּיגנטית, תורשה התנהגותית ותורשה סמלית), במסגרת קורס המבוא לאבולציה של האוניברסיטה המשודרת, 2019
- גדעון לב, שורת מדענים בולטים מצהירים: מצטברות ראיות לכך שלבעלי חיים יש תודעה, באתר הארץ, 22 באפריל 2024
- חוה יבלונקה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Seth Bullock, Jason Noble, Richard Watson, & Mark A. Bedau (Eds) (ביוני 2008). Proceedings of the Eleventh International Conference on the Simulation and Synthesis of Living Systems (PDF). Cambridge, Massachusetts: The MIT Press. p. vii. ISBN 978-0-262-75017-2.
{{cite book}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Thomas Dickens, Qazi Rahman. (2012). The extended evolutionary synthesis and the role of soft inheritance in evolution. Proceedings of the Royal Society: B biological sciences, 279 (1740). pp. 2913-2921.
- ^ Laland; et al. (8 באוקטובר 2014). "Does Evolutionary Theory Need a Rethink?". Nature. 514 (7521): 161–164. Bibcode:2014Natur.514..161L. doi:10.1038/514161a. PMID 25297418.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ דף הספר Evolution in Four Dimensions באתר של MIT Press
- ^ דף הספר אבולוציה בארבעה ממדים באתר של הוצאת עם עובד
- ^ דף הספר The Evolution of the Sensitive Soul באתר של MIT Press
- ^ "Picturing the Mind: Consciousness through the Lens of Evolution". MIT Press. 1 בפברואר 2022. נבדק ב-14 בנובמבר 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Ginsburg, Simona; Jablonka, Eva (24 ביוני 2022). "How Did Consciousness Evolve? An Illustrated Guide". The MIT Press Reader. נבדק ב-14 בנובמבר 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ תמרה טראובמן, האינתיפאדה הגיעה למגדל השן, באתר הארץ, 25 באפריל 2002
- ^ חופש אקדמי למי?
- ^ מורן זליקוביץ' וחנן גרינברג, "לבנת, אל תכניסי את הקצינים לבתי הספר", באתר ynet, 17 בדצמבר 2004
- ^ "אקדמאים תומכים בחד"ש", אתר מפלגת חד"ש
- ^ אבי ארבל, כיוון שאנחנו בסביבה, באתר הארץ, 1 באפריל 2009