חוה מרדכוביץ

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חוה מרדכוביץצ'כית: Hava Mordohovich; ‏5 בפברואר 1935, צ'כוסלובקיה3 בינואר 2014, ב' בשבט תשע"ד, ישראל) הייתה גרפיקאית וטיפוגרפית ישראלית שהתמחתה בעיצוב, דפוס והוצאה לאור של ספרי אמנות ואדריכלות.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

קורות חיים עריכה

חוה נולדה בשם אמה ווייס (Emma Weiss) בניטרה, צ'כוסלובקיה להוריה, פירושקה ואיגנץ, בני המעמד הבינוני שעסקו במסחר זעיר. משפחתה התגוררה בכפר שופורנה (Šoporňa). שואת יהדות אירופה לא פסחה על המשפחה, בשנות המלחמה היא הוברחה להונגריה וב-1944 הוחזרה על ידי אימה לסלובקיה. אחיה הבכור אריך ווייס נספה באושוויץ. בשנת 1945, בתום מלחמת העולם השנייה, בגיל 10 החלה לראשונה ללמוד בבית ספר. ב-1947 נולדה אחותה הצעירה ורה.

בשנת 1949, בהיותה בת 14, עלתה המשפחה לארץ. לזמן קצר שהתה בקבוץ שדה אליהו ומשם התיישבה בנהריה. עם העלייה לארץ ניתן לה השם העברי חוה, ולאחותה ורה השם רותי. אביה איגנץ עבד בבניין כטפסן ובבית החרושת ישאסבסט, אימה פירושקה בניקיון בקופת חולים. ב-1954 סיימה את בית הספר התיכון בנהריה (מחזור א) ואת בחינות הבגרות והתגייסה לצה"ל. היא שרתה כנהגת, בין הראשונות בצבא.

בשנת 1955 למדה בטכניון לימודי ערב ובשנים 1956–1957 גרפיקה שימושית בבצלאל החדש לאמנות ולאומנות. בשנים 1958–1960 היא המשיכה את לימודיה בלונדון, בבית הספר המרכזי ללימודי אמנות ואומנות (אנ'), וסיימה את לימודיה שם עם תעודה בהוצאה לאור ועיצוב ספרים. ב-1960–1961 למדה גרפיקה ודפוס באקדמיה לאמנויות יפות בווינה.

בשנת 1960 נישאה לחבר נעוריה דניאל מרדכוביץ שלמד אז וטרינריה בווינה. בשנים 1961–1963 עבדה בציריך במשרדו של האמן המעצב מקס ביל (אנ').[1] ב-1964 בני הזוג התגוררו בהולנד וב-1965 שבו לישראל והתיישבו בירושלים. היא הקימה סטודיו לגרפיקה. שלושת ילדיהם נולדו בארץ: תמר (1965), ערן (1967), רחל (1974).

ב-1969 הצטרפה לצוות התכנון של תוכנית אב לעיר העתיקה בירושלים שבראשו עמד האדריכל אריה שרון, בוגר הבאוהאוס. זאת לאחר שנודע לו כי עבדה עם מקס ביל. היא עבדה עמו שנה כמעצבת. כשהחלט לפרסם את כל החומר שנאסף, היא התבקשה להנחות צוות מצומצם בהכנה של ספר. באותו זמן היא עצבה מספר ספרים שעוסקים בעיר העתיקה, בהם ישיבת פורת יוסף אותה תכנן האדריכל משה ספדיה, ושווקים ורחובות מסחר. העבודה התפרסמה בספר Planning Jerusalem, אותו עצבה והספר זכה בפרס מוזיאון ישראל לעיצוב בשנת 1973.[2]

בשנת 1970 עברה משפחת מרדכוביץ להתגורר ברובע היהודי המשתקם, והייתה בין המשפחות הראשונות שהתיישבו מחדש בכיכר בתי מחסה, לאחר שחרור העיר העתיקה. היא הייתה פעילה בוועד התושבים. בשנים אלו היא הייתה מעצבת עצמאית, בעלת סטודיו לגרפיקה שהתמחה באדריכלות והיסטוריה של ארץ ישראל, אמנות ושילוט.

בשנת 1977 המשפחה עברה לחיפה והסטודיו המשיך להתפתח. היא עסקה בהוראה במחלקה לעיצוב גרפי, במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה. היא העסיקה במהלך השנים בסטודיו סטודנטים שסיימו לימודיהם, הראשונה בהם הייתה המעצבת פרופ' טרי שרויאר[3][4] שהייתה לשותפתה במשך עשור, האחרון שבהם – הגרפיקאי כפיר מלכא.

ב-3 בינואר 2014, בגיל 78, נפטרה בחיפה.

בשנת 2020 הפקידו יורשיה של מרדכוביץ את הארכיון שלה במרכז לחקר המורשת הבנויה ע"ש אבי ושרה ארנסון, בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בנובמבר 2021 נערך אירוע הוקרה בטכניון לרגל קליטת עזבונה של מרדכוביץ במרכז לחקר המורשת הבנויה.[5]

הוראה עריכה

בשנים 1977–1995, חוה עסקה בהוראה במחלקה לעיצוב גרפי, מכללת נרי בלומפילד – ויצו חיפה. היא לימדה את מקצועות הטיפוגרפיה. הייתה ממייסדי המחלקה כאשר הצטרפה לסגל המרצים בסוף שנות השבעים, מעט לאחר הקמתה, ולימדה בה עד תחילת שנות האלפיים. חוה העמידה דורות רבים של מעצבים וטיפוגרפים ועם חלקם שמרה על קשרים אישיים ומקצועיים למשך כל שנות פעילותה.

פרסים עריכה

  • 1973 - מדליית כסף בתחרות הבינלאומית הדו-שנתית מטעם מוזיאון ישראל לספר האמנותי Planning Jerusalem - The old city and its environs
  • 1997 - פרס זהב בתחרות הספר הישראלי הנאה מטעם המכון לקידום האריזה והעיצוב, על עיצוב והפקת הספר הבתים נדמו להיכלות בהוצאת משרד הביטחון.
  • 2002 - מקום שני – עיצוב הכסף, בתחרות חתך הזהב מטעם משרד המדע, התרבות והספורט ואגודת המעצבים הגרפיים בישראל על עיצוב הספר פנורמה ישראלית בהוצאת משרד הביטחון.
  • 2011 - פרס העיצוב מטעם משרד התרבות – "על עשייה רגישה ואיכותית בתחום עיצוב ספרי האמנות והאדריכלות בארץ, במקביל לעשייתה רבת השנים שהעמידה תלמידים רבים. ספריה עשויים בקפידה מקצועית רבה, מתוך התייחסות אישית לכל הנושאים בהם עסקה".[6]

פרויקטי עיצוב עריכה

עיצוב גרפי - שילוט עריכה

עיצוב סדרות פרסומים עריכה

עיצוב ספרים וקטלוגים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מקס ביל למד בבאוהאוס בדסאו, בין מוריו היו אצל ואסילי קנדינסקי ופול קליי. הוא זכור בעיקר בזכות הכרונוסקופים שלו (שעוני יד) המיוצרים על ידי חברת ג'ונגאנס בגרמניה. עבודותיו נמצאות, בין היתר, באוספים של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, במכון לאמנות בשיקגו ובגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון.
  2. ^ Kaufman S. Preserving and beautifying the Old City. TARBUT 27, FALL 1973. Pp. 16-17
  3. ^ שרויאר טרי, באתר מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל
  4. ^ יובל סער, הפרופסורית הראשונה לעיצוב גרפי בישראל, באתר הארץ, 10 באפריל 2012
  5. ^ חוה מרדכוביץ, גרפיקאית – אירוע הוקרה לרגל קליטת עזבונה במרכז לחקר המורשת הבנויה, באתר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, 15 בנובמבר 2021
  6. ^ הזוכים בפרס העיצוב של משרד התרבות לשנת 2011 / יובל סער. 24 בספטמבר 2011. פורטפוליו