חוות אהרנסון
חוות אהרנסון, הידועה גם בשם "התחנה לניסיונות חקלאיים בעתלית", היא חווה חקלאית השוכנת כשני קילומטרים מזרחית ליישוב עתלית, שהייתה פעילה במיוחד בין השנים 1910–1917 ופעלה בצורה מוגבלת גם לאחר מכן. המקום שימש בעיקר כתחנה לניסויים חקלאיים, אולם בחווה גם פעלה רשת הריגול ניל"י.
היסטוריה עריכה
תחנת הניסיונות החקלאיים הוקמה בשנת 1910 על ידי וועדה מיוחדת מקרב ציוני ארצות הברית, בתמיכת ההסתדרות הציונית, ובראשה עמד האגרונום והמדען אהרן אהרנסון, איש זכרון יעקב. המטרות הראשיות לשמם הוקמה התחנה היו התאמת גידולים חקלאיים שונים ושיטות עיבוד מתקדמות לתנאי הארץ, וכן הפצת הידע החדש והדרכה מקצועית למתיישבים במושבות היהודיות, שהיו אז בראשית התפתחותם.[1]
בתחילה נחפרה באר, יובשה ביצה עונתית והאדמה הוכשרה לגידולים חקלאיים. אחד החידושים שיישם אהרונסון במקום היה התקנת רשת חוטי מתכת להגנת מפני היתושים. בתחנה נוסו מכונות חקלאיות חדישות, נבחנו גידולי שדה רבים, טופחו גפנים ועצי פרי, שוכללו שיטות השקיה, דישון והדברה, ועוד. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה הספיקו אהרונסון וצוותו לערוך מחקרים חקלאיים רבים. הוא גם הקים במקום ספרייה מדעית שהכילה אלפי כרכים, וריכז את האוסף הגאולוגי הגדול ביותר שהיה מוקדש לארץ ישראל באותה תקופה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה התמסר אהרנסון לפעילות חשאית בארגון הריגול ניל"י שהקים וניהל, ובשלב מסוים נאלץ לעזוב את הארץ. לכשעזב, הפקיד את ניהול התחנה בידי בני משפחתו ובידי יד ימינו אבשלום פיינברג. לאחר מותו של פיינברג ניהלו את המקום ואת פעולות הריגול שרה אהרנסון ויוסף לישנסקי.
החווה שימשה כהסוואה לפעילות הסיוע לבריטים בכיבוש הארץ ידי איסוף חומר מודיעיני, והוותה בסיס ומחסה לשליחים בריטים שהגיעו דרך הים ונחתו ליד חוף עתלית. לאחר שנתגלתה רשת הריגול ניל"י, באוקטובר 1917, פרצו כוחות הביטחון הטורקים לחוות עתלית, הרסו, עקרו, ושברו את כל מה שהיה במקום. במקום נותרו ארבעה מבנים: מבנה האבן המרכזי, המחסן, הבאר, ומאגר המים.
בתחילת תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, חזרו בני משפחת אהרנסון הנותרים אחרי מות שרה ואהרן, ובראשם שמואל (סם) אהרנסון, להפעיל, בעזרת אחרים, את תחנת הניסיונות, גם אם בצורה מצומצמת. לנוכח קשיים רבים שהיו כרוכים בכך, נאלצו לאחר כעשור לסגור את התחנה, שעמדה מאז בשיממונה במשך שנים רבות. בקרבת התחנה נותרה שדרת דקלי וושינגטוניה שנטע אהרונסון בשנת 1912.
בשנת 1965 שוקם המקום, ובעזרת משרד החינוך והמוסדות הציוניים נפתח על חלק מהאדמות מחנה קבע המיועד לפעולות בתי ספר ותנועות הנוער השונות. לקראת שנת 2000 הופסקה גם פעילות זאת והתחנה ננטשה.
ב-2002 יזמה התאחדות האיכרים, שחכרה את שטח החווה ממינהל מקרקעי ישראל, הקמת כפר נופש בשטח החווה, שכולל עצים נדירים ושדרות דקלי וושינגטוניה עתיקים. המועצה לשימור אתרים התנגדה לתוכנית והוועדה המחוזית חיפה דחתה את ההצעה, וציינה כי "החווה היא אתר היסטורי שיש לשמרו כחלק מנחלת העבר".[2]
בינואר 2022 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה על פתיחת חוות אהרונסון כאתר מורשת לאומי, לחינוך ולחקלאות. התוכנית כוללת הקמת מכינה קדם צבאית וחווה חקלאית שיקומית, בה המבקרים יוכלו להתנסות בתחומי חקלאות, קיימות ופעילויות חוץ המתאימות גם לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים. עוד יוקם חניון לילה, שיאפשר קיום פעילות חינוכית מתמשכת באתר.[3] התוכנית מקודמת על ידי קרן אהרנסון בליווי המועצה לשימור אתרים והמועצה האזורית חוף כרמל.
הערות שוליים עריכה
- ^ "תוכנית להרוס חלק מחוות אהרונסון בעתלית". הארץ. נבדק ב-2023-08-13.
- ^ תוכנית: כפר נופש בחוות אהרונסון ההיסטורית בעתלית, באתר ynet, 18 ביולי 2002
- ^ חוות אהרנסון בעתלית תיפתח לציבור כאתר מורשת לאומי לחינוך ולחקלאות - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2022-01-09