חוזה פריז (1802)

חוזה פריז הוא הסכם שנחתם ב-25 ביוני 1802 בין הרפובליקה הצרפתית הראשונה (שהייתה תחת שלטונו של נפוליאון בונפרטה) לבין האימפריה העות'מאנית (שהייתה תחת שלטונו של סלים השלישי). צורתו הסופית של ההסכם הראשוני שנחתם בפריז ב-9 באוקטובר 1801, הביא לסיום מסע נפוליאון בארץ ישראל והביא את היחסים של צרפת והאימפריה העות'מאנית לסטטוס קוו שלפני המלחמה. באמנה זו, האימפריה העות'מאנית אימצה גם את אמנת אמיין (אנ')‏, הסכם השלום שנתחם בין צרפת לבין בריטניה ב-25 במרץ 1802, שבאה בעקבות כניעת הכוחות הצרפתיים לבריטים באלכסנדריה שבמצרים.

היחסים שבין האימפריה העות'מאנית לבין צרפת היו מתוחים עם הרכישה הצרפתית של האיים היוניים ב-1797, והתעמולה האנטי-עות'מאנית שהפיצו סוכנים צרפתים בבלקן. כאשר פלשו הצרפתים למצרים, ב-9 בספטמבר 1798, הכריזה האימפריה העות'מאנית על מלחמה עם צרפת. לאחר מכן, ב-23 בדצמבר 1798, האימפריה העות'מאנית חתמה על הסכם ברית עם רוסיה. זו הייתה תחילתה של הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה. במהלך המלחמה, איי יוון נכבשו מחדש על ידי האימפריה העות'מאנית עם עזרה מרוסיה.

האמנה השתמשה בשלושה לוחות שנה: לוח השנה המהפכני בצרפת, הלוח המוסלמי והלוח הגרגוריאני. מהצד הצרפתי, שארל-מוריס דה טליראן חתם על האמנה. מהצד העות'מאני, מחמד סייד גליפ פאשה (אנ') חתם על האמנה. לאחר ההסכם, האימפריה העות'מאנית שמרה על יחסים טובים עם צרפת.

לקריאה נוספתעריכה

  • Roger Dufraisse et Michel Kerautret, La France napoléonienne. Aspects extérieurs, 1799-1815, Seuil, Paris, 1999. מסת"ב 2-02-023900-0, BnF 37057285.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חוזה פריז בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.