חוטים (סרט, 1984)

חוטים
Threads
בימוי	מיק ג'קסון (במאי)
הופק בידי	מיק ג'קסון
תסריט	ברי היינס
תחקיר	קארל סייגן
שחקנים ראשיים	קרן מייגר, ריס דינסדייל, ויקטוריה או'קיף
צילום	אנדרו דאן
מדינה	הממלכה המאוחדת, אוסטרליה
חברת הפקה	BBC, ערוץ 9 (אוסטרליה)
חברה מפיצה	BBC, ערוץ 9 (אוסטרליה)
שיטת הפצה	טלוויזיה
הקרנת בכורה	23 בספטמבר 1984
משך הקרנה	112 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	מדע בדיוני, פוסט־אפוקליפסה, דרמה, סרט מלחמה
תקציב	400,000 ליש"ט
	דף הסרט ב־IMDb

חוטים (באנגלית: Threads) הוא סרט טלוויזיה פוסט־אפוקליפטי בריטי־אוסטרלי מ-1984. הסרט עוקב אחר שתי משפחות בשפילד לפני, במהלך, ואחרי מלחמה גרעינית, ואת קריסת הציוויליזציה בעקבות המלחמה. סגנון הסרט מדמה במידה רבה סרט תיעודי, עם קריינות וכתוביות הסבר תוך כדי הסרט עצמו.

עלילה עריכה

באביב 1983,^[א] ניסיון הפיכה באיראן בגיבוי אמריקאי מצית מלחמת אזרחים המעוררת את ברית המועצות להתערב ולפלוש לצפון המדינה. על רקע זאת, הזוג הצעיר רות וג'ימי משפילד נאלצים להתחתן בשל הריון לא צפוי.

מפת הפלישה של ברית המועצות לאיראן כפי שנראתה בעיתון בסרט (באדום: ברית המועצות ואפגניסטן הכבושה בידי הסובייטים)

בעקבות הפלישה, ארצות הברית שולחת כוחות צבאיים לדרום איראן ולמפרץ הפרסי, ובתגובה ברית המועצות מציבה נשק גרעיני בבסיסה במשהד הכבושה. מרוץ החימוש המקומי בין המדינות מביא למלחמה ישירה בין המעצמות, ובמקביל כוחות ברית ורשה מתרכזים בגרמניה המזרחית, מה שמביא לשליחת כוחות נאט"ו לגרמניה המערבית. התחממות המלחמה – וכן שליחת כוחות הצבא הבריטיים לאירופה – מעוררים פאניקה בשפילד ולמחסורים בחנויות. הממלכה המאוחדת נכנסת למצב חירום ומתחילה להגביל את חופש התנועה, חופש הביטוי וחופש ההפגנה תוך מעצר פעילים פוליטיים, ומוקמת מועצת חירום סודית בעיריית שפילד. במקביל, רות וג'ימי נערכים לחתונתם והקמת בית ביחד ומכירים בין משפחותיהם.

הקרבות הקרקעיים, האוויריים והימיים באיראן בין ברית המועצות לארצות הברית מחריפים והאמריקאים משתמשים בנשק גרעיני טקטי נגד בסיס הסובייטים במשהד. לבסוף, שלושה שבועות לאחר הפלישה, ברית המועצות משגרת טילים גרעיניים על מדינות נאט"ו, ביניהם 210 מגהטון על בריטניה, ופורצת מלחמה גרעינית בעוצמה כוללת של 3,000 מגהטון. שפילד נפגעת גם היא מטילים גרעיניים בשל אזורי התעשייה בה וקרבתה לבסיס חיל האוויר המלכותי. כ-40 מיליון איש בבריטניה מתים מהפצצות באופן ישיר ומיידי.

רות ומשפחתה שורדים במרתף ביתם, בעוד שג'ימי נהרג בהפצצה. ככל שהימים עוברים, התשתיות השונות קורסות: מועצת החירום של שפילד לא מצליחה לנהל את המצב הקטסטרופלי בעיר וחבריה מתים מחנק במקלטם, בית החולים קורס מהעומס, אין מספיק מזון לכולם, ואזרחים רבים, ביניהם הוריו של ג'ימי, מתים מתסמונת קרינה חריפה. בעקבות המצב, הפשע גואה, הוריה של רות נרצחים בידי בוזזים, מחלות שונות מופצות, ההמונים נודדים בין ערים במטרה לשרוד, והממשל הצבאי מוציא להורג פושעים בהליכים מזורזים. כסף איבד ממשמעותו והמטבע היחיד הוא מזון, אותו מקבלים רק מי שמסוגלים לעבוד. בגלל החורף הגרעיני שנוצר, וכן בשל היעדר דלקים ודשנים, שורדי המלחמה לא מצליחים להפיק יבול מספק. רות יולדת את ביתה ג'יין בחג המולד.

שנה לאחר המלחמה, הידללות שכבת האוזון בעקבות הטילים הגרעיניים גורמת לעלייה בתחלואה בסרטן וקטרקט. הציוויליזציה בבריטניה קרסה, ורות נאלצת למכור את גופה בעבור עכברושים למאכל. שלוש שנים לאחר תום המלחמה, גודל האוכלוסייה בבריטניה יורד לרמה שהייתה בימי הביניים (כ-4 מיליון). עשר שנים לאחר המלחמה, רות – הנראית מבוגרת בהרבה מגילה – מתה כשביתה ג'יין לצידה. 13 שנים לאחר המלחמה הגרעינית, בריטניה מתחילה להתאושש במעט: כורים פחם, ישנה תשתית חשמל ונעשה שימוש ברכבי מנוע קיטור. עם זאת, הציוויליזציה עדיין גוועת, ולא קיימת מערכת חינוך: ג'יין בת ה-13 ובני גילה מתקשרים באנגלית קלוקלת, בעודם שורדים בקושי בבריטניה ההרוסה וחיים מבזיזות. ג'יין נאנסת, נכנסת להריון, ויולדת עובר מת ומעוות.