חוט המחשבה הוא מונח המתייחס לקשר ולחיבור שיש בין נושאים ורעיונות שונים שאדם מביע וחושב במהלך שיחה או מחשבה. כמו כן מתייחס הביטוי "חוט מחשבה" לעצם המחשבות עצמן.

המונח באנגלית "train of thoughts" הוצג כבר ב-1651 על ידי תומאס הובס בספרו לווייתן. נאמר שאדם "מאבד את חוט המחשבה" כשהוא מאבד את היכולת ליצור קשר הגיוני בין משפטים ומילים או בין רעיונות לא מילוליים ומחשבות.

משום שלחשיבה המודעת יש קיבולת מוגבלת, ההתמקדות בחוט מחשבה מסוים, באה על חשבון העיבוד של חוטי מחשבה אחרים[1]. הקיבולת של יכולת החשיבה המודעת נובעת מהעובדה שזיכרון העבודה מוגבל בקיבולתו בעקבות תהליכי בקרה הכוללים קשב, מודעות ורצון, כך שאצל מרבית בני האדם הוא יכול להכיל כשבעה פריטים[2]. דבר זה יוצר את הקושי האנושי לעסוק בבעיות המורכבות ממספר גדול של משתנים[3].

חוט מחשבה פנימי עריכה

היכולת ליצור ולשמר חוט מחשבה פנימי ללא תלות במציאות החיצונית, משחררת את האדם מהמגבלות של תגובה לאירועים סביבתיים מידיים בלבד[1]. ברמה הנירולוגית, יכולת זו מתבססת על שיתוף פעולה בין מידע אוטוביוגרפי שמספקת רשת ברירת המחדל, לבין רשתות ויסות פרונטו-פריאטליות שמסייעות לשמור על חוט המחשבה הפנימי מפני הסחות דעת מהעולם החיצוני[1].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.
  2. ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  3. ^ שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.