חולות חלוצה

אזור בדרום-מערב מדינת ישראל

חולות חלוצה הוא שטח של חולות נודדים בדרום־מערב מדינת ישראל. שטח החולות ממוקם מדרום־מזרח לרצועת עזה ומזרחית לגבול ישראל-מצרים. שטח החולות כמעט שאינו מיושב, ומשמש בעיקר כשטח אש של צה"ל.

חולות חלוצה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
נתונים ומידות
שטח 1,090 קמ"ר
מיקום
מיקום ישראלישראל מערב הנגב, ישראל
קואורדינטות 31°06′16″N 34°28′24″E / 31.10444444°N 34.47333333°E / 31.10444444; 34.47333333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גבולות עריכה

גבולות השטח הגאוגרפי של חולות חלוצה הוא רצועת עזה והקיבוצים כרם שלום וגבולות בצפון, כביש 211 בדרום באמצע פתחת ניצנה, גבול ישראל מצרים במערב וכביש 222 במזרח. שטח האזור מצוין כ-1,090 קמ"ר, באתר המשרד להגנת הסביבה[1].

גאוגרפיה עריכה

שטח חולות חלוצה מאופיין גאולוגית באדמה נודדת האופיינית לאזור הנגב, בעיקר אדמת לס. השטח ברובו בגובה של בין 10 ל-100 מטר מעל גובה פני הים ויש בו מאגר מי תהום מליחים המכיל כמות מים כפולה מזו של הכנרת אך הוא מנוצל רק על ידי יישובי חבל שלום לצורכי חקלאות.

מקורם של החולות הוא בבליית הרי גרניט במזרח אפריקה, שהוסעו לאורך הנילוס לעבר הים התיכון, ונישאו על ידי הרוח לפנים הארץ מצפון סיני.

שימושי הקרקע בחולות חלוצה כוללים:

התיישבות עריכה

במאי 2001 ממשלת ישראל הסכימה על הצעת ההחלטה, שהביא לממשלה שר התשתיות אביגדור ליברמן, בגיבוי ראש הממשלה, אריאל שרון, על תוכנית להקמת חמישה יישובים בחולות חלוצה[3]. מטרת ההחלטה הייתה למנוע מסירת השטח במסגרת הסכם לחילופי שטחים כחלק מהסדר הקבע עם הפלסטינים[4][5]. זאת לאחר שעלתה אפשרות שהאזור ישמש כחלק ממדינה פלסטינית עתידית, במסגרת חילופי שטחים, ותיתן מענה לצפיפות האוכלוסין ברצועת עזה. הצעה כזו נכללה, לדוגמה, ביוזמת ז'נבה, וגם אהוד ברק תמך ברעיון זה בהיותו ראש הממשלה, בשנת 2000. מיד הוחל בתכנון שלושה יישובים, שלומית, ניצנית וחלוצית[6] והוקמה ועדת היגוי[7].

במקביל, בשנת 2002, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת נגב את הכרזתה של שמורת טבע בחולות חלוצה על מנת למנוע בנייה שתפגע בשטחי הטבע שבהם נמצאים בעלי חיים וצמחים מוגנים[8]. בין המתנגדים לפיתוח השטח היה ארגון חיים וסביבה שטען כי הקמת יישובים חדשים לא רק תפגע בטבע, אלא גם תחליש יישובים קיימים בפריפריה, על ידי הפניית תקציבים לפיתוח חדש על חשבון השקעה ביישובים קיימים[9][10].

בינואר 2003, החלו העבודות על הקמת היישוב באר מילכה בדרום חולות חלוצה כחלק מפיתוח פיתחת ניצנה[11], וביוני 2006 אוכלס[12].

בינואר 2005 אישרה הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה אשכול את התוכניות להקמת שלומית, בה בשלב הראשון 1,500 יחידות דיור וחלוצית 4, שתוכנן, בשלב ראשון, ל-300 יחידות דיור, שבחלקן נחלות חקלאיות[13]. בפברואר 2005 הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הפקידה תוכנית מפורטת ליישוב שלומית, בה רק 500 יחידות דיור ואת התוכנית להקמת שני יישובים: חלוצית 1 וחלוצית 4 (שקיבלו אחר כך את השמות בני נצרים ונווה) שנועדו למפוני רצועת עזה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות[14][15].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חולות חלוצה - עגור, אתר המשרד להגנת הסביבה
  2. ^ שמורת עגור - ריכוז החולות הגדול בארץ, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2002
  3. ^ עליזה ארבלי, הוגשה תוכנית להקמת 5 יישובים בחלוצה, באתר הארץ, 8 במאי 2001
  4. ^ דליה שחורי, יוסי ורטר, הממשלה החליטה לפעול להקמת יישובים בחולות חלוצה, באתר הארץ, 15 ביולי 2001
  5. ^ חלוצי חלוצה להכשלת הסדר שלום, באתר הארץ, 19 ביולי 2001
  6. ^ צפריר רינת, למרות המאמצים, הקמת יישובים בחלוצה תפגע בסביבה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2004
  7. ^ דליה טל, ‏ועדת היגוי ליישוב בחולות חלוצה, באתר גלובס, 17 ביוני 2001
  8. ^ תמר נהרי‏, חולות חלוצה יוכרזו שמורת טבע, באתר וואלה!‏, 07 בינואר 2002
  9. ^ דוד הכהן, "חיים וסביבה": אסור לבנות בחלוצה, באתר ynet, 15 ביולי 2001
  10. ^ ארז ארליכמן, יש חיים בחולות, באתר ynet, 10 באפריל 2009
  11. ^ גדי גולן, ‏החלו עבודות הקמת היישוב באר מילכה בחולות חלוצה, באתר גלובס, 24 באוגוסט 2003
  12. ^ 15 משפחות ייכנסו לבאר מילכה ברמת הנגב, באתר גלובס, 4 ביוני 2006
  13. ^ גדי גולן, ‏המחוזית קיבלה תוכניות להקמת שלומית וחלוצית 4, באתר גלובס, 9 בינואר 2005
  14. ^ המחוזית הפקידה תוכנית מפורטת לישוב שלומית בחלוצה - מיועד למתפני גוש קטיף, באתר גלובס, 6 בפברואר 2005
  15. ^ הופקדה בתנאים תוכנית להקמת יישוב בחולות חלוצה עבור מפוני קטיף, באתר גלובס, 5 במרץ 2006