חוֹמֶשׁ הוא קנס שעל פי ההלכה יש להוסיפו על תשלומים מסוימים. במקרים בהם חייבים להוסיף חומש, יש להוסיף על תשלום הקרן עוד חמישית משוויו.

המקרים בהם יש להוסיף חומש על הקרןעריכה

את החומש מוסיפים על הקרן במקרים הבאים:

  • האוכל בשוגג תרומה, עליו לשלם לכהנים את שוי המאכל, ולהוסיף עליו חומש.
  • על הפודה מעשר שני השייך לו, להוסיף חומש על סכום שווי המעשר.
  • הפודה הקדש מוסיף חומש על סכום הפדיון.
  • המועל בהקדש - חייב לשלם את הנזק להקדש בתוספת חומש.
  • הנשבע שבועת שקר להיפטר מחיוב ממון, ומשיב את הגזילה מיזמתו[1] מוסיף חומש על הגזילה.

אופן חישוב החומשעריכה

אופן חישוב החומש תלוי במחלוקת תנאים: רבי יאשיה סבור שיש להוסיף 25% מסכום הקרן, ונקרא חומש, מפני שהתוספת מהווה חמישית מהסכום הכולל. שיטת חישוב זו קרויה בטרמינולוגיה הלמדנית "חומש מלבר". רבי יונתן חולק וסובר שיש להוסיף רק 20% מסכום הקרן, כלומר, חמישית מן הסכום. שיטת חישוב זו קרויה "חומש מלגאו"[2].

להלכה, נפסק כרבי יאשיה שיש להוסיף חומש מלבר.

הבעלות על החומשעריכה

לפי ההלכה שייך החומש למקבל הקרן, למרות שהוא אינו חלק מסכום התשלום העיקרי. ולכן, במקרה שמועל בהקדש הפריש חומש ומעל בו, דינו כמי שמעל בהקדש עצמו וחייב לשלם חומש על סכום החומש. וכן אם אכל תרומה בשוגג והפריש פירות בשווי הקרן והחומש ואכל את פירות החומש, חייב להוסיף לכהן חומש על החומש המקורי. וכן אם ירצה המקבל למחול את החומש, נמחל תשלום החוב ולא צריכים לשלם את החומש[3].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה