פתיחת התפריט הראשי

חוסאן ( ערבית: حوسان) הוא כפר ערבי פלסטיני בנפת בית לחם, מדרום-מערב לעיר בית לחם. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בכפר 5,511 תושבים, נכון ל-2007.[1] בערבית, חוסאן פירושו "טוב ויופי".

חוסאן (כפר)
حوسان
Husan from Sde Boaz.jpg
מדינה / טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית
נפה בית לחם
שטח 7,252 דונם קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 5,511 (2007)
קואורדינטות 31°42′36″N 35°08′02″E / 31.709947222222°N 35.133861111111°E / 31.709947222222; 35.133861111111 
אזור זמן UTC +2
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
חוסאן
חוסאן

הכפר ממוקם (יחד עם הכפר נחלין) בתוך מובלעת בגוש עציון והוא מוקף כיום בהתנחלויות גבעות, ראש צורים, נווה דניאל וביתר עילית. לאחר הסכם אוסלו, חוסאן סווג כחלק משטח B.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

התקופה הרומיתעריכה

בתקופה הרומית נבנתה בסמוך לחוסאן מצודה (הידועה בשם "ח'רבת אֻם אל-קלעה") עם שני מגדלים ומחנה רומאי בגודל 2 דונם.[2]

התקופה העותמאניתעריכה

על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 12 משפחות התגוררו בכפר.

החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר במקום לראשונה ביוני 1863, הוא ציין כי זה היה ממוקם על הר. מאוחר יותר, באוגוסט באותה שנה, הוא מצא כי הוא מכיל מספר משפחות, עם בתים מקובצים סביב המגדל.[3] ב-1883, ב"סקר ארץ ישראל המערבית" של הקרן לחקר ארץ ישראל, תואר חוסאן ככפר עם בתי אבן על רכס שטוח, שמצפונו עמק תלול.[4]

בתקופת המנדט הבריטיעריכה

במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית חוסאן מנתה 396 תושבים, כולם מוסלמים. במיפקד 1931 אוכלוסיית חוסאן מנתה 540, כולם מוסלמים, ב-122 בתים. בשנת 1945 אוכלוסיית חוסאן מנתה 770 תושבים, אשר בבעלותם 7,252 דונם של קרקע, על פי סקר שטחים ואוכלוסיות רשמי. הכפר נכבש על ידי חטיבת הראל במבצע אל ההר בשלהי מלחמת העצמאות, ופונה זמן קצר לאחר מכן.

פעולת התגמול בחוסאןעריכה

ב-25 בספטמבר 1956, ערך צה"ל את מבצע לולב - פעולת תגמול בחוסאן, בעקבות שני פיגועים קשים שאירעו ביומיים שלפני כן. בפעולה נגרמו אבדות קשות לצבא ירדן - למעלה מחמישים לגיונרים נהרגו, מבנה משטרת חוסאן נהרס ונשק נלקח כשלל. לצה"ל היו עשרה הרוגים.[5]

לאחר 1967עריכה

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, חוסאן נמצאת תחת שלטון ישראלי. האוכלוסייה על פי מפקד 1967 שנערך על ידי הרשויות הישראליות הייתה 1,114. בשנת 1995 עברה השליטה לידי הרשות הפלסטינית ("שטח B").

בשנות ה-80 של המאה ה-20, החלו להפקיע אלפי דונמים מאדמות הכפר לצורך הקמת ההתנחלות ביתר עילית, שנוסדה ב-1988, ומשתרעת על פני כ-4,300 דונם.[6] בין היישובים יש קשרים כלכליים, כאשר רבים מתושבי חוסאן עובדים בביתר ורבים מתושבי ביתר מתקנים את רכבם בחוסאן. עד סלילת "כביש עוקף חוסאן" ב-1999 עקב ריבוי תקריות של יידויי אבנים בכביש, דרך הגישה לביתר עברה בתוך תחומי הכפר.[7]

ב-2008 הוציא המנהל האזרחי צו הכרזה על אדמות מדינה לשטח של למעלה מ-23 דונם מאדמות חוסאן, כדי לאשר בדיעבד תחנת דלק שהוקמה על קרקע פרטית של תושב חוסאן. ב-2014, בעקבות רצח שלושת הנערים (אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל־עד שער) הוכרזו 3,799 דונם בשטח הסמוך לחמשה כפרים - חוסאן, ג'בע, צוריף, ואדי פוכין ונחאלין - כאדמות מדינה.[8]

פרשת חילמי שושאעריכה

ב-27 באוקטובר 1996 חילמי שושא, ילד פלסטיני מהכפר חוסאן, נהרג בידי נחום קורמן, רכז הביטחון של ההתנחלות הדר בית"ר (המהווה כיום שכונה של ביתר עילית). קורמן טען כי ראה קבוצת נערים פלסטינים משליכה אבנים לעבר כלי רכב ישראלים. לטענתו, הוא רדף אחריהם ותפס את שושא. לפי גרסתו של קורמן הוא ראה את שושא נופל לאחור באזור מכוסה אבנים וברזלים ומאבד את הכרתו, והחל לבצע בו החייאה. עדים פלסטינים שהיו במקום טענו שקורמן הכה את שושא, בעט בו והפיל אותו לאדמה, והכה בראשו באקדח. שושא פונה להדסה עין כרם שם מת כתוצאה משטף דם במוחו.[9] קורמן הורשע בהריגה ונדון לשישה חודשי עבודות שירות.[10]

שדה המוקשים בחוסאןעריכה

בליבו של הכפר חוסאן ומשני צידי נתיב התנועה של כביש 375 היה שדה מוקשים במשך כחמישים שנה. במהלך השנים נהרגו שישה ילדים שעלו על מוקשים בשטח זה, שגודלו כשישה דונמים. למרות בקשות רבות של תושבי הכפר מצה"ל לפנות את השדה (מאחר שלצה"ל יש עדיין אחריות ביטחונית על הכפר) הדבר לא נעשה.[11] בשנת 2014 החל פינוי המוקשים על ידי חברה פרטית במימון ארגוני סיוע בינלאומיים[12].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חוסאן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2007, עמ' 117. (בערבית) (באנגלית)
  2. ^ אתרי עתיקות במאבק הפוליטי על מרחב בית לחם/'גוש עציון': פוטנציאל כלכלי וחינוכי 9 במרץ 2015
  3. ^ Guérin, 1869, p. 301 An Ottoman village list of about 1870 indicated 27 houses and a population of 81, though the population count included only men. Socin, 1879, p. 154
  4. ^ Conder and Kitchener, 1883, vol. 3, p. 303
  5. ^ אלפי ירדנים בורחים מאזור ירושלים, דבר, 28 בספטמבר 1956, המשך
  6. ^ Husan Village Profile - The Applied Research Institute Jerusalem
  7. ^ מתנחלים מבית"ר זרקו אבנים לעבר בתים בכפר חוסאן, באתר גלובס, 2 באפריל 1997
  8. ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, כ-4,000 דונם מעבר לקו הירוק הוכרזו כשטח מדינה בתגובה על רצח הנערים, באתר הארץ, 4 במרץ 2008
  9. ^ נירית אנדרמןמכה פה ומכה פה, ו... נגמר, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2006
  10. ^ משה ריינפלד, עתירה לבטל את עסקת הטיעון של נחום קורמן, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2014
  11. ^ אוהד חמו, שישה דונמים של שדה מוקשים מצויים בליבו של הכפר חוסאן, באתר של "רשת 13", 9 במרץ 2009 (במקור, מאתר "nana10")
  12. ^ דרור אטקס, איילת שקד מתנגדת למימון זר? בדיחה טובה, אתר שיחה מקומית, ינואר 2016