חוסמי אלפא
חוסמי אלפא היא קבוצת תרופות החוסמת קולטנים אלפא אדרנרגיים.
עקב תופעות לוואי, שהשכיחה בהן היא סחרחורת המופיעה במעבר משכיבה לישיבה או לעמידה[1], השימוש בהן הולך ופוחת כיום, אבל הם שכיחים עדיין בטיפול ביתר לחץ דם כתרופות מקו 3 לטיפול (לאחר כישלון במספר תרופות שמהוות את טיפול הבחירה), וכמו כן עיקר השימוש בהם כיום הוא בהגדלה שפירה של הערמונית.
קיימים שני סוגים עיקריים של קולטני אלפא, קולטן מסוג אלפא 1 וקולטן מסוג אלפא 2. נהוג לסווג את חוסמי אלפא על פי סוג הקולטן שאותו הם חוסמים. חסימת הקולטן לאלפא 2 איננה שכיחה בשימוש כיום והתרופות מקבוצה זאת הולכות ומאבדות את שימושן הקליני.
סיווג ומאפיינים עריכה
נהוג לסווג את חוסמי האלפא לקבוצות על פי הקולטנים עליהם הם פועלים.
חוסמי אלפא לא סלקטיביים עריכה
תרופות אלו חוסמות גם את הקולטנים מסוג אלפא 1 וגם את הקולטנים מסוג אלפא 2. מאחר שתרופות אלו אינן ספציפיות לקולטן מסוים, תופעות הלוואי הנצפות מתרופות אלו הן חזקות ומהותיות יותר בהשוואה לחוסמי אלפא סלקטיביים[2].
פנוקסיבנזמין עריכה
פנוקסיבנזמין (באנגלית Phenoxybenzamine, משווק בארץ בשם דיבנילין[3]) היא תרופה לא סלקטיבית, הנקשרת בקשר קוולנטי לשני סוגי קולטני אלפא. חסימה זאת היא לא הפיכה ולא תחרותית, כך שמתקבלת חסימה חזקה של הקולטנים למשך זמן ארוך של עד 24 שעות במתן חד פעמי. לאחר נתינה במתן ממושך היא יכולה לפעול על פני שלושה ימים רצופים. לתרופה יש תופעת לוואי קשה של תת-לחץ דם אורתוסטטי המלווה ברפלקס טכיקרדיה (עלייה בדופק). יש להיזהר או להימנע בשימוש בחולים שסובלים מטרשת עורקית חסימתית, שכן חולים אלו עלולים לפתח תסמיני לחץ בחזה עקב השימוש בתרופה. השימוש בתרופה מוגבל כיום למצבים של פאוכרומוציטומה למרות שגם תרופות אחרות ממשפחת חוסמי אלפא שסלקטיביים לאלפא 1 כגון דוקסזוסין יכולים להיות יעילים למטרה זאת[4].
פנטולאמין עריכה
פנטולאמין (באנגלית Phentolamine) היא תרופה שחוסמת קולטנים מסוג אלפא 1 ואלפא 2 אך בניגוד לפנוקסיבנזמין עושה זאת בצורה תחרותית ולפיכך השפעתה היא על פני זמן קצר יותר. תרופה זאת ניתנת בהזרקה ובעבר שווקה גם בישראל בשם המסחרי Regitine. תרופה זאת שימשה בטיפול בפאוכרומוציטומה לטווח קצר בלבד. השימוש בה כיום מוגבל, בשל תרופות יעילות יותר.
חוסמי אלפא 1 עריכה
חוסמי אלפא 1 חוסמים באופן סלקטיבי את הקולטנים מסוג אלפא 1 ללא השפעה על קולטנים מסוג אלפא 2.
נהוג לחלק חלוקת משנה את התרופות ממשפחה זאת על פי מידת הסלקטיביות לקולטני אלפא 1 בבלוטת הערמונית.
דוקסזוסין, טראזוסין ופראזוסין עריכה
דוקסזוסין (באנגלית: doxazosin, שם מסחרי בישראל: Cadex[5]), פראזוסין (באנגלית: prazosin, התרופה איננה משווקת בישראל) וטראזוסין (באנגלית: terazosin, שם מסחרי בישראל: Hytrin[6]) הן תרופות שחוסמות קולטנים מסוג אלפא 1 גם בכלי הדם וגם בבלוטת הערמונית ולפיכך הן תרופות שיכולות להתאים לטיפול ביתר לחץ דם ובהגדלה שפירה של הערמונית.
פראזוסין (שווקה בשם היפוטנס) הייתה התרופה הראשונה שיצאה לשימוש מקבוצה זאת, אך בשל זמן מחצית חיים קצר (כ-3 שעות) שדרש מתן 3 פעמים ביום ובשל תופעות לוואי, תרופה זאת יצאה משימוש. לדוקסאזוסין יש את זמן מחצית הארוך ביותר מכל התרופות במשפחה זאת (15-22 שעות כתלות בפורמולציה) והוא גם השכיח מכולם בשימוש. ניתן להשתמש בטראזוסין ודוקסזוסין גם כאשר התפקוד הכלייתי יורד, מה שמקנה להן יתרון במטופלים עם בעיות בכליה וחולי דיאליזה, שלא יכולים ליטול מעכביACE או ARB. בתחילת הטיפול בתרופות אלו המטופלים עלולים לחוות תת-לחץ דם אורתוסטטי ולכן יש להנחות אותם היטב על תופעת לוואי זאת על מנת למנוע נפילות. תרופות אלו אינן מומלצות בקשישים, אך לעיתים ניתנות גם בקשישים בשל קושי בשליטה על לחץ דם גבוה. קשישים חווים את תופעות הלוואי של תרופות אלו בצורה מהותית יותר עם סיכון לנפילות כתוצאה מהתרופה.
אלפוזוסין וטמסולוסין עריכה
אלפוזוסין (באנגלית: alfuzosin, שמות מסחריים: קסטרל Xatral, אלפו-קל Alfu-Kal[7] ) וטמסולוסין (באנגלית: Tamsulosin, שמות מסחריים: אומניק Omnic, פרומניקס Promnix, וכן Tamsulosin-Teva או טמסולין Tamsulin[1], ונמצא גם בתרופות משולבות - דואודרט Duodart, ערמוניה פלוס) הן תרופות אשר ספציפיות לקולטנים מסוג אלפא1 הממוקמות בבלוטת הערמונית.
לפיכך תרופות אלו אינן משפיעות על לחץ הדם בצורה ניכרת ומותוות לשימוש בהגדלה שפירה של הערמונית. הן אינן מתאימות לשימוש נגד יתר לחץ דם, אך עדיין תיתכן תופעת לוואי של סחרחורת[8] או תת-לחץ דם אורתוסטטי (בשכיחות נמוכה יותר מדוקסזוסין).
אלפוזוסין היה התרופה הראשונה שיצאה לשוק ב-1993[9], והוא ניתן בתכשיר בשחרור מושהה במינון של 10 מ"ג ליום. הוא עוזר לשפר את התסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית ויעיל גם בטיפול בתסמינים במערכת השתן אצל מטופלים עם קטטר. דווח כי הוא גם משפר את התפקוד המיני של מטופלים עם הגדלה שפירה של הערמונית[10] אך עלול לגרום זקפה ממושכת וכואבת. תופעות לוואי נוספות שדווחו לעיתים קרובות כוללות חולשה, התעלפות, כאב ראש, בחילה, כאב בטן ותחושת מחלה.
טמסולוסין היא התרופה השנייה שיצאה לשוק ב-1995 עם פעילות דומה לזאת של אלפוזוסין וסלקטיביות לקולטני אלפא1 בפרוסטטה, עם מעט השפעות על כלי הדם. קיימת בפורמולות שונות הניתנות בשחרור מושהה. התרופה ניתנת במינון של 0.4 מ"ג ליום וקיימת גם בשילוב עם דוטסטריד לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית. אין להשתמש בטמסולוזין אצל מי שסובל או סבל בעבר מלחץ דם נמוך, מסחרחורות או מהתעלפות כתוצאה מירידה בלחץ הדם או כאשר יש אי ספיקת כבד חמורה. התרופה בעלת יעילות זהה לאלפוזוסין ומבחינת תופעות לוואי היא עלולה לגרום לסחרחורת, להפרעות בשפיכה (שפיכה לא תקינה או העדר שפיכה)[11], להפרעות ראייה, יובש בפה ועוד. מלבד הטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, טמסולוסין נחקרת גם במחקרים לטיפול בה במצבים של אבנים בדרכי השתן[12] וגם בטיפול בנשים שסובלות מחסימה בדרכי השתן[13].
חוסמי אלפא 2 עריכה
- חוסמי אלפא-2 - אתיפמזול, אפרוקסן, אידזוקזן, יוהימבין
תרופות פועלות על קולטנים מסוג אלפא 2 במערכת העצבים המרכזית. כיוון שקולטנים אלו מדכאים את הפעילות העצבית, חוסמי אלפא-2 גורמים לשפעול המערכת הסימפתטית[2]. התרופות אינן נמצאות בשימוש רפואי כיום, בשל העדר יעילות או בשל תרופות יעילות טובות יותר למצבים שעבורן הם ניטלו.
יוהימבין עריכה
יוהימבין (באנגלית: Yohimbine) היא אלקלואיד המופק מעץ ה-Pausinystalia johimbe (צמח הגדל במערב ומרכז אפריקה) ונמצא גם בשורש ראולפיה (Rauwolfia). כיוון שהתרופה מגבירה את הפעילות הסימפתטית, היא גורמת לעלייה בלחץ הדם והדופק. בעבר, לפני גילויה של התרופה ויאגרה, השתמשו ביוהימבין לטיפול באין אונות אצל גברים (למרות שיעילותה באין אונות מעולם לא הוכחה בצורה מחקרית). כיום, יוהימבין איננה משמשת בטיפול במצב זה. כמו כן בעבר השתמשו בתרופה זאת במטופלים עם תת-לחץ דם אורתוסטטי, במטופלים עם תסמונת ריינו ובמטופלים עם נפרופתיה סוכרתית[14]. היא איננה מומלצת למטופלים שסובלים מהפרעות בתפקוד הלבבי.
יוהימבין איננה משווקת בישראל ובארצות הברית.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- Richard E. Klabunde, Alpha-Adrenoceptor Antagonists (Alpha-Blockers), Cardiovascular Pharmacology Concepts
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אינובמד, עלון לצרכן טמסולין, באתר משרד הבריאות - מאגר התרופות, 11/08/2014
- ^ 1 2 Lippincott Illustrated Review Pharmacology, 5th Edition, 2012
- ^ ראפא, עלון לצרכן - דיבנילין כמוסות, באתר שירותי בריאות כללית - מדריך התרופות, 02/2012
- ^ Van der Zee PA and de Boer A. Pheochromocytoma: a review on preoperative treatment with phenoxybenzamine or doxazosin. Neth J Med. 2014 May;72(4):190-201.
- ^ דקסל, עלון לצרכן - קדקס, באתר משרד הבריאות - מאגר התרופות, 10/2016
- ^ ביוטיס, עלון לצרכן - היטרין, באתר משרד הבריאות - מאגר התרופות, 1/12/2011
- ^ סאנופי, עלון לצרכן - קסטרל, באתר משרד הבריאות - מאגר התרופות, 02/2015
- ^ Christopher R Chapple, A Comparison of Varying α-Blockers and Other Pharmacotherapy Options for Lower Urinary Tract Symptoms, Reviews in Urology 7, 2005, עמ' S22–S30
- ^ Wilde MI et al. Alfuzosin. A review of its pharmacodynamic and pharmacokinetic properties, and therapeutic potential in benign prostatic hyperplasia. Drugs. 1993 Mar;45(3):410-29
- ^ Elhilali MM. Alfuzosin: an alpha1-receptor blocker for the treatment of lower urinary tract symptoms associated with benign prostatic hyperplasia. Expert Opin Pharmacother. 2006 Apr;7(5):583-96.
- ^ Lyseng-Williamson KA et al. Tamsulosin: an update of its role in the management of lower urinary tract symptoms. Drugs. 2002;62(1):135-67.
- ^ Lu Z et al. Tamsulosin for ureteral stones: a systematic review and meta-analysis of a randomized controlled trial. Urol Int. 2012;89(1):107-15
- ^ Meyer LE and Brown JN. Tamsulosin for voiding dysfunction in women. Int Urol Nephrol. 2012 Dec;44(6):1649-56.
- ^ Goodman and Gilman's Manual of Pharmacology and Therapeutics, The McGraw-Hill Companies, 2008
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.