פתיחת התפריט הראשי

חוקי התורשה של מנדל הם חוקים שנוסחו על ידי גרגור מנדל במחקרו על האפונה הביתית. חוקים אלה נמצאים בבסיס התורשה, ותכונות גנטיות פשוטות עוברות בתורשה לפיהם בקירוב, אך מרבית התכונות עוברות בדרכים מורכבות יותר, המתוארות בתורשה לא מנדלית.

מנדל חקר צמחי אפונה על מנת לקבוע כיצד תכונות שונות עוברות בתורשה דרך הגנים.

גרגור מנדל היה ביולוג ונזיר אוגוסטיני. על חלקו בגילוי וניסוח חוקי התורשה הראשונים, זכה לכינוי: "אבי הגנטיקה". משנתו קרויה מנדליזם או "חוקי התורשה של מנדל". מנדל פרסם את מחקריו על האפונה בשנים 18651866, אך לא ניתנה להם תשומת לב בקהילה המדעית מכיוון שנפטר לפני שהם התגלו מחדש בשנת 1900.

בעזרתו יכלו אנשים להתחיל מחקרים אחרים על הגנוטיפ שהוא הרכב הגנים של היצור הכולל את הDNA שלהם. וגם על הפנוטיפ שהוא צורת הביטוי של תכונות מסוימות ביצור.

תוכן עניינים

החוק הראשון: חוק ההפרדה (סגרגציה)עריכה

 
הדגמה לתכונות דומיננטיות ורצסיביות המועברות בירושה. שני החתולים שהם הורי השושלת שונים זה מזה לחלוטין: לאחד צבע חום (מסומן ב-B) שהוא דומיננטי וזנב ארוך (s) שהוא רצסיבי, ולשני צבע לבן רצסיבי(b) וזנב קצר שהוא תכונה דומיננטית (S). צאצאיהם בדור הראשון ישאו אמנם גנים דומיננטיים ורצסיביים כאחד, אך צורתם תיקבע לפי הגנים הדומיננטיים, ולכן כולם יהיו חומים ובעלי זנב קצר. בדור השני(F2) יבואו גם התכונות הרצסיביות לידי ביטוי, כשרק אחד מתוך 16 צאצאים יחזיק בשתיהן, ולכן יהיה בעל שיער לבן וזנב ארוך (מסומן כ-ssbb)

כל אורגניזם מכיל שני פקטורים עבור כל תכונה. הפקטורים נפרדים כשהם יוצרים גמטות (תאי רבייה). במהלך המיוזה, כל גמטה נושאת פקטור אחד עבור כל תכונה. כאשר שתי הגמטות מתלכדות במהלך ההפריה, הצאצא נושא שני פקטורים ששולטים בתכונה ספציפית.

כלומר, אצל בעלי חיים, כל אחד משני ההורים מעביר לצאצאיו חצי מכמות הגנים של ההורה (כלומר רק אלל אחד מכל גן), אולם לא תמיד את אותם גנים בדיוק. מכאן, שצאצאים שונים של אותו זוג הורים מקבלים מההורה גנים שונים ולכן יהיו שונים האחד מהשני.

במהלך המחקר טבע מנדל את המושגים "דומיננטי" ו"רצסיבי" והגיע למסקנה כי בכל תכונה שהצאצא מקבל מהוריו, הוא מקבל שני "פקטורים", הנקראים כיום גנים: אחד מכל הורה. גן אחד יהיה הדומיננטי ויכתיב לצאצא את תכונתו, ואילו השני יהיה רדום, רצסיבי, אולם יוכל לעבור בתורשה לדור הבא.

החוק השני: חוק ההתפלגות העצמאיתעריכה

מצהיר שפקטורים בעלי מאפיינים שונים מחולקים בין הגמטות בלי תלות של אחד במשנהו.

אצל בעלי חיים, צאצאים להורים יקבלו את מאגר הגנים שלהם אך ורק מהוריהם. חוק זה משלים את החוק הקודם וקובע כי אמנם כל הצאצאים לזוג הורים מקבלים את הגנים אך ורק מהוריהם, אבל (פרט למקרה של תאומים זהים) כל צאצא מקבל תמהיל שונה של גנים מהוריו.

לקריאה נוספתעריכה

  • רובין מרנץ הניג, הנזיר בגן – סיפורו של גרגור מנדל, אבי הגנטיקה, בהוצאת דביר, 2003.
  • הגמד של מנדל מאת סיימון מאואר, הוצאת עם עובד.

קישורים חיצונייםעריכה