חוקר פרטי

אדם העוסק באיסוף מידע על הזולת במסגרת אזרחית עבור לקוחותיו
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חוקר פרטי הוא אדם העוסק באיסוף מידע על הזולת במסגרת אזרחית עבור לקוחותיו.

חוקרים פרטיים עוסקים במגוון תחומים, ובהם: הונאה, אישות (בגידה/גירושים), איכון (איתור אנשים), איתור רכוש, ריגול עסקי, חקירות ביטוח, חקירות כלכליות, חקירות בתחום הפלילי, חקירות בתחום הנוער, חקירות מגזר, מעקבים, מהימנות עובדים ועוד. ישנם גם מקרים של חוקרים פרטיים מושחתים שלעיתים נודע שהם פועלים למען פושעים כמו סטוקרס (אנשים שמטרידים אחרים על ידי מעקב אחריהם) ומנהלי פשע כדי לאתר קורבנות נמלטים, פושעים יריבים ו/או עדים שהסתתרו או כדי לאסוף ראיות פוגעניות כנגד עדים, מודיעים, תובעים ו/או חוקרי משטרה שיכולים לשמש במשפטים הקרובים[1].

לצורך ביצוע עבודתו, החוקר הפרטי נעזר בציוד ייעודי מתקדם ממיטב הטכנולוגיה הקיימת והמתפתחת ומאגרי מידע שונים.

החוקרים הפרטיים פועלים בכפוף לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה ומחויבים לעבוד על פי כללי אתיקה מחמירים. עם זאת, ישנם גם חוקרים פרטיים מושחתים אשר משיגים מידע אישי ורגיש השייך לאנשים עליהם הם הוזמנו לייצר דו"ח, וזאת באמצעות ביצוע עבירות פליליות, כמו גישה ישירה למאגרי המידע של חברות הביטוח השונות, המוסד לביטוח לאומי ומוסדות אחרים, תוך הטעית העובדים באותם גופים, על ידי שימוש במידע מזהה שהושג במירמה, והתחזות לאחר[2][3][4][5][6].

בישראל

עריכה

בישראל מוסדרת פעילות החוקרים הפרטיים באמצעות חוק חוקרים פרטיים ושרותי שמירה, תשל"ב-1972.

הקריטריונים לקבלת רישיון חוקר פרטי בישראל הם התאמנות בחקירות (התמחות) במשך שלוש שנים במשרד חקירות, תחת פיקוחו האישי של מנהל המשרד ובאישור המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה במשרד המשפטים. לאחר 18 חודשים מיום תקופת ההתאמנות יש לעבור מבחן הסמכה של משרד המשפטים.

לקבלת רישיון בעל משרד חקירות יש צורך לצבור ותק של חמש שנים כחוקר פרטי מורשה, להגיש בקשה למשרד המשפטים ולקבל את אישור הוועדה הנ"ל. חוקר פרטי שאינו מחזיק ברישיון לניהול משרד חקירות אינו רשאי לקבל עבודות מלקוחות פרטיים. רישיון החוקר הפרטי מקנה לו את הזכות לעבוד במשרד חקירות מורשה.

רישיון לחוקר פרטי ניתן לשנה אחת בלבד. מדי שנה יש לחדש הרישיון לשנה נוספת וזאת במידה ולא הוגשו תלונות כנגד החוקר ולא נפתחו הליכים פלילים כנגדו. בישראל חלים על חוקרים פרטיים אותם חוקים והוראות החלים על שאר אזרחי המדינה והם אינם רשאים להחזיק או לסחור במידע אודות אדם אשר הושג בדרכים לא חוקיות. איסוף וסחר במידע המשמש לזיהוי של אדם במערכות מידע המכילות מידע אודות אנשים עלול להוביל לחשיפה של המידע ולפגיעה קשה בפרטיות ומהווה עבירה פלילית[2].

החל משנת 1982 פועלת לשכת החוקרים הפרטיים בישראל.

סוגי חקירות פרטיות

עריכה
  • חקירה סיעודית, החוקר הפרטי מתחקה אחר מבוטחים הטוענים למצב סיעודי ובודק האם עומדים מבצעים פעולות "כישורי חיים" כגון הליכה, מעברים, אכילה, לבוש ושמירה על סוגרים.
  • חקירת איתור/איכון, החוקר הפרטי מבצע לחקירה לאיתורו של אדם.
  • חקירה תפקודית, החוקר הפרטי מתחקה אחר פעולותיו הפיזיות של אדם, בדרך כלל מבוטח הטוען למצב פיזי או נפשי מסוים כדי לאמת או להפריך טענותיו.
  • חקירת מעקב, החוקר הפרטי מתחקה אחר אדם כדי לתעד סדר יומו ועיסוקיו הכלליים. מעקבים נעשים בחקירות אישות כמו גם בחקירות ביטוח שונות.
  • חקירה כלכלית, החוקר הפרטי אוסף מידע אודות אדם או גוף אחר לבחינת יכולותיו הכלכליות נכסיו וחובותיו.
  • חקירה בתחום קניין רוחני: סימני מסחר, הגנת מותג, זכויות יוצרים.
  • דיבוב, שיטה לתחקור נחקרים לקבלת מידע בעורמה על ידי שידול ו/או שכנוע לקבלת מידע שלא מעוניין למסור. המתוחקר לא יודע שלפניו חוקר פרטי.
  • תשאול, שיטת חקירה לקבלת מידע ממתוחקר מאופן פרונטלי, המתחוקר יודע שלפניו ניצב חוקר פרטי.

אתיקה מקצועית

עריכה

חוקר פרטי יפעל כלפי לקוחו בנאמנות ודין היחסים ביניהם כדין היחסים בין שליח לשולחו. החוקר הפרטי אינו רשאי להתחזות לגורם רשמי כלשהו (שוטר, פקח, עובד המוסד לביטוח לאומי וכדומה), ואינו רשאי להציג עצמו כבעל מקצוע אחר הטעון ברישיון (רופא, למשל), אלא אם יש לו רישיון כזה. עם זאת, החוקר רשאי לאמץ לעצמו שם או זהות בדויים לצורך ביצוע משימתו. החוקר הפרטי אינו רשאי לעבור על החוק בשום מקרה, לרבות ביצוע האזנות סתר.

חוקר פרטי לא יתנה שכר הטרחה לעבודתו בתוצאות החקירה פרט לחקירות איכון (איתור של בני אנוש). חוקר פרטי לא יזום חקירות מתוקף מידע שהגיע לידיו. חוקר פרטי ימסור לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה, לידיו או לידי מי שהסמיך לכך, ידיעות שגילה בדבר ביצוע עבירה. לא ימסור חוקר פרטי ידיעות שנמסרו לו מאת לקוחו אגב השירות המקצועי שנתן ללקוחו ושיש בהם כדי להפליל את לקוחו, אלא אם הסכים לקוחו לכך.

התאמנות בחקירות פרטיות

עריכה

על מנת להיות חוקר פרטי בישראל יש לבצע שלוש שנות התאמנות בחקירות פרטיות במשרד חקירות תחת פיקוחו של חוקר פרטי בכיר בעל ותק של שמונה שנות ניסיון, ומי שאושר להיות מאמן על ידי הוועדה. מאמן יכול להיות מנהל משרד לחקירות או חוקר פרטי שהוא מנהל חוקרים במשרד לחקירות פרטיות. יוצאי תחום החקירות בשרות המדינה יכולים להגיש בקשה להכרה בעבודתם הקודמת כזמן התמחות, והוועדה לרישוי חוקרים פרטיים שבמשרד המשפטים, תבחן את הבקשה ותכיר בתקופה המלאה או בחלק ממנה. בכל מקרה, חלה חובה על כולם לעבור מבחן הסמכה. בכל מקרה על מתאמן בחקירות להיות בעל עבר ללא דופי, בוגר 12 שנות לימוד לכל הפחות, מעל גיל 18 ואזרח ישראל שהוא גם תושב המדינה. במהלך שנות ההתאמנות על המתאמן להתאמן באופן מלא ובפיקוחו של המאמן, על המאמן לשלוח "אישור התאמנות" לוועדה מדי שישה חודשים ובו דיווח על ההתאמנות.

בספרות, בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה

עריכה
  ערך מורחב – ספרות בלשית

חוקר פרטי הופיע לראשונה ביצירתו של הסופר האמריקאי אדגר אלן פו, שבשנות ה-40 של המאה ה-19 תיאר את עלילותיו של סי. אוגוסט דופין, חוקר פרטי חובב המתגורר בפריז. מאז זכה ז'אנר זה להצלחה רבה, בספרות, בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה.

חוקרים פרטיים, מהם חובבים ומהם מקצועיים, בז'אנר זה:

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חוקר פרטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה