חוק גיל הנישואין
חוק גיל הנישואין, תש"י-1950 הוא חוק שנחקק על ידי הכנסת הראשונה בשנת 1950 במטרה למנוע נישואי בוסר בישראל, כאשר הנער או הנערה הם בגיל צעיר ואינם בשלים עדיין לקבל החלטה שתשפיע על מהלך חייהם. החוק קבע כי גיל הנישואים המינימלי יעמוד על גיל 17 שנים, ובדצמבר 2013 הועלה גיל הנישואים ל-18 שנים.[2][3]
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שם רשמי | חוק גיל הנישואין, תש״י–1950 |
| תאריך חקיקה | 1 באוגוסט 1950 |
| גוף מחוקק | הכנסת הראשונה |
| אוסר | נישואי קטינים |
| חוברת פרסום | ספר החוקים, חוברת 57 |
| משרד ממונה |
 משרד המשפטים |
| מציגי החוק | הממשלה הראשונה ועדה מימון (מפא"י)[1] |
| תאריך הצגה | 24 בינואר 1950 |
| סטטוס החקיקה | תקף |
| תאריך תחולה | 9 באוגוסט 1950 |
  | |
החוק ומטרותיו עריכה
החוק קובע איסור נישואים מתחת לגיל 18. החוק נועד למנוע נישואים בגיל צעיר כאשר הנערים אינם מוכנים לקבל החלטה נכונה שתשפיע על עתידם. מטרה נוספת, למנוע נישואים מאילוץ. החוק נועד למנוע את תופעת השידוכים של נערים ונערות בציבור החרדי והערבי שעדיין לא סיימו את לימודיהם ונישאים בכפייה.[2]
היסטוריה חקיקתית עריכה
החוק המקורי, שאושר בכנסת ב-1 באוגוסט 1950, אסר לשאת ולהשיא נערה שטרם מלאו לה 17 שנים.[4] החוק לא הגביל נישואים של נער.
בשנת 1960 תוקן החוק[5] ונוסף לו סעיף 5 שקבע שבית משפט מחוזי רשאי להתיר נישואי נערה בשני מצבים:
- אם היא ילדה או הרתה לאיש אשר לו ברצונה להינשא.
- אם מלאו לנערה 16 שנים ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר זה.
בשנת 1995, עם חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, הועברה סמכות זו לבית משפט לענייני משפחה.[6]
בשנת 1998 תוקן החוק, וההגבלה שחלה על נישואי נערה נקבעה גם לנישואי נער.[7] בדומה לסמכות שניתנה לבית המשפט להתיר נישואי נערה, ניתנה סמכות דומה להתרת נישואי נער.
הצעה להעלאת גיל הנישואים ל-18 באה בעקבות מחקרים שהצביעו על אחוזי גירושים גבוהים, מקרי אלימות וקשיים כלכליים. במקרים רבים ובחברות מסוימות, הנישואים נכפים על הנערות שנתפסו כרכוש המועבר מאב המשפחה לחתן המיועד. גם אם נישואי הקטינים נעשים בהסכמתם, דבר זה פוגע ביכולתם לרכוש השכלה ולהתמקצע.[8] הצעת החוק להעלאת גיל הנישואים נוסחה כבר ב-2004 ובשנים האחרונות ניסו אחדים מחברי הכנסת לקדם את ההצעה. הצעה זו נדחתה עקב הלחצים שהפעילו נציגי הציבור החרדי, גם הממשלה סירבה לתמוך בחוק זה, בניגוד לעמדת משרד החינוך. המתנגדים העיקריים לחוק זה היו חברי הכנסת החרדים שטענו שהחוק החדש יפגע בזכויות של הציבור החרדי.[3] בשנת 2013 תוקן החוק, וגיל הנישואים הועלה בו ל-18 שנים.[9]
קישורים חיצוניים עריכה
חוק גיל הנישואין, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק גיל הנישואין, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- יאיר אטינגר, יהונתן ליס, סעיף בחוק יתיר לילדי אדמו"רים להינשא לפני גיל 18, באתר הארץ, 5 במרץ 2012
הערות שוליים עריכה
- ^ בתחילה הועלו שתי הצעות נפרדות, ממשלתית ופרטית ולאחר מכן הן אוחדו
- ^ 1 2
יהונתן ליס, הכנסת אישרה: גיל הנישואים בישראל יעלה מ-17 ל-18, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2013
- ^ 1 2 יהונתן ליס, הממשלה הכריעה להעלות את גיל הנישואין בשנה, באתר הארץ, 4 במרץ 2012
- ^ חוק גיל הנישואין, התש"י-1950, ס"ח 57 מ-9 באוגוסט 1950
- ^ חוק גיל הנישואין (תיקון), התש"ך-1960, ס"ח 313 מ-31 ביולי 1960
- ^ חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ס"ח 1537 מ-7 באוגוסט 1995
- ^ חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 4), התשנ"ח-1998, ס"ח 1683 מ-5 באוגוסט 1998
- ^ רינה פוליטי, העלאת גיל הנישואין ל-18: בעד או נגד?, באתר משפטי zap, 5 במרץ 2012
- ^ חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6), התשע"ד-2013, ס"ח 2416 מ-2 בדצמבר 2013
מורן אזולאי, החלטה היסטורית: גיל הנישואים עלה ל-18, באתר ynet, 4 בנובמבר 2013
