חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות

חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות מסדיר את העיסוק במקצועות הרפואה המשלימה והפרא-רפואית בישראל. החוק נחקק בשנת 2008 ותוקן בשנים 2010, 2012.

חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות
Emblem of Israel.svg
פרטי החוק
תאריך חקיקה 30 ביולי 2008
תאריך חקיקה עברי כ"ז בתמוז תשס"ח
גוף מחוקק הכנסת השבע עשרה
תומכים 29
מתנגדים 0
חוברת פרסום ספר החוקים 2172, עמ' 720
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד הבריאות
מספר תיקונים 6
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקעעריכה

בשנת 1988 הקימה שרת הבריאות שושנה ארבלי-אלמוזלינו, את ועדת אלון על מנת להסדיר את העיסוק ברפואה משלימה בישראל. הוועדה המליצה להתיר ביצע טיפולים למי שמבקש זאת מרצונו החופשי; להגדיר את הפעולות המותרות לרופאים קונבנציונליים; ולבטל את האיסור לעסוק ברפואה למי שאינו בעל רישיון לכך.

דו"ח מבקר המדינה משנת 1995 קבע כי הפעולות שנקט משרד הבריאות ליישום המלצות הוועדה אינן מספקות. מבקר המדינה הציע כי משרד הבריאות יפעל לשינוי החוק.

הצעת החוקעריכה

הצעת החוק הועלה בכנסת השבע עשרה ואושרה בקריאה ראשונה. את ההצעה יזמו חברי הכנסת אריה אלדד, אחמד טיבי, וחיים אמסלם.

מטרתו, כפי שהוצהר בו, היא "להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם ולהגן על בריאות הציבור." לשם כך הוא עוסק בתנאים לקבלת תעודה במקצוע בריאות, הכשרה מעשית, בחינות ומומחיות, חובות אמון ואתיקה מקצועית ופיקוח על בעלי תעודות במקצועות הבריאות.

הצעת החוק מייחדת את התארים: מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת ותזונאי/דיאטן רק למי שהוא בעל תעודה של אחד ממקצועות הבריאות האלה. מי שאינו בעל תעודה לא רשאי להציג עצמו כעוסק באותו מקצוע בריאות. הצעת החוק קובעת את הדרישות לקבלת תעודה בכל אחד מן המקצועות וקובעת כללי אתיקה, כללים מקצועיים והוראות משמעת לבעלי התעודות. עוד קובעת ההצעה כי טיפולים בתחומי מקצועות הבריאות יינתנו רק על ידי בעלי תעודות שינפיק משרד הבריאות.

הוועדה קבעה הוראות מעבר לגבי מי שעסקו במקצועות ערב תחילתו של החוק.

תיקון לחוקעריכה

תיקון להצעת החוק הועלה בכנסת השמונה עשרה על ידי חברי הכנסת אברהים צרצור, טלב א-סאנע, עבאס זכור, אחמד טיבי.

התיקון הסדיר מקצועות בריאות נוספים: קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה.

החוק אוסר על בעל תעודה במקצוע בריאות לכנות עצמו בתואר "דוקטור" אלא אם ציין את המקצוע שבו ניתן לו התואר בהתאם להוראות שקבע השר, כדי למנוע מהציבור לטעות ולחשוב כי האדם המטפל בהם והמציג עצמו כדוקטור הוא רופא בעל תואר דוקטור ברפואה.

תיקון נוסף הוגש מספר פעמים כהצעת חוק פרטית (מטעם חברי כנסת שונים) להסדרת מקצוע הטיפול באמצעות אומנויות שהיה אמור להיכלל בחוק המקורי. אולם, בעת חקיקת החוק העיקרי ב 2008, דרש משרד הבריאות שמקצוע הטיפול באמצעות אומנויות יעבור אקדמיזציה לדרגת תואר שני כתנאי להכללתו בחוק זה. בעקבות כך, ב-2010 המועצה להשכלה גבוהה גיבשה מתווה לתואר שני בתחום שהוביל להבשלת התנאים להכללת המקצוע בחוק. כתוצאה מכך, ב 29/12/2021 עברה הצעת החוק קריאה טרומית בתמיכת משרד הבריאות וחברות כנסת מהקואליציה והאופוזיציה ללא הסתייגויות.[1][2][1]

מקצועות הבריאותעריכה

מקצועות הבריאות על פי החוק:

  1. ריפוי בעיסוק
  2. פיזיותרפיה
  3. טיפול בהפרעות בתקשורת
  4. תזונה-דיאטנות
  5. קרימינולוגיה קלינית
  6. פודיאטריה
  7. פודיאטריה ניתוחית
  8. כירופרקטיקה

קישורים חיצונייםעריכה

  •   חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח-2008, באתר ויקיטקסט
  • הערות שולייםעריכה