חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות

חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013, המוכר בשם חוק הריכוזיות, הוא חוק שמטרתו להפחית את הריכוזיות במשק הישראלי ולהגביר את התחרות ובכך להקטין את יוקר המחיה. עיקרי החוק מניעת אחזקות צולבות בחברות פיננסיות וריאליות גם יחד וכן מניעת רגולטורית על שליטה בחברה ציבורית באמצעות פירמידת שליטה^[1]^[2].

הצעת החוק הוגשה על ידי הממשלה לכנסת בעקבות המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק. החוק עבר בקריאה ראשונה ביוני 2012 ובקריאה שנייה ושלישית ב-9 בדצמבר 2013, אחרי שעבר הכנה ממושכת של חודשים בוועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי^[3].

החוקעריכה

לחוק שלושה פרקים עיקריים:

שקילת שיקולי ריכוזיות כלל–משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות: עוסק בשיקולי ריכוזיות ותחרותיות בהקצאת רישיונות וזכיונות לשימוש במשאבי המדינה, וקובע: "בהקצאת זכות ובקביעת התנאים באותה זכות יביא המאסדר בחשבון, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית" (מאסדר הוא מי שמוענקת לו לפי דין סמכות הקצאה של זכות, לרבות שר משרי הממשלה ומי ששר אצל לו את סמכותו זו).
הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי: הגבלת פירמידות שליטה רק לשתי שכבות ומניעת מצב שבו יש חברה-בת של חברה-בת (3 שכבות), דבר המאפשר לבעל השליטה בשכבה העליונה להשתמש בחברות הבת של חברת הבת לטובתו האישית ובניגוד לאינטרסים הציבוריים.
הפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים: הפרדה בין גוף פיננסי משמעותי (כגון בנק או קרן השקעות) לגוף ריאלי משמעותי (חברה מסחרית כגון חברת בנייה, רשת חנויות וכו'): המטרה למנוע ניגוד עניינים כגון מתן הלוואות בתנאים נוחים במיוחד ומחיקת חובות של חברה שבעליה הוא גם בעל הבנק.

בהתאם לחוק הוקמה ועדה לצמצום הריכוזיות, שהיושב ראש שלה הוא הממונה על ההגבלים העסקיים, וחבריה הם המנהל הכללי של משרד האוצר או ראש אגף כלכלה במשרד האוצר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה או אחד מסגניו.

הצעת החוקעריכה

דברי ההסבר להצעת החוק^[4] מנמקים את הצורך בו:

עמדת הוועדה היא כי המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על–ענפית יתירה בהשוואה לשווקים אחרים ברחבי העולם ריכוזיות זו מתבטאת, בין השאר, בכך שמספר מצומצם של אנשי עסקים שולט בשיעור ניכר של נכסים ריאליים ופיננסיים במשק שליטה זו מושגת בחלק ניכר מהמקרים באמצעות קבוצות עסקיות המסודרות במבנה פירמידלי.

המבנה הריכוזי מעורר חשש לפגיעה באיתנות המערכת הפיננסית, לפגיעה בתחרות העסקית ואף לפגיעה בציבור החוסכים, בבעלי מניות המיעוט בחברות הציבוריות ובמחזיקי איגרות חוב בחברות איגרות חוב. המלצות הוועדה מבקשות להגביר את התחרותיות במשק הישראלי, להבטיח שוק תחרותי ויעיל, להגן על ציבור המשקיעים ולחזק את איתנותם של המתווכים הפיננסיים ואת יציבותם.

המלצות הוועדה התייחסו לשלושה מישורי פעולה. מישור הפעולה הראשון נועד להסדיר את חלוקת נכסי הציבור באופן שימנע פגיעה בתחרות ויפחית את הריכוזיות הכלל–משקית. מישור הפעולה השני נגע להגבלה על פעולתן של קבוצות עסקיות מורכבות הבנויות בצורת "פירמידה". מישור הפעולה השלישי נגע לתנאים להחזקה של גוף פיננסי משמעותי וגוף ריאלי משמעותי בידי אותו בעל שליטה. המלצות הוועדה ביקשו להביא להפרדה בין מי ששולט בנכס ריאלי משמעותי לבין מי ששולט בנכס פיננסי משמעותי.

אף שמדובר בשלושה מישורי פעולה, קיים ביניהם קשר הדוק. זאת מכיוון שהם מיועדים בסופו של דבר להגיע לתוצאות זהות - הגברת התחרות הענפית והפחתת הריכוזיות הכלל–משקית באמצעות פישוט המבנה של הקבוצות העסקיות הפועלות בישראל וביזור השליטה במשק.