פתיחת התפריט הראשי

חוק יסוד: מבקר המדינה נחקק בידי הכנסת האחת עשרה ב-15 בפברואר 1988 (כ"ז בשבט התשמ"ח),[1] והוא מסדיר את כלל ההלכות הכלליות והסדרת מעמדו של מבקר המדינה. חוק היסוד נחקק על מנת לאגד חוקים קודמים ולקבע את תפקידיו ואחריותו של מבקר המדינה כמו גם את אחריותו רק בפני הכנסת ולא הממשלה.

חוק יסוד: מבקר המדינה
תאריך לועזי 15 בפברואר 1988
תאריך עברי כ"ז בשבט התשמ"ח
כנסת אחת-עשרה
עיקרי החוק
  • תפקיד מבקר המדינה וסמכויותיו* תהליך בחירת מבקר המדינה.* כפיפותו של מבקר המדינה.
נוסח מלא אתר הכנסת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

בחירת מבקר המדינהעריכה

חוק היסוד קובע כי המבקר, אזרח ותושב ישראל, יבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה אחת של שבע שנים, ובאפשרותה גם להדיחו מתפקידו והיא אף קובעת את שכרו - בהחלטת ועדת הכנסת.

עם היבחרו חוק היסוד קובע כי על מבקר המדינה להצהיר הצהרת אמונים בלשון הדברים:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כמבקר המדינה."

עיקרי החוקעריכה

סעיף 2: מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה. מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך.

סעיף 4: מבקר המדינה יברר תלונות מאת הציבור על גופים ואנשים כפי שייקבע בחוק או לפיו; בתפקידו זה יכהן מבקר המדינה בתואר "נציב תלונות הציבור".

סעיפים 10–12: כדי להבטיח את אי תלותו ברשות המבצעת, שעליה הוא מפקח, תקציבו נקבע על פי הצעת המבקר עצמו על ידי ועדת הכספים של הכנסת, ולא על ידי משרד האוצר. כמו כן, המבקר אחראי בפני הכנסת בלבד - מקיים עימה קשרים והתיעצויות, ופעם בשנה - מגיש לה דין וחשבון על ממצאיו בשנה שעברה, וכן המלצותיו לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם בעתיד. הדו"ח מוגש לידי יושב ראש הועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, וכן לגופים המבוקרים, כדי שיוכלו לתקן את מה שהמבקר המליץ לתקן.

סעיף 13: כדי להעביר את מבקר המדינה מתפקידו נדרשת הצבעה בכנסת שבה יושג רוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015, עמ' 281–283.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה