חוק כביש אגרה

חוק כביש אגרה[1] התקבל בכנסת ה-13, ב-24 באוגוסט 1995, ה'תשנ"ה. מטרת החוק היא להסדיר את ענייני הנסיעה בכבישים המוגדרים ככבישי אגרה בישראל. כביש אגרה הוא כביש שעליו נחתם חוזה זיכיון בין בעל הזיכיון לבין הממשלה. חברה אשר זכתה במכרז מקבלת זיכיון לגבות כסף על נסיעה בכביש. אם לא נמצא זוכה, רשאים השרים לקבוע כי הזיכיון יינתן לחברת כביש חוצה ישראל בע"מ.

חוק כביש אגרה
פרטי החוק
תאריך חקיקה 24 באוגוסט 1995
תאריך חקיקה עברי כ"ח באב התשנ"ה
גוף מחוקק הכנסת השלוש עשרה
חוברת פרסום ספר החוקים 1545
משרד ממונה משרד התחבורה
מספר תיקונים 3
נוסח מלא חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), תשנ״ה–1995
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כבישי האגרה בישראל, נכון ל-2021, הם כביש 6, כביש 6 חוצה צפון, מנהרות הכרמל והנתיב המהיר בכביש 1.

בעל הזיכיון עריכה

בעל הזיכיון הוא חברה הרשומה בישראל, אשר נמצאה מתאימה ונבחרה במכרז פומבי. על תנאי המכרז ואופן ניהולו מחליטים שר האוצר ושר התחבורה. בין בעל הזיכיון לבין הממשלה נחתם חוזה בשם חוזה זיכיון אשר קובע את זכותו של בעל הזיכיון לגבות ולקבל אגרה ואת יתר זכויותיו וחובותיו של בעל הזיכיון.

סמכויות עריכה

עם הסמכויות של בעל הזיכיון ניתן למנות את הזכויות הבאות: תִמרור בכביש על פי חוקי התנועה; יכולתו להקים ולהפעיל מתקנים ומכשירי גבייה; קביעת סכום הגבייה עבור נסיעה; יתר על כן, רשאי בעל הזיכיון לפטור מתשלום על נסיעה לפי אמות מידה שנקבעו מראש.[1]

ההגבלות עריכה

החוק מטיל מספר הגבלות על בעל הזיכיון, לדוגמה, לבעל הזיכיון אין סמכות למנוע מכלי רכב לנסוע בכביש, פרט למקרה של אי תשלום אגרה. בעל הזיכיון מחויב להודיע על כל שינוי בתשלום האגרה.

אירוע חירום עריכה

במקרה של אירוע חירום, רשאי מפקד מרחב של משטרת ישראל להורות לבעל הזיכיון שאין לגבות אגרה או למנוע שימוש בכביש. דוגמות לאירוע חירום הן: תאונת דרכים, פיגוע חבלני, אסון טבע או כל אירוע אחר שימצא לנכון מפקד המרחב.

כמו כן, חל עליו איסור לעכב אמבולנס, כלי רכב משטרתי, של השב"כ, של צה"ל או רכב כיבוי שריפות. איסור זה תקף בתנאי שאותם רכבי חירום משמיעים אות אזעקה ומפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב.[1]

גביית אגרה עריכה

כל רכב הנוסע בכביש אגרה מצולם במצלמה או במסרטה באופן אלקטרוני או בכל אופן אחר, והצילום משמש ראייה קבילה בכל הליך משפטי. בצילום צריך להיות מפורט מספר הזיהוי של הרכב, ומקום וזמן המצאות הרכב בעת הצילום.

אם בעל הרכב המצולם מוכיח שהרכב נגנב ממנו, הוא אינו חייב לשלם את האגרה.

גבייה קולקטיבית שנתית עריכה

מתקיימת גבייה שנתית קבועה קולקטיבית מכל הנהגים במדינה למען מימון כבישים ותחזוקתם. כמו כן, כלי רכב שלא שילמו עד כה על עצם נסיעתם (לדוגמה תיירים), יאלצו לשלם גם כן. נוהג זה מתקיים בכמה מדינות באירופה, למשל שווייץ. בישראל לא נוהגים בשיטה זו.[1]

עבירות ועונשים עריכה

חוק כביש האגרה מגן על בעל הזיכיון מפני אי תשלום של נהגים בכביש האגרה.

תשלום שלא שולם, לאחר כ-30 ימים יתווסף אליו הפרשי הצמדה (כמוגדר בחוק פסיקת ריבית והצמדה).[2] אם לא שולם גם לאחר כ-3 חודשים מתאריך החיוב, נוסף לתשלום גם תוספות פיגור וריביות. כמו כן, כל החובות ניתנות לגבייה על ידי ההוצאה לפועל.

האוכפים את החוק הם המדינה ובעל הזיכיון, עבור כביש 6, חברת דרך ארץ.

כבישי אגרה בישראל עריכה

כביש 6 עריכה

  ערך מורחב – כביש 6

כביש 6 הוא כביש אגרה מתחיל במחלף עין תות ומסתיים במחלף שוקת ואורכו 175 קילומטרים. כביש זה הוא כביש האגרה הראשון בישראל והוקם בשנת 1993 על ידי ממשלת ישראל העשרים וחמש. כיום כביש 6 בבעלות דרך חברת דרך ארץ.

נוסף על כך, נפתח כביש נפרד מכביש 6, "כביש 6 חוצה צפון" הנמשך מיקנעם עילית עד מחלף סמוך ואורכו כ־22 ק"מ. כמו כן, המנוי לכביש 6 אינו תקף עבור כביש זה.[3]

מנהרות הכרמל עריכה

  ערך מורחב – מנהרות הכרמל

מנהרות הכרמל הוקמו בשנת 2010 הפרויקט הוקם, מומן ומתוחזק על ידי קבוצת כרמלטון בע"מ. המנהרות מחברות בין מחלף חיפה דרום בכביש 2 לצ'ק פוסט'. ניתן לנסוע במנהרות הכרמל הן כמשתמשים רשומים והן כמשתמשים לא רשומים. לרשות המנויים עומדים נתיבי מעבר ייעודיים פתוחים, ללא מחסומים, המאפשרים מעבר מהיר ללא צורך בעצירה. בעת המעבר מזהה המערכת את הרכב, באמצעות לוחית הרישוי .

לרשות המשתמשים שלא נרשמו כמנויים לפרויקט עומדים נתיבי תשלום מאוישים, בהם ניתן לשלם במזומן או באמצעות כרטיס אשראי.[4]

הנתיב המהיר בכביש 1 עריכה

  ערך מורחב – הנתיב המהיר בכביש 1

הנתיב המהיר הוקם בשנת 2011 על ידי קבוצת שפיר הנדסה ותעשייה בע"מ. ואורכו של הנתיב כ-13 קילומטרים. מקביל לכביש 1 ממחלף בן-גוריון עד לכניסה לנתיבי איילון. כלי רכב פרטי המבקש לנסוע בנתיב המהיר חייב בהרשמה מראש ובתשלום אגרה. ישנם כלי רכב אחרים שאין מחובתם בתשלום אגרה, למשל רכב רב תפוסה, אוטובוסים ומוניות שירות ורכב נכים.[5]

כבישי אגרה במדינות אחרות עריכה

ישנם כמה סוגים עיקריים של כבישי אגרה ברחבי העולם, המתנהלים בצורה שונה מישראל:

כבישים בין מדינתיים עריכה

כבישים בין מדינה למדינה, שנוצרו מלכתחילה על ידי משקיעים פרטיים, ופועלים בדרך יעילה יותר מאשר כביש שהמדינות עצמן היו מקימות ומתחזקות.

כבישי אגרה מקומיים עריכה

כבישים אלו מממנים את עצמם, ודואגים לכך שמערכת התחבורה באזור תהיה טובה. לדוגמה, כניסה אל ערים גדולות כגון לונדון וסטוקהולם בכלי רכב תהיה כרוכה בתשלום.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה