חוק משק החשמל תשנ"ו 1996

חוק משק החשמל תשנ"ו 1996 הוא חוק שנחקק ב-21 במרץ 1996 בעת כהונתו של שמעון פרס כראש הממשלה, המסדיר את משק החשמל בישראל. מטרת החוק הייתה "להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, וזאת תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות והתייעלות אנרגטית, והכל תוך יצירת תנאים לתחרות ומיזעור עלויות", ועיקרו היה מתן אפשרות לגורמים פרטיים להקים תחנות כוח פרטיות לייצור חשמל ולמכור אותו לחברת החשמל.

באותו זמן עמד זיכיון חברת החשמל לפוג והיה צורך להאריך את תוקפו. כדי לבחון אם דרושים תיקונים לחוק הזיכיון ואילו תיקונים נדרשים, העבירה הכנסת את הנושא לוועדת הכספים בראשות חבר הכנסת גדליה גל. הוועדה נעזרה בעצתם של שלושה מומחים: פרופ' צ'מנסקי מהטכניון, הכלכלן ד"ר אילן מעוז, ומנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר ד"ר יוסי ורדי, אשר יעצו לוועדה בהתנדבות. הוועדה גרסה שאין די בתיקון אשר יתיר לגורמים פרטיים לייצר חשמל ולמכור אותו לחברת החשמל אלא שכדי לייצור תחרות שתכריח את חברת החשמל להתייעל יש לאפשר לגורמים הפרטיים גם למכור את החשמל ישירות לצרכנים, כאשר הובלת החשמל תיעשה ברשת הארצית של חברת החשמל.

במסגרת חוק זה הוקמה רשות החשמל האחראית לקביעת תעריפים, הסדרה ופיקוח במשק החשמל בישראל.

אישור החוק, שהיה מהפכני לזמנו, היה מלווה במאבק איתנים מול ועד עובדי חברת החשמל שבאותו זמן היה בעל כוח פוליטי רב והשפעה רבה על נבחרי הציבור[1] .

במהלך השנים חלו התפתחויות ושינויים בחוק עד הרפורמה בחברת החשמל בשנת 2018.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה