חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות

חוק הסיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, ה'תשס"ח-2008, הוא חוק הקובע את הזכויות של כל קטין שעבר מקרה של תקיפה מינית או אלימות.

חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות
פרטי החוק
תאריך חקיקה 10 באפריל 2008
תאריך חקיקה עברי ה' בניסן תשס"ח
גוף מחוקק הכנסת השבע-עשרה
חוברת פרסום ספר החוקים 2149, עמ' 485
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד הרווחה
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטרת החוק היא לתת סיוע, מחסה, והגנה לכל האזרחים הקטינים בישראל, ללא אפליה על רקע עדתי, כלכלי וכיוצא בכך. על פי החוק, כל קטין שנפגע זכאי לאבחון וטיפול במקרים רפואיים ונפשיים כאחד, מילוי צרכיו הגופניים וזכאות לפגישה עם חוקר ילדים, עובד סוציאלי או גורם מוסמך אחר בנוסף לקבלת שירותי סיוע (גם מגורמים לא ממשלתיים).[1]

עיקרי החוק עריכה

המשמעות המעשית של החוק היא שכל קטין שנפגע מינית או נתקף פיזית זכאי לסיוע חינם מטעם המדינה, בנוסף, מרכזי הסיוע המוזכרים בחוק ימומנו מתקציב המדינה, ושר הרווחה והשירותים הציבוריים המכהן יהיה אחראי לקביעת הכללים והתקנות לחוק זה.[1]

כמו כן, החוק מחייב בניית מרכזי סיוע נוספים במדינת ישראל, והעברת תקציבים אליהם. בנוסף, החוק מצהיר כי הניהול הממשלתי של מרכזי הרווחה ינוהל על ידי משרד הרווחה והשירותים הציבוריים.[2]

התפתחות היסטורית של החוק עריכה

החוק הונח על שולחן הדיונים לראשונה על ידי ח"כ לשעבר מיכאל מלכיאור בשנת 2006, ועבר ברוב קולות בקריאה השלישית בשנת 2008, החוק התפתח בעיקר בישיבות הוועדה לזכויות הילד.

החוק היה משאלת ליבו של מלכיאור, והוא ניסה להעלות אותו על שולחן הדיונים כבר מספר שנים לפני הקריאה הראשונה, החוק היה למעשה היחיד שמלכיאור ניסה להעביר ללא הצלחה. בקריאתו הראשונה של החוק, שר האוצר היה היחיד שהתנגד לו, ואף הוגש ערעור על החוק ממשרדו. לאחר שהערעור לא התקבל, בהצבעה השלישית ההסתייגות הוסרה מהחוק והוא התקבל ברוב קולות. החוק פורסם לראשונה ברשומות בחודש אפריל של שנת 2008, בספר החוקים 2149.[1]

לפי דוח מבקר המדינה של שנת 2014, הוקמו רק 5 מרכזי סיוע, בעוד שבתכנון של שנת 2013 תוכננו כ-8.[3]

חוקים משלימים עריכה

חוק זה מוזכר גם בתיקון מספר תשע לחוק זכויות החולה מאז שנת 2016.

בנוסף, חוק הזכויות לנפגעי עבירה משלים חוק זה ונלקחו ממנו סעיפים מסוימים כדי לוודא שהחוק תקף רק במקרים להם כוון הסיוע.[4]

הערות שוליים עריכה