חוק קואס הוא משפט בכלכלה העוסק בהיבט הכלכלי של קביעת זכויות קניין בחוק. בניסוחו הפשוט, החוק קובע כי כאשר בעלי זכות הקניין חופשיים לסחור בה ובהיעדר עלות עסקה, כל דרך שבה יבחר המחוקק או הממשלה לחלק את זכויות הקניין יעילה באותה מידה. במילים אחרות: קביעה משפטית של זכויות קניין משפיעה על האופן שבו מחולקת הרווחה בין הפרטים אך לא על סך הרווחה.

החוק הוצע על ידי רונלד קואס ב-1960 וזיכהו בפרס נובל לכלכלה ב-1991. ג'ורג' שטיגלר, זוכה אחר בפרס, היה הראשון שהתייחס לעבודתו של קואס במונחי החוק המובאים לעיל, ב-1966.

דוגמה עריכה

נניח שבתא רכבת נוסעים שנים: ראובן, שאוהב לעשן מקטרת ושמעון הסולד מריח הטבק. עבור ראובן התועלת בעישון היא 20 שקלים ועבור שמעון הנזק שבעשן הוא 10 שקלים. אם יקבע החוק ברכבת כי העישון אסור, יהיה כדאי לראובן לשלם לשמעון 10 שקלים (או סכום אחר בין 10 ל-20) תמורת אישור לעשן. לעומת זאת, אם על פי החוק מותר לעשן, לא יוכל שמעון לפתות את ראובן שלא לעשן, משום שלא כדאי לו להציע עבור הוויתור יותר מ-10 שקלים. התוצאה היעילה מבחינה כלכלית, היא שראובן מעשן וסך הרווחה בקרון היא 10. החוק משנה רק את אופן החלוקה של הרווחה: 20 לראובן ו- (10-) לשמעון אם החוק מתיר עישון, או 10 לראובן ו-0 לשמעון אם לאו.

השפעה חיצונית עריכה

הרקע לעבודתו של קואס היה המחקר הכלכלי המקובל בתחום של השפעות חיצוניות, דהיינו התועלת או הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מפעילותם של פרט או חברה לאחרים. מקובל היה לחשוב שהממשלה צריכה תמיד להתערב, למשל כאשר מפעל מזהם את הסביבה, ולהטיל על המפעל מס כדי לגרום לו להפנים את ההשפעות החיצוניות שלו כעלות נוספת ולהתאים את הכמות המיוצרת כלפי מטה.

לפי קואס המס הזה מיותר והבעיה יכולה להיפתר בין המפעל המזהם לאלו שחיים סביבו וניזוקים ממנו.

חוק קואס בעולם האמיתי עריכה

החשיבות של חוק קואס אינה בנכונותו התאורטית כפי שהוא מנוסח לעיל, משום שבעולם האמיתי קיימות מגבלות המונעות מהעסקאות שקואס חוזה מלהתקיים. הפרטים הניזוקים מזיהום, למשל, מתקשים במקרים רבים להתאגד כדי לפעול כגוף אחד כנגד המפעל המזהם.

למרות זאת עבודתו של קואס אינה תאורטית גרידא. חשיבותה היא בכך שהיא מסיטה את הדיון מההשפעות החיצוניות לעלויות העסקה. כאשר בית משפט בא לקבוע למי שייכות זכויות הקניין הוא צריך לקחת בחשבון כמה אפשרית ומעשית תהיה עסקה בין הצדדים במקרה שההקצאה שקבועה בחוק אינה יעילה. לפי קואס, המחוקק צריך לקבוע את זכויות הקניין כך שעלויות העסקה תהיינה מינימליות.

קישורים חיצוניים עריכה