חורף 73

שיר ופזמון עברי ישראלי

חורף 73' הוא שיר עברי שנכתב בידי שמואל הספרי, הולחן על ידי אורי וידיסלבסקי ועובד על ידי ירון בכר. השיר בוצע לראשונה ב-1994 על ידי להקת חינוך מיוחד (להקה צבאית של חיל חינוך) עם הסולנית רוני אבני בערוץ הראשון, ביום העצמאות של שנת 1994.

חֹרֶף שְׁנַת שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ

אֲנַחְנוּ הַיְּלָדִים שֶׁל חֹרֶף שְׁנַת שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ,
חֲלַמְתֶּם אוֹתָנוּ לָרִאשׁוֹנָה עִם שַׁחַר, בְּתֹם הַקְּרָבוֹת.

הֲיִיתֶם גְּבָרִים עֲיֵפִים שֶׁהוֹדוּ לְמַזָּלָם הַטּוֹב,
הֲיִיתֶן נָשִׁים צְעִירוֹת מֻדְאָגוֹת וּרְצִיתֶן כָּל כָּך לֶאֱהֹב.

וּכְשֶׁהֲרִיתֶם אוֹתָנוּ בְּאַהֲבָה בְּחֹרֶף שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ
רְצִיתֶם לְמַלֵּא בְּגוּפְכֶם אֶת מָה שֶׁחִסְּרָה הַמִּלְחָמָה.

(הבית הראשון בשיר)

תוכןעריכה

השיר הוא מונולוג של הילדים שנולדו לאחר מלחמת יום הכיפורים, הנאמר כשבגרו התגייסו לצה"ל, ומופנה אל הוריהם. הילדים מייחסים להוריהם את הבטחת יונת השלום כשהולידו אותם, ובכל זאת בהגיעם לגיל גיוס גם הם נדרשים להילחם. הם עומדים במשימה באורך רוח, אך מבקשים מהוריהם לחדש את ההבטחה. השיר מבטא את הכאב הגדול שנכח בארץ בעקבות המלחמה, שלא נשכח לאורך השנים וחוזר ומציף כאשר אותם תינוקות שגדלו בצלה של המלחמה ממשיכים בדרכי אבותיהם בשמירה והגנה על המדינה, ללא הגעת השלום המיוחל.

חיבור השירעריכה

שמואל הספרי, כותב השיר, היה חייל במלחמת יום הכיפורים ואיבד בה את חברו הטוב יורם וייס, שנהרג בתעלת סואץ (ותחילה נחשב לנעדר).[1] בסוף שנת 1993 החל הספרי לעבוד על חומרים לשירים ללהקת חינוך מיוחד. הספרי כתב את השיר בשנת 1994, השנה שבה נחתמו הסכמי אוסלו, שעוררו תקווה לשלום אך לוו בפיגועים קשים. תחושותיו של הספרי והזיכרונות שסחב עמו על המלחמה ועל יורם חברו, גרמו לכתיבת שיר זה.

התקבלות והשפעהעריכה

באחד מראיונותיו, מחבר השיר שמואל הספרי סיפר כי השיר בוצע לא אחת אל מול ראש הממשלה ושר הביטחון באותו תקופה- יצחק רבין. הספרי ביקש מחברי הלהקה להיישיר מבט אל רבין לאורך כל משך השיר. השיר התקבל בתחושות מעורבות. יש הרואים בשיר זה שיר תבוסתני,[2] שיר המחליש את שומעיו ולא נותן תקווה לסיום המלחמות, או שיר שמאלני המציג את ההנהגה כמי שהבטיחה ונדרשת "להפוך אויב לאוהב". השיר היה שנוי במחלוקת, עד כדי כך שבתחילה תחנות הרדיו גלי צה"ל וקול ישראל לא הסכימו לשדרו. אך לאחר הופעתו של השיר ביום העצמאות 1994, בטקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, פרץ השיר והצליח לנגוע באלפי החיילים שנכחו בטקס ובצופים בבית, שצפו בטקס במשדר של הערוץ הראשון.

השיר נבחר למקום הראשון במצעד שירי הלהקות הצבאיות ולמקום השני במצעד שיר ה-60 של רשות השידור. שיר זה הפך לאחד מהשירים המסמלים את מלחמת יום הכיפורים, וכחלק מהשירים המסמלים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

הביטוי "חורף שבעים ושלוש" שהוטבע בשיר,[דרוש מקור] הפך לשם נרדף לתקופת מלחמת יום הכיפורים.[3]

פרודיותעריכה

השפעתה של המחאה שבשיר ניכרת גם בפרודיות הלעומתיות שגרר אפילו שנים רבות לאחר הוצאתו.

קישורים חיצונייםעריכה

ביצועים נוספים לשיר:

הערות שולייםעריכה

  1. ^   שמואל הספרי, "ילדי חורף 73": איך שיר נולד, בכנס סיירת חרוב, נובמבר 2009, סרטון באתר יוטיוב.
  2. ^ ראו לדוגמה תגובה לשיר מאת אלישיב רייכנר משנת 1999, באתר בני עקיבא.
  3. ^ כך למשל בנאום של שר הביטחון בוגי יעלון משנת 2013: "צה"ל השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים. החברה הישראלית השתנתה. אך כמה מעובדות היסוד שלנו נותרו בעינן, לא פחות משהיו באותו חורף של שנת 73."
  4. ^   חורף 73, סרטון באתר יוטיוב.
  5. ^ הבטחתם יונה", סרטון בדף הפייסבוק של בניון.
  6. ^   הבנות של בוכריס, סרטון באתר יוטיוב.
  7. ^ כתבה על השיר בצירוף המילים, באתר מאקו.
  8. ^   אנחנו הילדים-של-הילדים של חורף, שנת 73!, סרטון באתר יוטיוב.