פתיחת התפריט הראשי

חורשת האקליפטוס הוא פזמון עברי שחיברה והלחינה נעמי שמר, על חורשת אקליפטוסים אשר בקבוצת כנרת, השוכנת על גדת נהר הירדן. שמר, בת הקיבוץ, כתבה את השיר בשנת 1961 למחזמר "כיצד שוברים חמסין", שהועלה לציון סיום המחזור הראשון של בית הספר היסודי בקבוצת כנרת[1].

חורשת האקליפטוס
PikiWiki Israel 18896 Eucalyptus grove named after the poet Naomi Shemer.JPG
אבן סימון בחורשת האקליפטוס בקיבוץ כנרת. על האבן (תחתית) חקוק חלק מהפזמון של השיר.
שיר
יצא לאור 1961 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית
כתיבה נעמי שמר
לחן נעמי שמר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הודעה של נטיעת חורשת האקליפטוס לזכר ממש"י, 1912

המבצעת בתקליט "כיצד שוברים חמסין" הייתה אילנה רובינא[2].

השיר התפרסם בביצועו של צוות הווי הנח"ל בתוכניתו "כמה טוב" שהועלתה ב-1968, כדואט של אופירה גלוסקא וצילה דגן. השיר בוצע בהמשך על ידי אמנים רבים נוספים, ועל פי נתוני אקו"ם יש לו מעל ל-120 גרסאות שונות[3]. הזמרת האיטלקית-בלגית, לארה פביאן, ביצעה אותו בעברית מספר פעמים ובעקבות כך היו קריאות בלבנון להחרימה.

חורשת האקליפטוסים שעליה נכתב השיר ניטעה בכנרת על ידי ראשוני היישוב, וסיפקה צל לילדי כנרת ודגניה. הודעה בעיתון "הפועל הצעיר" מ-1912 מלמדת כי בשנה זו ניטעה חורשת האקליפטוס כמצבה לזכרו של ממש"י במלאת שנה למותו,[4] וגם בשלט שהתקינה המועצה לשימור אתרים בכניסה לחורשה מצוין כי היא ניטעה ב-1912, אולם ישנה מחלוקת בין חברי קבוצת כנרת באשר לתאריך הנטיעה המדויק, ולא מוסכם האם היא ניטעה ב-1912, 1917 או 1921. קבוצת כנרת הוקמה ב-1913, והשיר נכתב 48 שנים אחר כך ("חלפו האביבים חצי מאה עברה").

השורה "מעבר לירדן רעמו התותחים" מתייחסת ככל הנראה לקרב בדגניה, הקיבוץ הסמוך לקבוצת כנרת, שמה שמפריד ביניהם הוא הירדן.

השורה "וריח המלוח על המים" עוררה ביקורת בוטנית לאור העובדה שלצמח זה אין ריח. נעמי שמר, שנדרשה לעניין, הסבירה זאת בכך שכאשר שיחי המלוח תלויים ונרטבים על הירדן, הם מעלים בלילה ריח אופייני, לו קראה "ריח המלוח". בנוסף, לדברי פרופסור אבינעם דנין, לצמח המלוח יש ריח מובחן כאשר מועכים את עליו או את גבעוליו.[5]

שלט שהתקינה המועצה לשימור אתרים בחורשת האקליפטוס על שם נעמי שמר בקיבוץ כנרת

נגן האקורדיון של קטע הפתיחה בביצוע המוכר של צוות הווי הנח"ל הוא ראובן צומן, חבר הצוות, ושאר הנגנים הם ככל הנראה אזרחים שהשתתפו רק בהקלטה.

ב-1970 אמרה נעמי שמר על "חורשת האקליפטוס":

לרגע דימיתי כי פינה זו בעמק הירדן שבה זכיתי להיוולד היא היחידה שנוצרו בה דברים אמיתיים, שיש להם התחלה, המשך ומשמעות: הראשונים נטעו חורשה - החורשה היתה לשיר - השיר חוזר אל הנוטעים - והתנועה נמשכת.

נעמי שמר, 1970[6]

ב-2008 הוחלט לקרוא לחורשה בקבוצת כנרת על שמה של שמר[7].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מכתב מיום 21 ביולי 2012 מאת ניצה שפרירי אל תיבת OTRS. כרטיס מספר 2012072310006041.
  2. ^ על אודות השיר וביצועים שונים, באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית
  3. ^ חורשת האקליפטוס, אקו"ם
  4. ^ הועד המרכזי, ע"ד "מצבה" לחברנו מ. שמואלי ("ממשי"), הפועל הצעיר שנה חמישית, מספר 14-15, 1912, עמ' 24
  5. ^ אבינעם דנין, מיני מלוח ותיקים ועולים חדשים, באתר צמחיית ישראל ברשת
  6. ^ חורשת האקליפטוס תיקרא על שם נעמי שמר, באתר וואלה! NEWS‏, 6 ביולי 2008
  7. ^ דודו כהן, במלאת עשור לפטירתה - כיצד הונצחה נעמי שמר בתרבות הישראלית?, באתר "הארץ"