פתיחת התפריט הראשי

חורש הדקלים באלש (ולנסית Palmerar d'Elx; ספרדית Palmeral de Elche) בעיר אלש השוכנת בדרום הקהילה האוטונומית ולנסיה בספרד, הוא חורש עצי הדקל הגדול באירופה ואחד הגדולים בעולם. החורש מכסה שטח של 3.5 קמ"ר, מהם 1.5 קמ"ר בתוך העיר אלש עצמה, ויש בו 11,000 עצים, חלקם בני כ-300 שנים. בשיאו, ייתכן שכיסה שטח כפול וכלל עד 200,000 עצים.

חורש הדקלים באלש
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Panorámica Elche.JPG
מראה כללי של חורש הדקלים באלש
מדינה ספרדספרד  ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 2, 5
קואורדינטות 38°16′10″N 0°41′54″W / 38.269444444444°N 0.69833333333333°W / 38.269444444444; -0.69833333333333 
מפת החורש

היסטוריהעריכה

 
מראה כללי של חורש הדקלים

הסברה היא כי דקלים ראשונים ניטעו בחורש על ידי פיניקים מקרתגו כבר במאה ה-5 לפנה"ס. מערכת השקיה הוקמה בתקופת השלטון המוסלמי בספרד, על ידי עבד אל רחמן הראשון, שליט אנדלוסיה במאה ה-8, והיא עדיין נמצאת בשימוש כיום. מערכת ההשקיה מובילה מים מנחל וינלופו (Vinalopó) החוצה את העיר בסמוך ממערב לחורש.

במחצית השנייה של המאה ה-17 החלה העיר להתפשט על חשבון שטחי החורש, ותנופת התיעוש פגעה בו. רק בשנות העשרים של המאה ה-20 חילחלה ההבנה כי החורש נמצא בסכנה, ובעשור שלאחר מכן חוקקו חוקים להגנת העצים ששרדו. החוק העיקרי בענינו של החורש הוא חוק הקהילה האוטונומית של ולנסיה משנת 1986. החורש הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2000, בשל כך שהוא מייצג את נדידתו של נוף תרבותי מתרבות ומיבשת אחת לאחרת.

עצי החורשעריכה

עצי החורש הם מהמין תמר מצוי, ומקורם במערב אסיה ובצפון אפריקה. הם עשויים להגיע לגובה של יותר מ-30 מטר ולשרוד משך יותר מ-300 שנים. התמרים נאספים מהחורש בחודש דצמבר, וענפים מהעצים משמשים לתהלוכת יום ראשון של הדקלים בכל רחבי ספרד ולשימושים אומנותיים. עץ הדקל הגדול בחורש הוא הדקל הקיסרי (Palmera Imperial) שנקרא כך לאחר ביקורה של אליזבת, נסיכת בוואריה במקום בשנת 1894.

קישורים חיצונייםעריכה