חותם גליל
חותם גליל הוא חותם המעוצב בצורת גליל קטן, ששימש בעת העתיקה, והיה נפוץ בעיקר במסופוטמיה מסוף האלף ה-4 לפנה"ס בתקופת ג'מדת נצר ועד התקופה הפרסית. חותמות גליל היו בשימוש ברחבי המזרח הקרוב הקדום כגון: שומר, אכד, אשור, בבל, מצרים העתיקה, מיתני, החתים ממלכת פרס האחמנית, אֵילַם וארץ ישראל.
מאפיינים
עריכההחותם היה אישי, לרוב עשוי מאבן קשה, וגם מחומרים נוספים כגון פיאנס מצרי, טין, ומינרלים שונים כגון: המטיט, אובסידיאן, אחלמה, קרנליאן לפיס לזולי ועוד. פני האבן גולפו בעיצוב מסוים, כתובת או תמונה מסוימת כגון בעלי חיים, צמחים, אלים, בני אדם, סצנות פולחניות ועוד. החותם שימש לחתימה באמצעות טביעת חותם, מסמכים שנכתבו על גבי לוחות טין שלא עברו צריפה, ושימשו אישור למקוריות המסמך. העיצוב על פני החותם יכול היה להיות באמצעות שקעים או בליטות, בעת גלגול החותם על גבי הלוחות השאיר החותם את רישומו על גבי הלוח כבליטה או שקע בהתאמה.
חותמי גליל בארץ ישראל
עריכהחותמות גליל נמצאו באתרים בארץ ישראל. בתל בית שאן נמצא חותם גליל של לבאיה מושל שכם בתקופת הברונזה המאוחרת ב על גבי חותם זה נמצאה כתובת ”ללבאיה אדוני אמור, מסר מתאגי: למלך, אדוני: שמעתי את המסר שלך אלי...”.[1] בתל גמה נמצא חותם קטן כתוב בכתב יתדות מתקופת הברונזה התיכונה II. בתל מבורך נמצאו בתוך מקדש מתקופת הברונזה המאוחרת, שתי חותמות בסגנון מיתני. בתל אשדוד נמצא חותם גליל בשכבות הפלשתיות, בתל דור חותם גליל אשורי מהמאה ה-7 לפנה"ס בתל בית מירסים ועוד. טביעות של חותמות גליל נמצאו גם על כלי חרס בעיקר קנקנים, נוהג זה היה נפוץ במיוחד בארץ ישראל. טביעות חותם גליל נמצאו גם בסוריה. בחפירות הארכאולוגיות שנעשו בקטנה עיר מדינה בסוריה נמצא חותם גליל שנשא את שמו של המלך אישי-אדו שמלך במאה ה-18 לפנה"ס. כתובות נוספות נמצאו גם ביוון ובמקרים ספורים גם במסופוטמיה ובעילם.[2]
גלריה
עריכה-
חותם גליל מתקופת ארך (Uruk period), 3200 לפנה"ס
-
חותם גליל מתרבות עמק האינדוס, המאות ה־24–22 לפנה"ס, מיובא משושן
-
חותם מהתקופה האשורית הקדומה, המאות ה־20–18 לפנה"ס
-
חותם גליל סורי קדום, מאות 19–18 לפנה"ס
-
חותם הגליל של אַדּוּמוּ מלך צידון, המאה ה־13 לפנה"ס, בהשפעה אמנותית מצרית
-
חותם גליל אשורי מהמאה ה־9–8 לפנה"ס, ועליו מאבק בין אל למפלצת
-
חותם גליל נאו אשורי, המאה ה־9–7 לפנה"ס
-
חותם גליל מאוררטו, המאות ה־8–7 לפנה"ס
-
חותם גליל של פקיד פרסי אחמני בכיר, עליו מתואר דריוש הראשון על מרכבה בסצינת ציד, מעליו אהורא מזדא, וכיתוב תלת לשוני בפרסית עתיקה, אילמית ובבלית "דריוש המלך הגדול"
-
חותם גליל מסו־אמריקאי
לקריאה נוספת
עריכה- H. Frankfort, Cylinder Seals: A Documentary Essay on the Art and Religion of the Ancient Near East, Macmillan & Co., 1939 ([1] [2] [3])
- אמנון בן־תור, חותמות־גליל מתקופת־הברונזה הקדומה בארץ־ישראל, קדמוניות יא, 1978, עמ' 2–5
- עמיחי מזר, חותמות־גליל מתקופת־הברונזה התיכונה והמאוחרת בארץ־ישראל, קדמוניות יא, 1978, עמ' 6–14
- Louis Delaporte, Catalogue des cylindres orientaux et des cachets assyro-babyloniens, perses et syro-cappadociens de la Bibliothèque Nationale, Ernest Leroux, 1910
- Louis Delaporte, Catalogue des cylindres, cachets et pierres gravées de style oriental, I. – fouilles et missions, Librairie Hachette, 1920 ([1] [2])
Louis Delaporte, Catalogue des cylindres, cachets et pierres gravées de style oriental, II. – acquisitions, Librairie Hachette, 1923 ([1] [2]) - Edith Porada, Corpus of Ancient Near Eastern Seals in North American Collections: Volume I – Text; Volume I – Plates, Pantheon Books, 1948
- Edith Porada, Seal Impressions of Nuzi, The Annual of the American Schools of Oriental Research 24, 1944, עמ' 1–138 doi: 10.2307/3768489
- Dominique Collon, The Alalakh Cylinder Seals, B.A.R., 1982
קישורים חיצוניים
עריכה- חותם גליל, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- חותם גליל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ דפנה שלזינגר, שכם לאור מכתבי אל עמארנה, אתר דעת
- ^ מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, האוניברסיטה הפתוחה, יח' 4 עמ' 55