פתיחת התפריט הראשי

הרב חזקיהו שבתי (יהושע) (ה'תרכ"ב, 1862ה'תשט"ו, 1955) היה שד"ר, אב בית דין העדה הספרדית בירושלים, ממלא מקום החכם באשי ביפו, וחכם באשי בטריפולי שבלוב ובחלב שבסוריה.

הרב חזקיה שבתי
חזקיה שבתי.jpg
לידה 1862
ה'תרכ"ב
סלוניקי, יוון
פטירה 1955 (בגיל 93 בערך)
ה'תשט"ו
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים, יפו, מצרים, בוכרה, צפון אפריקה, עיראק, הודו, אנגליה, צרפת, לוב וסוריה
תחומי עיסוק רבנות ודיינות
תפקידים נוספים שד"ר
חיבוריו דברי חזקיהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

 
הרב שבתי

נולד בסלוניקי, לרחל בת הרב משה מילו ולרב שבתי בן גבריאל יהושע. בשנת 1867 (ה'תרכ"ח) בהיותו כבן 6, עלו עמו הוריו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. בצעירותו למד בבית הספר דורש ציון עד שנת 1873 (ה'תרל"ג). החל מגיל 13 למד בישיבה פרטית עם הרב יצחק מולכו, ובמקביל, בין השנים 18741881 (ה'תרל"ד - ה'תרמ"א) למד בישיבת "חסד אל" בעיר העתיקה בירושלים, שם למד תורה מפי אביו שהיה מראשי הישיבה.

בשנת 1879 (ה'תרל"ט) נישא לחנה יעל, בת הרב אלעזר מזרחי. לאחר פטירת אביו בסוף שנת 1881 (ה'תרמ"ב), המשיך ללמוד בישיבת חסד אל, אך לאחר תקופה חש צורך במקור פרנסה, והחל לשמש כמורה פרטי בתלמוד לאברכים.

במשך שנים רבות שימש כשד"ר מטעם כוללות ירושלים וחברון, בית היתומים הספרדי ומוסדות נוספים. בשנת 1888 (ה'תרמ"ח) יצא כשדר לערי המערב הפנימי, בשנת 1889 (ה'תרמ"ט) לערי המערב החיצוני, בשנת 1891 (ה'תרנ"א) לערי בוכרה, בשנת 1919 (ה'תרע"ט) למצרים, בשנת 1920 (ה'תר"ף) לאנגליה וצרפת, ובשנת 1929 (ה'תרפ"ט) לעיראק והודו.

בין השנים 18961900 (ה'תרנ"ו - ה'תר"ס) שימש כחבר הרבנות הספרדית בירושלים.

בשנות ה-80 של המאה ה-19 הוציא יחד עם הרב נחמן בטיטו את הספר מעם לועז על ספר שמות.

בחורף של שנת 1900 ה'תר"ס הוזמן לשמש כסגן וכממלא מקום החכם באשי ביפו, וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1904 (סוף ה'תרס"ד). עם סיום כהונתו ביפו, עבר להתגורר בטריפולי שבלוב, שם נבחר לשמש כחכם באשי המקומי, וכיהן בתפקיד עד לשנת 1908 (ה'תרס"ח).

לאחר כיבוש טריפולי בידי איטליה, בשנת 1908 (ה'תרס"ח) מונה לכהן כחכם באשי בחלב שבסוריה, וכיהן בתפקידו שמונה עשרה שנים. בתקופת כהונתו תיקן לטובת הקהילה תקנות רבות, שיפר את המצב התרבותי והכלכלי, הציל בית קברות מהריסה, וייסד בעיר בית יתומים. אף יצא לארצות אירופה וגייס עבור בית היתומים כ-4,000 ליש"ט.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה רצה הממשל המקומי לעשות שימוש עבור הצבא בבית כנסת יהודי עתיק, ולהעתיק למקום אחר את בית הקברות היהודי, שקיים לפי המסורת מזמן בית המקדש בשני. הודות להשתדלותו של הרב שבתי, לא נעשה שימוש בבית הכנסת, ובית הקברות לא הועתק.

בשנת 1921 יצא לבואנוס איירס ואמריקה הצפונית בשליחות גיוס כספים עבור בית היתומים בחלב, והרב שבתי בחבוט מונה לכהן כממלא מקומו.[1] בשנת 1924 חזר משליחותו, ודרש את תפקידו בחזרה. בעקבות חילוקי דעות עם נציגי הקהילה שהסיקו כי לא יחזור, נערכו בחירות למשרה, אך הוא לא נבחר. בתקופה זו שב לירושלים, שם התמנה כראב"ד לעדת הספרדים בעיר.

בשנת 1940 (ה'ת"ש) נבחר לשמש כחבר מועצת הרבנות הראשית. בשנות ה-40 נכלל בהרכבי בית הדין הרבני הגדול. בשנת 1943 (ה'תש"ג) ייסד בירושלים את ישיבת "שערי אורה".

בתו רחל הייתה אשתו של המו"ל והעיתונאי הירושלמי שלמה ישראל שיריזלי, אחיו היה הרב גבריאל שבתי, ובן אחיו היה הרב חנניה גבריאל.

רחוב מרכזי בשכונת רמות בירושלים נקרא על שמו.

חיבוריועריכה

חלק מכתבים נוספים שלו אבדו בחייו, בעקבות מהומות שהתחוללו בירושלים

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד תדהר (עורך), אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (עמ' 193 - 194)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דואר היום, "ארם-צובה", Jpress, ‏5 בדצמבר 1921