חיה מושקא שניאורסון

אשת הרבי מליובאוויטש

הרבנית חיה מושקא שניאורסון (כונתה מוסיא; כ"ה באדר ה'תרס"א, 16 במרץ 1901 - כ"ב בשבט ה'תשמ"ח, 10 בפברואר 1988) הייתה בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הששי של חסידות חב"ד, ואשתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, שירש את אביה באדמו"רות.

הרבנית חיה מושקא שניאורסון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 16 במרץ 1901
כ"ה באדר ה'תרס"א
בבינוביצ'י, האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
פטירה 10 בפברואר 1988 (בגיל 86)
כ"ב בשבט ה'תשמ"ח
ניו-יורק, ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
כינוי הרבנית חיה מושקא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונטיפיורי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 10 בפברואר 1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג רבי מנחם מנדל שניאורסון
שם השושלת שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אב יוסף יצחק שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אם נחמה דינה שניאורסון (צר')
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייה עריכה

חיה מושקא שניאורסון נולדה בעיירה בבינוביצ'י שליד ליאובוויטש, לרבנית נחמה דינה שניאורסון (צר') ולרבי יוסף יצחק שניאורסון. היא נקראה על שם סבתא של סבתא שלה, חיה מושקא שניאורסון (אנ'), אשתו של הצמח צדק, בהוראת סבה, רבי שלום דובער שניאורסון[1].

בשנת ה'תרע"ו (1915) עברה משפחתה לגור ברוסטוב על הדון בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בשנת ה'תרפ"ה קיבלה מאביה ייפוי כוח לקבל בשמו כסף או מסמכים וסמכות להעביר ייפוי כוח זה גם לאחרים[2]. לאחר שאביה נאסר בשנת ה'תרפ"ז (1927) בעוון הפצת יהדות, נטלה שניאורסון חלק במאמצים לשחרורו, והצטרפה אליו לגלות בקוסטרומה.

ב-1923 הזמין אביה את מנחם מנדל שניאורסון לביתם ברוסטוב ואף לעיר נופש שבה שהו במטרה לשדכם. לאחר שעמדו בקשר והתראו למעלה מחמש שנים[3]. הם נישאו בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט (1928) בוורשה ועקרו יחד לברלין, ונרשמה ללימודים במכון האוניברסיטאי לזרים, ולמדה שם את השפה הגרמנית ותרבות גרמנית[4]. לאחר עליית הנאצים לשלטון הם ברחו לפריז, ובשנת ה'תש"א (1941), לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים, נמלטו לארצות הברית והצטרפו לאביה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק. שנה לאחר פטירת אביה מונה בעלה לאדמו"ר חסידות חב"ד.

חסידים מספרים כי לחיה מושקא היה תפקיד בתהליך הכתרתו של בעלה כאדמו"ר חסידות חב"ד[דרוש מקור], וכי לאחר שאביה נפטר פנו זקני החסידים לבעלה שייקח על עצמו את עול הנשיאות. הוא סירב במשך שנה, עד ל-י' בשבט ה'תשי"א 1951 ועל פי גרסה מסוימת הוא נעתר בסופו של דבר לאחר שאמרה לו "לא ייתכן ששלושים שנות ההקרבה והמסירות של אבי ירדו לטמיון"[דרוש מקור][5].

כאשר התקשרה למשרד המזכירות לבקש את הרבי נהגה להציג את עצמה כ"גברת שניאורסון מפרזידנט סטריט". כשהוקם ארגון נשי ובנות חב"ד הוזמנה שניאורסון לעמוד בראשו, אך סירבה לתפקיד.

היה לה חלק בניצחון במשפט הספרים, כשהעידה בביתה לטובת אגודת חסידי חב"ד העולמית אמרה: "אבי (הרבי) והספרים שייכים לחסידים". בפסק הדין הורה בית המשפט לבערי גוראריה להחזיר את הספרים לספריית חב"ד.

 
קברה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון בניו-יורק

שניאורסון נפטרה במרכז הרפואי 'קורונל' במנהטן בכ"ב בשבט ה'תשמ"ח, 1988[6] בגיל 86 לאחר מחלה קצרה. נקברה בחלקת חב"ד בבית הקברות מונטיפיורי שבקווינס, בסמוך לקברי סבתה ואמה, מול אוהל חב"ד לובביץ', שבו קבורים בעלה ואביה.

הנצחה עריכה

בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתה, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד.

בעלה ייסד קרן צדקה על שמה, בשם "קרן חמ"ש" (חיה מושקא שניאורסון). באדר ה'תשמ"ח הונחה אבן הפינה לקמפוס חמ"ש של "בית רבקה" בניו יורק. זהו בית-הספר הגדול בעולם של בנות חב"ד. עשרות בתי ספר ומוסדות חינוכיים נוספים קרואים על שמה, ובקרב חסידי חב"ד מקובל מאוד לקרוא לבנות בשמה[7].

בכ"ה באדר תשמ"ח (יום הולדתה) הכריז הרבי על "מבצע יום הולדת" לעילוי נשמתה, ובמסגרתו עודד אנשים, נשים וילדים לציין את יום הולדתם בקבלת החלטות טובות, עריכת התוועדות עם רעים, הוספה בתפילה, בלימוד תורה ובמעשים טובים ועוד[8].

בכל שנה בסמיכות ליום השנה שלה מתקיים בשכונת קראון הייטס כינוס השלוחות העולמי.

על שמה רחוב בירושלים.[9]

אילן יוחסין עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • קובץ הרבנית, יצא לאור לרגל 15 שנה לפטירתה (כ"ב שבט ה'תשס"ג) ובמהדורה מחודשת לרגל 25 שנה לפטירתה (כ"ב שבט ה'תשע"ג) על ידי "ועד תלמידי התמימים העולמי", בו רוכזו רוב הפרטים הידועים מחייה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ג' עמוד ריט, איגרת תשיב
  2. ^ באתר 'אור חיה'
  3. ^ לדברי מ' פרידמן וש' היילמן, בני הזוג עמדו בקשר במשך למעלה מחמש שנים לפני החתונה, פרק זמן בלתי מקובל בעולם הדתי, בפרט במשפחות אדמו"רים: עמנואל אטקס, ביוגרפיה חדשה: איך צבר הרבי מלובביץ’ את כוחו העצום?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2011
  4. ^ הרבי מלובביץ', נחם פרידמן ושמואל היילמן, תרגום מאנגלית: עמוס כרמל, ירושלים 2011, עמ' 123.
  5. ^ קובץ "הרבנית" בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, עמ' 66 (מהדורת תשע"ג)
  6. ^ ויהי בשלושים שנה: כך סיקרה העיתונות את הסתלקות הרבנית אתר col שבט תשע"ח; רן דנוני, אשת הרבי מלובביץ' הובאה למנוחות בניו יורק, מעריב, 11 בפברואר 1988
  7. ^ פול ברגר, נעים מאוד, חיה מושקא, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2011
  8. ^ ספר השיחות תשמ"ח, חלק א, עמ' 331; מנהגי יום הולדת
  9. ^ זלמן, ירושלים: רחוב חדש ע"ש הרבנית חיה מושקא ברמת שלמה, באתר חב"ד אינפו, ‏2023-01-11
  10. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  11. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
  12. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  13. ^ לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  14. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110–111
  15. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו.
  16. ^ צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".
  17. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת – היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש – העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
  18. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  19. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  20. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  21. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  22. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  23. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.
  24. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג' עמוד 30)
  25. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  26. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  27. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019,מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)