חיים אלעזר מזרחי

רב ומשורר, ממנהיגי יהדות טהראן

מולא חיים אלעזר מזרחי (1858יוני 1909 כ"ח בסיוון תרס"ט) היה רב, משורר, דרשן וממנהיגי קהילת יהודי טהראן.

חיים אלעזר מזרחי
אין תמונה חופשית
לידה 1858
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1909 (בגיל 51 בערך)
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1909 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים חנינא מזרחי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

חיים אלעזר מזרחי נולד בטהראן בשנת 1858. הוא למד בילדותו במכּתב בעיר מולדתו, וכן חונך באופן פרטי על ידי שד"ר מארץ ישראל שנשכר על ידי אביו מולא חנינא. הוא נודע בגין הידע התורני המעמיק שלו. ידע את התנ"ך בעל פה. כבר בגיל 15 זכה לתואר הכבוד מולא (מקביל ל"רבי" בקהילות הדוברות פרסית). הוא חונן בכישרון נאום ונהג לערוך דרשות שבועיות בבית כנסת של הרובע היהודי בטהראן. לצד לימוד התורה בו המשיך כל ימיו, מולא חיים אלעזר עבד בצעירותו בסחר של פנינים ואבנים יקרות.

בתקופתו התחזקה הדת הבהאית באיראן ולא מעט יהודים המירו את דתם. מולא חיים אלעזר היה ממובילי המאבק בתופעה זו, ודרשותיו עשו רושם עז על שומעיהן. באירוע אחד התנהל פולמוס פומבי בין הנציגים הבהאים לנציגים היהודים, ותשובותיו של מולא חיים אלעזר הצעיר היו אלו שהכריעו את הוויכוח לצד היהודי.[1]

מאז לימודיו בילדותו עם השד"ר היה בעל כיסופים חזקים לארץ ישראל. בשנת 1895 גמר בליבו לעלות לארץ ישראל ביחד עם משפחתו, ולאחר הגעתו לארץ התיישב בשכונת העדה הפרסית "שבת-צדק" בירושלים. הוא היה לחזן ודרשן בבית הכנסת של העדה הפרסית הקטנה. עם זאת הוא לא מצא פרנסה בירושלים וחי ביחד עם משפחתו בעוני קשה. חרף התלאות עלה בידו לשלוח את ילדיו ללימודים בבית ספר למל ושמח על שזכה לחיות בארץ הקודש. את זמנו ניצל לעיון בספרים, לימוד תורה ולחיבור שירת קודש. למרות עוניו בשנת 1907 הצליח להוציא לאור ולהביא לדפוס את ספרו "חיאת אל-איאם" (حیات الایام), אנתולוגיה משיריו, חלקם בעברית וחלקם בפרסית יהודית. הוא זכה לכבוד רב כמנהיג הקהילה הקטנה של יוצאי פרס בארץ ישראל. הוא נפטר ב-1909 בירושלים ונטמן בהר הזיתים; בלווייתו השתתפו אלפים.

אחד מבניו היה חנינא מזרחי, מחנך, איש ציבור ירושלמי וציר באספת הנבחרים הראשונה, שעסק בחקר ההיסטוריה והספרות של יהדות פרס.

ספרועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גיורא פוזיילוב, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטן, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשנ"ו, עמ' 65.