חיים ברק

מפקד גדוד 82

חיים ברק (ברלינר) (נולד ב-1945) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד גדוד 82 במלחמת יום הכיפורים, מפקד חטיבה 211 ומפקד עורף פיקוד המרכז. לאחר שחרורו ניהל מיזמי תשתית רחבי היקף.

חיים ברק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1945 (בן 79 בערך)
ברית המועצות
תאריך עלייה 1949
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף תת-אלוף
תפקידים בשירות
תפקידים אזרחיים
ראש מינהלת עיר הבה"דים, ראש מינהלת מנהרות הכרמל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עריכה

ברק נולד בשם חיים ברלינר בקזחסטן, אז חלק מברית המועצות. עלה עם משפחתו לישראל ב-1949. בתחילה התגוררה משפחתו בכפר שלם שם עבד אביו כנגר. למד בבית הספר היסודי "גולומב" בכפר שלם. את בית הספר התיכון התחיל בגמנסיה העברית הרצליה ולאחר שנה התקבל לפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי חיפה, אותה סיים כחניך מצטיין[1].

באוגוסט 1964 התגייס לצה"ל והתנדב לחיל השריון שם עבר מסלול ייחודי והוסמך לקצונה תוך תשעה חודשים מגיוסו. לאחר סיום קורס קציני שריון (קק"ש) נשאר להדריך בקק"ש.

ב-1966 נשלח עם עוד שלושה קצינים לאנגליה על מנת ללמוד את מערכות טנק הצ'יפטיין אותו רצה צה"ל לרכוש. הקצינים הוכשרו על הצ'פטיין במשך מספר חודשים, ועם חזרתם הקימו יחידה סודית שכללה ארבעה טנקים, במסגרתה בוצעו שורה של ניסויים.[2]

במלחמת ששת הימים לחם כמפקד מחלקה בפלוגת טנקי צנטוריון שצורפה לחטיבת הראל שהשתתפה בקרבות על ירושלים. ב-1968 מונה למפקד פלוגה בגדוד 82. ב-1971 מונה במינוי חירום למפקד גדוד מילואים בחטיבה 679.

ב-1973 מונה למפקד גדוד 82 בחטיבה 7 עליו פיקד במהלך מלחמת יום הכיפורים. בטרם המלחמה עסק הגדוד באימונים בנגב של שתי פלוגות צמ"פ. שתי הפלוגות המבצעיות שלו נשלחו לפני המלחמה לתגבר את רמת הגולן, פלוגה א' בפיקוד אלי גבע שהוכשרה לגרור את גשר הגלילים, ופלוגה ג' בפיקוד מאיר זמיר סופחה לגדוד 77 של החטיבה ובמהלך המלחמה זכתה לכינוי "כוח טייגר". עם פרוץ הלחימה הוטסו שאר לוחמי הגדוד לצפון, הצטיידו בטנקים והגדוד סופח לחטיבה 188. במהלך קרבות הבלימה נפצע ברק ו-28 מלוחמי הגדוד נהרגו במלחמה, בהם סגן מפקד הגדוד. לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 74 בחטיבה 188 שהוקמה מחדש.

ב-1974 מונה למפקד קורס קציני שריון - גדוד 196 בחטיבה 460.

ב-1976 נשלח לקורס קציני שריון מתקדם בפורט נוקס, ארצות הברית.

ב-1977 מונה למפקד חטיבה 211 ולאחר מכן שירת כסגן מפקד אוגדה 162. במלחמת לבנון הראשונה לחם כסגנו של יוסי פלד ב"כוח יוסי".

ב-1984 סיים תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן.

בשנים 1985 עד 1987 כיהן כמפקד עורף פיקוד המרכז.

שימש יו"ר ועד התושבים של אלפי מנשה ומנכ"ל החברה לפיתוח היישוב.

לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל ושותף בחברת הבינוי אוקיאניה מבנים וכמנכ"ל החברות אומניטק מקבוצת תים-מחשבים וטרנסטכניקה טכנולוגיה. ב-2002 מונה לראש מינהלת "תוכנית הקריה" במשרד הביטחון, שהייתה אחראית לביצוע תוכנית פינוי דרום הקריה ובינוי מתחם הקריה הנוכחי[3], במאי 2005 מונה לראש מינהלת עיר הבה"דים במשרד הביטחון[4] וכיהן בתפקיד במשך שנה. כמו כן עמד בראש מנהלת ההקמה של מנהרות הכרמל[5] וניהל פרויקטי תשתית נוספים.

כיום (2015) משמש כמנכ"ל פרויקט אגירה שאובה בהר הגלבוע מיסודן של אלקטרה ושיכון ובינוי, פרויקט ייחודי וראשוני מסוגו בארץ לייצור אנרגיה הידרו-אלקטרית.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חיים ברק (ברלינר), באתר "בהשקט ובבטחה".
  2. ^ 10 בדצמבר 2019: ערב לציון 40 שנה לטנק המרכבה בשריון | פארק לטרון, באתר פארק לטרון | יד לשריון, ‏2019-12-10
  3. ^ אמנון ברזילי, מגדלים פורחים בלב תל אביב, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2002
  4. ^ ראש מינהלת עיר הבה"דים, אתר משרד הביטחון
  5. ^ יונתן הללי, הושלמו עבודות החפירה במנהרות הכרמל, באתר nrg‏, 6 במאי 2009