פתיחת התפריט הראשי

חיים גבריהו

חיים משה יצחק (חמ"י) גבריהו (נולד חיים גוטסמן; 19 באוקטובר 1914, אוסטרו-הונגריה - 20 בדצמבר 1989, ירושלים) היה יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל, יו"ר החברה היהודית העולמית לתנ"ך, מייסד הכינוסים הארציים לתנ"ך, מייסד החידונים העולמיים לתנ"ך וחבר מועצת העיר ירושלים מטעם הציונות הדתית.

חיים גבריהו
אין תמונה חופשית
לידה 19 באוקטובר 1914
אוסטרו-הונגריה
פטירה 20 בדצמבר 1989 (בגיל 75)
ירושלים
ענף מדעי מקרא, בלשנות, וארכאולוגיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

חיים נולד בכפר זאדני לשיינדל (הרשקוביץ) ואלתר גד גוטסמן והוא הבן השלישי ממשפחה בת 9 נפשות. מילדותו למד חיים בחדר ובבית ספר עממי. מהגיעו לבר-מצווה, למד בישיבותיהם של הרב יוסף צבי דושינסקי בעיר חוסט, בישיבת הרב יוסף הלוי בעיר קיראליהאזה שבקרפאטו-רוס, בישיבת הרב שמחה נתן גרינבורג בעיר קזמארק שבסלובקיה, בישיבת הרב מרדכי מרגליות יפה שלזינגר בעיר איזנשטאט שבאוסטריה וכן כמה חודשים בישיבת הרב יוסף ברויאר בפראקנפורט גרמניה. בשנת 1933 הצטרף לפלוגות ההכשרה של "בני עקיבא" בצכ'יה ועסק בהכשרה לקראת עלייה לארץ ישראל. במהלך ההכשרה פגש את לאה לנדסמן אך לא הזדמן לה לעלות לארץ איתו בשנת 1936. בהגיעו לארץ ישראל הלך להכשרה של קבוצת שח"ל ברחובות ולאחר מכן היה בין המקימים של קיבוץ טירת-צבי[1]. השניים היו בתקשורת ענפה ביידיש וכן בעברית מנוקדת במהלך השנים 1936–1939. לאה וחיים התחתנו בבית הכנסת החורבה בשנת 1940 ולהם ארבעה ילדים; דבורה (1943 - נפטרה בגיל שלושה שבועות), בתיה (1944), ראובן (1947, קצין סיירת שריון שנהרג במלחמת יום הכיפורים בקרב החווה הסינית), וגלעד (1949)[2].

חיים עבד בעבודות שונות; ליטוש יהלומים, גננות, הוראה ועוד. רעייתו לאה עבדה בעבודות שונות כדי שחיים יוכל להתפנות ללימודים אקדמאיים וכך הוא למד מקרא, לשון, וארכאולוגיה. בשנות ה-40 החל ללמד בבית הספר לבנות של חנה שפיצר. הוא הוסמך במדעי הרוח בשנת 1944 על ידי האוניברסיטה העברית[3].

חיים היה פעיל מאוד בתחום ההגנה בשכונת שמעון הצדיק בירושלים. במלחמת השחרור לחם בהגנת שער מנדלבאום פעמים רבות, ישיבותיהם של חברי ההגנה של השכונה נערכו בביתם של לאה וחיים. חיים עבד ביד ושם אך עקב מעבר המוסד לתל אביב בגלל המצור על ירושלים נאלץ להפסיק את עבודתו שם[4].

בקיץ 1952 עברו חיים ולאה לביתם בשיכון הסוכנות היהודית בשכונת נווה שאנן. לשכונה היה צריף תפילה קטן. בהקמת מוזיאון ישראל נהרסו חלקים רחבים מהשכונה וכן פוצו התושבים, אך לא נבנה בית כנסת חדש, וחיים גבריהו התעקש מול עיריית ירושלים שייבנה בית כנסת חדש טרם ייהרס הישן. בשנת 1955 נפטרה בטרם עת לאה, ובית הכנסת של שכונת נווה שאנן נקרא על שמה "אהל-לאה". בשנת 1962 השלים חיים את הדוקטורט שלו בנושא "מלחמת התנ"ך באלילות"[5] באוניברסיטה העברית בהדרכת משה צבי סגל, יחזקאל קויפמן, ואנדרה נהר. בשנת 1964 הושלמה הקמת בית הכנסת החדש של השכונה ונחנך באותו השם.

בשנת 1956 התחתן חיים עם חנה דוידוביץ, איתה חי בנווה שאנן עד מותו ב-1989. חנה גדלה בכפר סמוך לחיים בהרי הקרפטים, ניצולת אושוויץ וחברת פלמ"ח. להם שתי בנות; שרה (1957), הידועה כשרי אנסקי (עיתונאית, בשלנית ומחברת ספרי בישול ישראלית) ורחל (1959), כיום רחל אור אורטרגר, דיאטנית ואחות דיאטטית.

חידון התנ"ךעריכה

ביוזמתו של גבריהו התקיים חידון התנ"ך הבינלאומי למבוגרים[6][7] בעשור למדינת ישראל (1958). ב-1963 הקים את חידון התנ"ך העולמי לנוער שהפך לאירוע שנתי קבוע המתקיים בכל שנה ביום העצמאות.

החברה לחקר המקראעריכה

פרופ' גבריהו היה בין מייסדי החברה לחקר המקרא ושירת כיו"ר שלה. בין היתר בתפקידו זה העביר שיעורי תנ"ך שבועיים לראשי הממשלה דוד בן-גוריון ומנחם בגין, וכן לנשיא יצחק נבון. מטרתו הייתה לקרב את כל ישראל, חילוניים ודתיים, באמצעות לימוד תורה. פעמים רבות אכן הוטחה עליו ביקורת שלימד ספרי קודש במונחים עממיים מדי.

חוג התנ"ך בבית ראש הממשלה ובבית נשיא המדינהעריכה

החוג הראשון לתנ"ך התקיים בי"ט במרחשון תשי"ח (4 לדצמבר 1958)[8] והתכנס אחת לשבועיים בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון. חיים יזם את החוגים וארגן אותם, וכעבור השנים נערך החוג בבית נשיאי המדינה יצחק בן-צבי, זלמן שזר, אפרים קציר, יצחק נבון, ובבית ראש הממשלה מנחם בגין.

ההרצאות והשיח פורסמו בסדרת ספרים עיוניים "דברי חוג העיון בתנ"ך בבית ראש הממשלה".

פרסומיםעריכה

לאחר מותועריכה

  • ספר פרופ’ חמ"י גבריהו ב - 1991
  • מעשה סופרים במקרא - 2000

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חיים גבריהו, עם העליה לטירת צבי, זרעים: ירחון בני עקיבא בארץ-ישראל י', 1937 (שנה ב'), עמ' 13-14
  2. ^ שמואל דב גבריהו-גוטסמן, תולדות משפחת גבריהו- גוטסמן, 2005
  3. ^ שמות המוסמכים למדעי הרוח, הבוקר, 18 בדצמבר 1944
  4. ^ גלעד גבריהו, שכונת נוה שאנן ירושלים, 2013
  5. ^ התכתבות בין רחל ינאית בן-צבי לבין ד"ר חיים משה יצחק גבריהו, יו"ר "החברה לחקר המקרא בישראל". (עמ' 41), ארכיון המדינה (בhe-IL)
  6. ^ יונתן אוריך, יוסף שער, מחבר חידוני התנ"ך העולמי, הלך לעולמו, כיפה, ‏19 בנובמבר 2013
  7. ^ חגיגות העשור - החידון התנ"כי, חיילים מצטיינים (עמ' 31), ארכיון המדינה, ‏1958 (בhe-IL)
  8. ^ עיונים בספר שמואל - חלק' א', עריכה: בן ציון לוריא, 1992
  9. ^ הספריה הלאומית, [http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001859862/NLI אנשי גלעד : סיפור אוטופי על החיים בארץ ישראל במשך שלושת הדורות הבאים אנשי גלעד : סיפור אוטופי על החיים בארץ ישראל במשך שלושת הדורות הבאים הוא ספר אשר נכתב בשנת תש"ב על ידי גבריהו, חיים משה יצחק, 1914-1989 גבריהו, חיים משה יצחק, 1914-1989], הספרייה הלאומית