חיים גדליה צימבליסט

רב ליטאי ישראלי

הרב חיים גדליה צימבליסט (נולד בשנת ה'תר"ץ, 1930) הוא רב ליטאי ישראלי, דיין לשעבר בבית הדין הרבני הגדול.

הרב חיים גדליה צימבליסט
הרב צימבליסט (מאחור נראה הרב אברהם אלישיב)
לידה ה'תר"ץ (בן 90 בערך)
מינסק
מקום פעילות ירושלים, תל אביב
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק כתבי הרשב"א, דיינות
תפקידים נוספים חבר בית הדין הרבני הגדול, רב קהילה בתל אביב
רבותיו הרב נח שימנוביץ

תולדותיועריכה

נולד במינסק, בנו של מרדכי סנדר ונכדו של הרב יהושע צימבליסט מהורודנה. בשנת 1936 עלה עם הוריו לישראל והם התיישבו בשכונת בתי נייטין ירושלים. למד בישיבת חברון, בין היתר בחברותא עם הרב נח שימנוביץ, שהוא מחשיבו לרבו. בשנת ה'תשי"א החל ללמוד בחברותא עם הרב יחזקאל אברמסקי. בהיותו בחור, זכה בפרס משרד הדתות (תשי"ב, 1952) שחולק ל-18 "עילויי הישיבות"[1] באמצע שנות ה-50 נישא לוורה,[2] בתו של הרב יעקב מאיר פומרנץ שהיה רב בברוק ובארצות הברית, ומתלמידי החפץ חיים[3].

בין השנים ה'תשי"זה'תש"ך למד בכולל שע"י "מכון הארי פישל" בבית המדרש לדיינים, וערך שימוש חכמים אצל הרב יוסף שלום אלישיב שהיה אז דיין בבית הדין הרבני הגדול ואצל הרב מנחם מאיר ציוני, אב בית דין תל אביב.

בשנות השישים התגורר בארצות הברית. עם שובו לישראל התמנה בשנת ה'תשכ"ו לדיין בבית הדין הרבני באשדוד ולאחר מכן בתל אביב, ובאמצע שנות השבעים התמנה לאב בית-הדין. היה מראשי בית המדרש לדיינות "שבט מיהודה" בתל אביב. בשנים תשנ"ז-תש"ס (מועד פרישתו לגמלאות) היה דיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת תשנ"ט התמנה על ידי הרב יוסף שלום אלישיב לבורר המרכזי בפרשת השליטה בישיבת פוניבז'[4].

הרב צימבליסט ההדיר והוציא לאור את חיבורי הרשב"א "תורת הבית" ו"עבודת הקודש" עם הערות ופירושים[5]. כמו כן הוציא "קובץ ראשונים" על מסכת ביצה ו"חידושי ראשונים" על מסכת חולין.

מתגורר בתל אביב. משמש כרבו של בית הכנסת "מגורים" במרכז העיר. בנוסף לשיעורי הדף היומי ומשנה ברורה שהוא מוסר בבית מדרשו, הוא מלמד גם שיעורי הלכה בישיבת מעלה אליהו בעיר.

חיים אישייםעריכה

רעייתו ד"ר ורה צימבליסט, הייתה הפסיכולוגית הראשית של היחידה לפסיכיאטריה של הילד המתבגר בבית החולים שיבא. היא נפטרה בשנת ה'תשע"ז, 2017.

בתם, הדסה רוטנברג, אף היא פסיכולוגית. מתגוררת בירושלים בשכונת הר נוף.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חולקו פרסים לח"י עילויי ישיבות, שערים, 10 ביוני 1952.
  2. ^ פרסום נשואין, הצופה, 19 בפברואר 1956, עמ' 3
  3. ^ חמש ידות, (דפוס זהר), תל אביב תשל"ה
  4. ^ במקביל לכהונתו בביה"ד הרבני הגדול; באישורו של היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין
  5. ^ עבודת הקודש להרשב"א עם ביאור עבודת עבודה, מוסד הרב קוק, תשס"ז (2006), באוצר החכמה