חיים דוד הלוי

רב ישראלי

הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"די"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 192410 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות. כיהן כרב הראשי של תל אביב-יפו (תשל"ג – תשנ"ח), וכרב הספרדי הראשי של ראשון לציון (תשי"א – תשל"ג). זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. התמודד על משרת הרב הראשי לישראל בשנת תשנ"ג (1993) אך הרב אליהו בקשי-דורון נבחר.

הרב חיים דוד הלוי
הרב הלוי, אמצע שנות ה-90
הרב הלוי, אמצע שנות ה-90
לידה 24 בינואר 1924
י"ח בשבט ה'תרפ"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במרץ 1998 (בגיל 74)
י"ב באדר ה'תשנ"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 10 במרץ 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים נוספים הרב הראשי של תל אביב-יפו, הרב הספרדי הראשי של ראשון לציון
רבותיו הרבנים עזרא הדאיה, עזרא עטייה, בן-ציון מאיר חי עוזיאל
תלמידיו חתנו הרב שלמה לוי (רב) נשיא ישיבת ההסדר קריית גת
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד וגדל בירושלים, בשכונת אוהל משה. אביו משה, עלה עם משפחתו מהעיר בורסה שבטורקיה לארץ ישראל כשהיה בגיל 16. אימו, ויקטוריה לבית קראקו, הייתה גם היא בת למשפחה שעלתה מטורקיה.

בילדותו למד אצל הרב עזרא הדאיה, בתלמוד תורה "אורח חיים". מגיל תשע החל ללמוד בישיבת פורת יוסף, עד אמצע שנות העשרים לחייו, והוסמך לרבנות ולדיינות על ידי ראש הישיבה הרב עזרא עטייה, ונשיא הישיבה, הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. בישיבת פורת יוסף שררה מתיחות בין הנהלת הישיבה ובין הרב עוזיאל. בעוד זה האחרון משך גם לכיוון של הציונות הדתית ולימודי מחשבת ישראל, הנהלת הישיבה נטתה לכיוון החרדי של אגודת ישראל. הרב הלוי הושפע מהרב עוזיאל והשתתף אצלו בלימוד הכוזרי.[1] הרחיב את השכלתו בסמינר המזרחי, ואף למד אנגלית. הרב הלוי נמנה עם החבורה שלמדה עם ראש הישיבה, כמו הרב עובדיה יוסף, הרב דוד חיים שלוש (לימים מחותנו) ואחרים.

במלחמת העצמאות שירת בגדוד טוביה, שהיה גדוד של בחורי ישיבות. לאחר המלחמה נישא למרים, נכדת הרב מאיר ועקנין, רבה של טבריה. מיד לאחר נישואיו נבחר להיות רב השכונות מי נפתוח (הכפר ליפתה) ורוממה בירושלים ובמקביל שימש כמזכירו האישי של הרב עוזיאל. בשנת תשי"א (1951) נבחר להיות רב העדה הספרדית בעיר ראשון לציון. הרב הלוי הרבה לתת שיעורי תורה לבעלי הבתים של הקהילה, שיעורים אשר היו הבסיס לספרו "מקור חיים השלם". הכרך הראשון של ספר זה, אשר הרב הלוי החשיבו לגולת הכותרת של יצירתו, יצא לאור בתשכ"ז. ייחודו של הספר היה בסגנונו, בשילוב דברי הלכה ואגדה, וקיבוץ הליכותיהן ומנהגיהן של העדות. בשנת 1955 שהה כשנה בארצות הברית וגייס כספים למען מוסדות רבי מאיר בעל הנס. בשנת תשכ"ד (1964) נבחר לצעיר חברי מועצת הרבנות הראשית החמישית. הוא כיהן במועצת הרבנות עד יום מותו.

בשנת תשל"ג נבחר להיות הרב הראשי וראש אבות בתי הדין של העיר תל אביב יפו.[2] בשנת תשל"ד (1974) השלים את החלק האחרון של "מקור חיים השלם", ושנה לאחר מכן הוציא לאור ליקוט הלכות מתוך ספר זה, הנקרא קיצור שולחן ערוך מקור חיים. ליקוט זה התקבל במערכת החינוך הממלכתית דתית ומשמש כספר לימוד הלכות עיקרי.

בשנת תשנ"ג (1993) התמודד על משרת הרב הראשי לישראל אך הפסיד לרב אליהו בקשי-דורון.

קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשנ"ז (1997). בשנת תשמ"ב (1982) זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית על שו"ת עשה לך רב. בשנת תשמ"ד (1984) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, מטעם עיריית תל אביב-יפו. זכה לתואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.

נפטר בי"ב באדר תשנ"ח (10 במרץ 1998), הלווייתו התקיימה בתל אביב ובישיבת פורת יוסף בירושלים, שם ספד לו גם הרב עובדיה יוסף.

נבחר לדמות המופת של החינוך הממלכתי דתי לשנת תשע"ד. בשנת 2015 נקרא על שמו רחוב בשכונת פסגת זאב בירושלים. כמו כן, על שמו רחוב בראשון לציון.

משפחתועריכה

בנו ד"ר רפאל הלוי הוא מנהל היחידה לנפרולוגיה פדיאטרית ורופא בכיר במחלקת ילדים במרכז רפואי העמק. בתו נצחיה נשואה לרב שלמה לוי. בתו רונית נשואה לרב שלמה שלוש - מנכ"ל ההקדש הספרדי בצפת ובמירון, ובתו גילה נשואה לרב אחיה שלמה אמיתי - רב קיבוץ שדה אליהו.[3]

השקפת עולמועריכה

הרב הלוי שלל את האתוס ההלכתי בדבר כוליות ההלכה, דהיינו, הקודקס ההלכתי כמקיף את כל תחומי החיים, ומבקש לכונן ערכים ונורמות עבור המציאות כולה. לדידו ישנם תחומים (למשל, הכלכלה והפוליטיקה) בהם להלכה אין עניין בקביעת נורמות קבועות ומחייבות, ובתחומים אלו נותר מקום לשיקול הדעת האנושי בהתאם להקשר המקומי והזמני. כך, למשל, סבר כי ההלכה איננה מבקשת לקבוע את המשטר הכלכלי במדינת ישראל. כמו כן סבר שאם המשטר במדינת ישראל הוא דמוקרטי, על פוסקי ההלכה לקבל זאת כעובדה מציאותית ולא לפסוק בניגוד לכך. דוגמה נוספת היא טענתו כי היחס לנוכרים צריך לנבוע מתוך "חובה אנושית מוסרית ולא משום 'דרכי שלום' דווקא".[4]

פתיחות הלכתית נוספת אצל הרב הלוי ניתן לראות בתפיסת הפסיקה ההלכתית כתלויית הקשר וכמתחדשת. לדידו, נצחיות התורה מובטחת דווקא כאשר ההלכה נענית לנסיבות הקונקרטיות של ההווה: ”רק משום שניתנה הרשות לחכמי ישראל לדורותיהם לחדש חידושי הלכה על פי שינויי הזמנים והמקרים, ורק בזכות זה נתאפשר קיומה של תורה בישראל, ויכולים היו 'ללכת' בדרך התורה והמצווה”.[5]

הרב הלוי הושפע בהגותו מהרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. הוא ראה את התהליכים שחלו בעם ישראל במאת השנים האחרונות כתהליכי גאולה. בין השאר הציע לשנות את תפילת נחם, כך שלא יאמר בה שהעיר ירושלים "אבלה מבלי בניה", אלא שהיתה אבלה מבלי בניה[6].

בפסיקתו מתמודד הרב הלוי עם בעיות ההלכה והמודרנה ברמת חיי הפרט וברמה הלאומית. הירבה לצטט קבלה, ואף עסק באופן יוצא דופן בחישובי קיצין שסבר שאין בהם בעיה כי כבר הגיע עת הקץ[7]. בין השאר הרבה לעסוק בתופעת החוויות שעל סף מוות שאותה ראה כעדות להישארות הנפש. הוא חזה שבסביבות שנת 1990 יתחיל עידן גאולה חדש.

בשנת ה'תשל"ב (1972) פרסם לצד החלק החמישי של "מקור חיים" את החוברת "קבלת גרים",[8] בה צידד להתיר קבלת גרים, מתנדבים מחוץ לארץ:

”הנה, יש מרבני האחרונים, שדעתם להחמיר בקבלת גרים כאלה, מן הטעם: "שמי שקבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלים אותו", ואלה ודאי שלא ישמרו כל התורה ומצוותיה, ולכן אין לקבלם. וטעות היא בידם, כי זה איירי בגר שבא מתחילה ואומר אקבל כל התורה חוץ מדקדוק זה, שאין דעתי סובלתו, מפני שחקרתי ובררתי ובאתי למסקנא שאינו נכון, זה אין מקבלים אותו, אבל מי שלא למד ולא חקר ולא הבין, ודוחה דקדוק מסויים, או אפילו כל תורה שבעל - פה, עדיין אינו כופר, וכמו שביארנו לעיל ממעשה דהלל, שאפשר לקבלו אם יש לקוות שאחרי שילמד יקבל וכמו שנתבאר. וכ"ש, מי שכלל לא הודיעוהו המצוות כולן, שאינו יכול שלא לקבל. והלא מבואר שמודיעים אותו מקצת מצוות קלות ומקצת חמורות ובודאי שלא כל המצוות. מעתה, איך אפשר בכלל לקבל גרים, הלא לא קבל כל המצוות כולם? אלא, שאם קבל באופן כולל כל התורה ומצוותיה מבלי שידען, ולמחרת כאשר ישמע וילמד, לא יקיים את כולם מתוך הרגלו בהיותו גוי, או מתוך תיאבון, כרבים מישראל שאינם מקיימים כל מצוות התורה, זה גר גמור וכישראל חוטא לכל דבר, ובלבד שבשעה שעמד להתגייר קבל בתום לב לקיים תורה ומצוות, והדברים ארוכים מאד, ואין להאריך יותר בנקודה זאת המסורה לעיני הדיין והשתכנעותו בשעת קבלת המצוות.” הדברים נדפסו מאוחר יותר בשו"ת "עשה לך רב".[9]

כתיבתו ההלכתית קריאה מאוד, והוא העדיף את הבהירות ואת הסברה המקורית על פני ציטוט מקורות רבים.

ספריועריכה

  • בין ישראל לעמים, תשי"ד
  • דבר המשפט - עיונים בהלכות סנהדרין במשנה תורה לרמב"ם, תשכ"ג-תשכ"ה, שלושה כרכים
  • דת ומדינה, תשכ"ט
  • מפתחות הזוהר ורעיונותיו - מילון ערכים בספר הזוהר, תשל"ט
  • מקור חיים השלם - ספר פסיקה מקיף המשלב הקדמות רעיוניות להלכות, ומביא הן את הפסיקה הספרדית הן את האשכנזית, תשכ"ו-תשל"ד, חמישה כרכים
  • קיצור שולחן ערוך מקור חיים - קיצור של "מקור חיים השלם", תשל"ה. נפוץ בלימוד הלכה במערכת החינוך הממלכתית-דתית.
  • מקור חיים לבנות ישראל - הלכות נשים, תשל"ז
  • מקור חיים לחתן, לכלה ולמשפחה - הלכות נישואין והנהגות הבית, תשל"ט
  • שאלות ותשובות עשה לך רב - שו"ת בענייני הלכה והשקפה, תשל"ו-תשמ"ט. תשעה כרכים. מתייחס גם לבעיות הלכתיות שעל סדר היום הציבורי.[10]
  • תורת חיים - הגות ורעיונות על פרשיות השבוע ועל מועדי השנה, תשנ"ב-תשנ"ג, שלושה כרכים
  • מים חיים - שו"ת, תשנ"א-תשנ"ח, שלושה כרכים
  • נצח משה - דרשות על פרשיות השבוע, תשנ"ו

לקריאה נוספתעריכה

ספריםעריכה

  • צבי זוהר ואבי שגיא (עורכים), יהדות של חיים - עיונים ביצירתו ההגותית-הלכתית של הרב חיים דוד הלוי, הוצאת כתר, 2007
  • אבי שגיא ודב שוורץ, בין שמים לארץ - עולמו של הרב חיים דוד הלוי, הוצאת כרמל, תשע"ט 2018
  • יצחק שוראקי, מסורת בעידן המודרני: חכמים ספרדים בדורות אחרונים, מבחר מכתביו, עמודים 251–288, סדרת עם הספר, הוצאת משכל, תל אביב, 2009
  • קיצור שולחן ערוך מקור חיים לתלמידים, על פי פסקי הרב חיים דוד הלוי. אלון שבות: סולמות, ה'תשע"ט

מאמריםעריכה

  • יעל לוין כ"ץ, "תשובות חדשות לרח"ד הלוי", הצופה, יום שישי, ג' באדר ב' תשס"ג, 7 במרץ 2003, סופרים וספרים, עמ' 11, 14.
  • אבינועם רוזנק, "השיקול החינוכי והכתיבה ההלכתית: עיון במושג הקדושה במשנת הרב ח"ד הלוי", הגות בחינוך היהודי ז, תשס"ו, עמ' 171–200.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיים דוד הלוי בוויקישיתוף

מפסקיו ומכתביועריכה

כתבות ואחריםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרב הלוי מספר על מורו ורבו הרב עוזיאל
  2. ^ הפרדס, תמוז תשל"ג, עמוד 26
  3. ^ "אמא בחרה בתורה", ערוץ 7
  4. ^ עשה לך רב, ט, עמ' עג.
  5. ^ עשה לך רב, ז, עמ' רלה-רלו.
  6. ^ עשה לך רב, א, יד
  7. ^ עשה לך רב, א, ב
  8. ^ ספרים חדשים – עיון ראשון, ביאור מודרני להילכות אישות, מעריב, 7 ביולי 1972; אברהם בר־אוריין, 'קבלת גרים מאת הרב חיים דוד הלוי', בתוך: הליכות, גיליון 57, תשרי תשל"ג, עמ' 64. החוברת נדפסה תחילה בתוך שבילין כז-כח, שבט תשל"ב, עמ' עב-פג.
  9. ^ עשה לך רב, ג, כט, עמוד קלד.
  10. ^ בחלק השני יש פסק האוסר את העישון וכן קונטרס הדן בנושא הישארות הנפש. בין פסיקותיו של הרב הלוי היתר ניתוק חולה סופני ממכונת הנשמה.