חיים דוד חזן
הרב חיים דוד חזן (כונה ח"ד בדרא; מארמית: יחיד בדורו; א' בחשוון ה'תקנ"א, 1790 – ה' בשבט ה'תרכ"ט, 1869) היה אב"ד באיזמיר והראשון לציון בירושלים.
לידה |
1791 א' בחשוון תקנ"א איזמיר | ||
---|---|---|---|
פטירה |
1869 (בגיל 78 בערך) ה' בשבט תרכ"ט ירושלים | ||
מקום קבורה | הר הזיתים | ||
מקום פעילות | אזמיר, וינה, ירושלים. | ||
תקופת הפעילות | ?–1869 | ||
תפקידים נוספים | חכם באשי, הראשון לציון. | ||
בני דורו | הרב חיים פלאג'י | ||
חיבוריו | תורת הזבח, נדיב לב, ייטב לב, ישרי לב | ||
צאצאים | הרב אליהו בכור חזן, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל | ||
| |||
ביוגרפיה
עריכהנולד באיזמיר לרב רפאל יוסף חזן ולריינא לבית פאלאג'י, בראש חודש חשוון ה'תקנ"א. בצעירותו למד את מלאכת השחיטה ונבחר לראש השוחטים באיזמיר. בשנת ה'ת"ר (1840) מונה לשמש כראש הרבנים בעיר, וכיהן בתפקידו חמש עשרה שנה. בשנת ה'תרט"ו (1855) עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, שם מונה לשמש כראש בית דין בירושלים לצד חברי בית הדין הרב משה בנבנשתי, הרב יצחק קורדובירו, הרב יצחק קלמרו והרב אברהם עמר. כן מונה לשמש כסגנו של החכם באשי הרב חיים נסים אבולעפיה, ומכיוון שהרב אבולעפיה היה חולה, היה הרב חזן המנהיג בפועל של ענייני הציבור[דרוש מקור].
בשנת ה'תרי"ט (1859) יצא לשליחות יחד עם חמישה רבנים מירושלים. הוא נסע עמם עד לווינה, שם חלה וחזר לירושלים. בשבט ה'תרכ"א (1861) נפטר הרב אבולעפיה והרב חזן נבחר למלא את מקומו ברבנות כראשון לציון וחכם באשי, כששתי המשרות אוחדו בבחירתו של הרב חזן. הוא פעל רבות למען היישוב החקלאי בארץ ישראל ולשם כך עמד בקשרים עם רבי צבי הירש קלישר, והוא יעץ לנטוע עצי ערבה בכפר השילוח. כן לקח חלק חשוב במפעל כיכר בתי מחסה.
בשנת 1863 התקיימה אספה גדולה בירושלים ביוזמתם של הרב חזן, הרב חיים צבי שניאורסון ונכבדים מעדות נוספות, שמטרתה לבחון כמה אנשים מוכנים לעבור לעבודה חקלאית וכיצד לממש זאת. באספה הוחלט בין היתר שיש צורך להשיג רישיון מהשלטון לרכישת קרקעות לשם עיבודן, ושיש להקים תשתית תמיכה בת שלוש שנים לשם התחלת הפרויקט. בעקבות האספה הודיעו כמאה משפחות על רצונן לעבור לעבודת אדמה ובראשות הוועד עמדו הראשון לציון, הרב חיים צבי שניאורסון והרב משה בנבנשתי. היוזמה לא יצאה לפועל בשל דעיכתה של ה"חברה ליישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט, עליה התבססה היוזמה, וכן בשל הרעה ביחס השלטון הטורקי, דבר שבא לידי ביטוי גם בהוראתו בשנת 1864 לסגור את שני העיתונים העבריים שהיו באותה עת בארץ.[1]
הוא התגורר בשכונת "משכנות שאננים" שמחוץ לחומות, ובשנת תרכ"ו 1865 בעת שהשתוללה מגפה הכולירה ("חולירע") ברחובות ירושלים, חזר לגור בתוך החומות על מנת להשתתף בצערם של התושבים.[2]
הלך לעולמו בה' בשבט ה'תרכ"ט (1869), ונקבר בהר הזיתים. על שמו נקרא רחוב בשכונת הבוכרים בירושלים.
משפחתו
עריכהאשתו, ג'וייא אסתר, בת הגביר ישראל חיים הכהן חמצי, נפטרה בשנת 1862.[3] נישא בשנית לסולטאנה.
אחיו היו: הרבנים רחמים אליהו חזן, אליעזר חזן, ויצחק חזן. אחותו הגדולה, קאלי קאדין, אמו של הרב חיים פאלאג'י.
בניו: אברהם חזן (1875-1815), שימש שוחט באיידין, עיירה ליד איזמיר; גרשון חזן (נפטר 1870); יהושע חזן (נפטר 1877); הגביר רפאל יוסף חזן (1877-1823); רחל, אשת הרב בכור חיים יצחק נחום (1896-1834); ישראל שיך חזן (1896-1835) . נכדיו, בני בנו רפאל יוסף חזן: הרב אליהו בכור חזן, אב"ד באלכסנדריה, אהרן די יוסף חזן, סופר ועורך עיתון בלאדינו באיזמיר.
נכדתו, שרה, היא אמו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.
חיבוריו
עריכה- תורת הזבח - דיני שחיטה בסדר הא"ב, סלוניקי תרי"ב
- נדיב לב - שאלות ותשובות ע"ס השולחן ערוך, שני חלקים, סלוניקי-ירושלים, תרכ"ב-תרכ"ו
- ייטב לב - דרושים, איזמיר ה'תרכ"ח
- ישרי לב - פסקי דינים בסדר הא"ב, איזמיר ה'תר"ל
חלק קטן מחיבוריו אבד בירושלים בשנת תרכ"ו, וחלקם אבדו במצרים.
אילן יוחסין
עריכהעץ משפחת חזן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
לקריאה נוספת
עריכה- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 249)
קישורים חיצוניים
עריכה- ספרו ישרי לב באתר היברו בוקס
- ספר חוזה דוד, אמשטרדם, שנת ה'תפ"ד, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
- חיים דוד חזן, אגן הסהר, פירוש על ספר משלי, סלוניקי, שנת ה'תק"י מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית ישראל
- חיים דוד חזן, באתר "החכם היומי"
- חיים דוד חזן (1790-1869), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון : ממבשרי מדינת ישראל עמ' 41
- ^ המגיד, שנה תשיעית גיליון 49
- ^ ספר ייטב לב, איזמיר תרכ"ח, דף ה; קכב, ע"ב.
תקופת חייו של הרב הרב חיים דוד חזן על ציר הזמן |
---|
|
הקודם: חיים נסים אבולעפיה |
הראשון לציון | הבא: אברהם אשכנזי |