חיים דוויק

(הופנה מהדף חיים דוויך)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב חיים מוסא דוויק (גם דוויך, בערבית: حايم دويك; 19051974 ב' באלול תשל"ד) היה הרב הראשי האחרון של מצרים.

הרב חיים מוסא דוויק, מרץ 1972

ילדותו עריכה

דוויק נולד בעיר אנטפ שבטורקיה, על גבול סוריה, כבנם הבכור של מוסא חיים דוויק וזריפה הררי. בשנת 1910, בעודו בן חמש, היגרה משפחתו לקהיר, שם למד בבית ספר של כל ישראל חברים. לאחר שעות הלימודים למד לימודי יהדות במסגרת תוכנית "כתר תורה".

הסמכתו לרב עריכה

דוויק למד לימודי רבנות מ-1918 עד 1933 בישיבה הגדולה "כתר תורה" שבקהיר, תחת הרב יוסף פינטו והרב חיים נחום, שהיה הרב הראשי של מצרים באותה העת. הוא הוסמך לרב ב-1933, והיה אחד ממקימי בית הכנסת "אהבה ואחווה" ברחוב מידאן אלדהר 4 בקהיר. הממשל המצרי החשיב את בית הכנסת כמעוז ציוני וסגר אותו ב-1957. כרב בבית הכנסת לימד את תלמידיו לימודי תורה. בין תלמידיו היו הרב מוריס (משה) דיין, הרב הראשי של ליל, צרפת; הרב יוסף חיון, הרב הראשי של קולומביה; הרב מסעוד אלבז, הרב הראשי של סודאן; הרב יעקב נפוסי, רב חשוב באלכסנדריה; הרב יוסף חמאווי, רב בברוקלין, ניו יורק, והרב חלפון סבדיה, רב בבית הכנסת "אהבה ואחווה" בברוקלין.
בנובמבר 1952 צורף הרב דוויק לרבנות הראשית של קהיר על ידי הרב הראשי של מצרים, הרב חיים נחום, וב-1954 מונה לראש בית הדין הרבני. בנוסף, מונה על ידי משרד המשפטים המצרי לשופט בבית המשפט היהודי הראשי ובבית המשפט היהודי לעררים, שהיוו חלק מבית המשפט היהודי לענייני משפחה.

פועלו כרב עריכה

בשנת 1952 הודח המלך פארוק מהשלטון בהפיכה על ידי גמאל עבד אל נאצר. בינואר 1956 ביטל נאצר את בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי משפטים ייערכו בבתי משפט אזרחיים ולא בבתי דין דתיים. משרד הפנים המצרי מינה את הרב דוויק לנציג המשפטי האחראי על כל ענייניהם הפרטיים של היהודים. מתוקף תפקידו, סמכויותיו חלשו על תחומי הנישואין, גירושין, צוואות, ילדים ומכירת נכסים. בנוסף, היה מתפקידו להנפיק את כל המסמכים הרשמיים של הרבנות הראשית.
ב-1956 מונה הרב דוויק לסגנו של הרב הראשי של מצרים חיים נחום, אשר המליץ עליו להיות יורשו בתפקיד. לאחר מותו של הרב נחום בנובמבר 1960, הרב דוויק תפס את מקומו כרב הראשי האחרון של מצרים.
השינויים הפוליטיים שהתחוללו במצרים באותה העת גרמו לקהילה היהודית במדינה להתדלדל עד שמנתה כ- 10,000 נפש בלבד. הרב דוויק המשיך להנהיג את הקהילה שהחלה לעזוב את מצרים ולהגר לישראל, לארצות הברית ולמדינות נוספות. ב-5 ביוני 1967, בזמן מלחמת ששת הימים, הרב ובני משפחתו צוו להגיע למשרדי הרבנות הראשית, שם הם הוחזקו במעצר במשך שבועיים ללא קשר עם העולם החיצון. כאשר הממשל המצרי התיר לרב דוויק לפתוח מחדש את הרבנות הראשית, בני משפחותיהם של יהודים שנעצרו נהרו למשרדו והוא סיפר להם היכן מוחזקים יקיריהם. באותה העת, כוחות משטרה נכחו עדיין מחוץ למשרדיו וכוחות משטרה חשאית היו בתוכם. הרב דוויק סייע למשפחות בענייני כספים, ביטוח בריאות ובתי ספר. לאחר כשלושה חודשים, בסיוע הצלב האדום, הוא הצליח לאפשר ביקורי משפחות לעצורים. בנוסף, הרב דאג לכך שבתי הכנסת יישארו פתוחים, שאוכל כשר יהיה בנמצא ושהילדים יקבלו חינוך יהודי. הרב דוויק יצר קשר עם הנשיא נאצר, הצלב האדום, אנשי משרד הפנים המצרי וארגונים נוספים על מנת להפעיל לחץ על הממשל המצרי ולהקל על המשפחות לשמור על קשר עם יקיריהן העצורים. מלחמת ששת הימים האיצה את הידלדלות הקהילה היהודית במצרים. ב-1968 היו במצרים כ-2,000 יהודים בלבד, כאשר עשרים שנה קודם היו בה כ-80,000 יהודים. הרב דוויק נפגש עם פוליטיקאים מצריים ועם אישים מרחבי העולם כדי להקל על יהודי מצרים לעזוב את המדינה. לאחר שלוש שנים וחצי, כל העצורים שוחררו והותר להם לעזוב את מצרים ביחד עם משפחותיהם. ב-1971 נותרו במצרים רק כ- 300 יהודים, רבים מהם בעלי משפחות עם ילדים קטנים. הרב דוויק ייעץ להם לעזוב את מצרים משום שלא ראה עתיד עבורם במדינה.

עזיבת מצרים עריכה

 
קברו בהר הזיתים

הרב דוויק עזב את מצרים והיגר לצרפת במרץ 1972, מספר חודשים לאחר פטירת אשתו, ג'וסטיין. טרם עזיבתו, דאג למילוי צורכיהם הדתיים של היהודים שנותרו במדינה, כגון חזן בבית הכנסת, שוחט ומישהו שיסייע בטקסי הקבורה. הוא דאג לכך שכל בתי הכנסת הפעילים יישארו פתוחים ומתוחזקים ושבית הקברות היהודי יישמר. בנוסף, דאג לכך שיהיו יין כשר ומצות לפסח. באוקטובר 1972 היגר עם ילדיו לניו יורק, שם הפך לחבר פעיל בקהילה המצרית ולחלק מקהילת "אהבה ואחווה". בנוסף, החל לפעול למען יהודי סוריה ועיראק שנרדפו במדינותיהם, והשקיע מזמנו בהעלאת המודעות למצבם ובניסיון לסייע להם לעזוב את מדינותיהם.
הרב דוויק נפטר בברוקלין, ניו יורק, ב-20 באוגוסט 1974, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. אוסף ספרי זיכרונותיו נתרם על ידי משפחתו לישיבה יוניברסיטי בניו יורק ב-1984.

חיים אישיים עריכה

לרב חיים דוויק יש 5 ילדים שמתגוררים בישראל ובארצות הברית, היה נשוי לג'סטין דואק לבית אנטבי

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיים דוויק בוויקישיתוף