חיים הירשנזון

רב ישראלי

הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית. פעל בירושלים ושימש כרבה של העיר הובוקן שבניו ג'רזי.

הרב חיים הירשנזון
לידה 31 באוגוסט 1857
י"א באלול תרי"ז
צפָת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 1935 (בגיל 78)
י"ז באלול ה'תרצ"ה
הובוקן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים חצר הירשנזון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 15 בספטמבר 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו מלכּי בקודש
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו עריכה

ר' חיים הירשנזון נולד בצפת לרב יעקב מרדכי[1] ושרה ביילה, הוריו עלו לארץ ישראל מפינסק בשנת 1847, והיו קשורים לתנועת "יישוב ארץ ישראל", שנוסדה על ידי הרב צבי קלישר והרב אליהו גוטמכר. בצפת הקימו ישיבה על חורבות העיר שלאחר רעידת האדמה, והצליחו לבסס מחדש את הקהילה היהודית. בשנת 1863 משפחתו קנתה את חצר הירשנזון שבירושלים והתיישבה בה, מקום שהיה למרכז תורני ותרבותי. שם למד תורה בישיבה שבראשה עמד אביו[2]. במהרה היה לתלמיד חכם חריף הבקיא בפירושי רש"י והרמב"ן לתורה, בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי. גם למד ספרי קבלה, פילוסופיה והשכלה.

בשנת 1878 נסע לשנתיים למרכזי התורה הגדולים שברוסיה והוסמך לרבנות. בשנת 1884 נסע להונגריה, אוסטריה וגרמניה, שם התיידד עם הרב עזריאל הילדסהיימר. בפרנקפורט הוציא לאור את החוברות הראשונות של כתב-העת התורני-מדעי "המסדרונה"[3], שלאחר מכן יצא לאור בבית הדפוס הירשנזון שייסד עם אחיו ר' יצחק בירושלים.

במסעותיו נשא ונתן עם גדולי תורה על הנחיצות בסדר לימוד נכון למתחילים בלימוד התורה שבעל-פה, ובהסכמתם הוציא לאור בשנת 1889 את הספרים "מוסדות תורה שבעל-פה"[4].

בירושלים לימד תלמוד בבית הספר היהודי "למל", הנהיג בביתו דיבור עברית[5] והיה ממייסדי חברת "שפה ברורה" להפצת לימוד השפה העברית, וממקימי "בית הספרים מדרש אברבנאל" בירושלים - ספרייה שהייתה גלגולה הראשון של הספרייה הלאומית. היה חבר בוועד הלשון העברית (שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית). פעל עם הרב יעקב מאיר לקירוב לבבות בין עדות הספרדים והאשכנזים.

עקב חבירתו לאליעזר בן-יהודה בחברה "שפה ברורה", ופעילותו הספרותית, הוחרם על ידי קנאים חרדים. בשנת 1896 נדד עם משפחתו לקהיר ולאלכסנדריה, שם התיידד עם רבני מצרים. משם עבר לאיסטנבול (כנראה בשנת 1901[6]) שם ניהל בית ספר בשפה העברית בשם 'תפארת צבי' על שם הברון הירש, והיה מורה לתלמוד בבית-מדרש לרבנים. היה מהחברים הראשונים של תנועת "המזרחי", ובאוגוסט 1903 השתתף בקונגרס הציוני בבזל, כציר מאיסנטבול. בסוף שנת תרס"ג עבר להתגורר בארצות הברית ושימש כרב בעיר הובוקן[7] שבניו ג'רזי וקהילות ממערבה, ולמרות טורח הציבור ובזכות הכבוד שרחשו לו, הצליח לחבר יצירה תורנית עניפה. עמד בראש ועד החינוך של אגודת הרבנים האורתודוקסים של אמריקה.

הרב חיים הירשנזון כתב כ-40 ספרים. יצירתו התורנית הנודעת היא ששת ספרי השו"ת "מלכי בקודש", בהם עוסק בשאלות דת ומדינה שעמדו על הפרק בעקבות הצהרת בלפור והועידה הציונית בפיטסבורג בשנת 1918, בה תוכנן להקים בא"י מדינה יהודית על בסיס צדק ושוויון. כן חיבר ספר גדול העוסק בנושאים דומים, "הליכות עולם", שנותר בכתב-יד. וכן חידושים למסכת הוריות בבלי וירושלמי, את ספרי "אלה דברי הברית", ואת ספר "מוצאי מים" על אגדות רבה בר בר חנה. בצעירותו חיבר ספרים על עניינים של דרוש וקבלה. בבגרותו ובזקנותו חיבר סדרת ספרים על כללי פרטי ותנאי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, ספרי חינוך, ספר על השתלשלות הספרות הרבנית בא"י, וספר מחקר על סדר המקרא. חיבר שני ספרים כלליים: חידושים על פירוש רש"י לתורה, וספר "מושגי שוא והאמת" העוסק במחשבת ישראל. כתב ערכים רבים לאנציקלופדיה אוצר ישראל[8], ומאמרים לעשרות כתבי-עת. חיבר ספר שירים גדול, מתוכו יצאו לאור כמה פואמות המפוזרות בספריו: "שיר הנפילים", "תיבת נח", "בין הגלים", "ר' יהודה הלוי על המים", "תחיית הלשון והעם", ועוד. ספריו מתאפיינים בסידור פדגוגי[9], בלשון ברורה ובמחשבה כללית מעמיקה ומקורית.

הוא הרבה להתכתב עם רבני דורו, כגון הרב יצחק יעקב ריינס, הרב ברוך הלוי אפשטיין, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב מאיר, הרב בן-ציון קואינקה, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל[10], הרב צבי פסח פרנק, הרב הלל פוסק, הרב אהרן היימן, ורבים אחרים[11]; שכינוהו בכינויי-שבח מופלגים.

כמה מחוקרי מחשבת ישראל באקדמיה, רואים במשנתו זרם אלטרנטיבי להגות הציונות הדתית מבית מדרשו של הרב קוק[12]. בין השאר חקרו את משנתו אליעזר שביד ודוד זוהר.

היה נשוי לחוה[13], בתו של הרב שאול בנימין הכהן, ואב לשני בנים וחמש בנות. בתו נחמה (נימה) אדלרבלום, הייתה פילוסופית שעסקה בפרשנות חדשה לפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, מחנכת, סופרת, ופעילה ציונית. בתו תמר נישאה לרב דוד די סולה פול, רבה של קהילת "שארית ישראל" בניו-יורק, ומילאה תפקידים ציבוריים נכבדים בארצות הברית ובא"י.

ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים[14].

השקפת עולמו והגותו ההלכתית והתורנית עריכה

נקודת המוצא של הרב חיים הירשנזון היא שהתורה תורת חיים, כלומר אין התורה מנוגדת או מפריעה לחיים, ולא אסרה אלא דברים המביאים בטבע רעה על החיים, ולפיכך נדרש למצוא דרך להתאים את החיים והדת על פי יסודי התורה, בעזרת כח דהיתרא היכן שאפשר[15]. את הסתירות לכאורה בין הדת והחיים, הסביר כך:

ימים רבים חשבו רבים כי הדת לא תתאים לחיים, ואי-אפשר לעשות שלום ביניהם רק על ידי "וויתור" כי אחד מהם עכ"פ יוותר על שלו, החרדים דרשו שהחיים יוותרו משלהם לכבוד הדת, והמשכילים בעיניהם דרשו שהדת יוותר משלו למען החיים, וכה הלכו שניהם הלוך וגדול הלוך ורחב ברעיון הוויתור, עד כי לאלה לא נשאר חיים ולאלה לא נשאר דת, ולדבר פלא היה למצוא משכיל דורש את אלקים או צדיק וטוב לו בעולם הזה, ובאמת כולם סג יחדו נאלחו, כי באמת דת ישראל והחיים תאומים המה מלידה ומבטן... התורה והמצוה אומרת וחי בהם ולא שימות בהם דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום... אומרים ישראל על תורה ומצוות וחוקים ומשפטים "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה". הסתירות בין הדת והחיים רואים רק אלה אשר לא הבינו את שניהם, לא הבינו את התורה והמצוות והחוקים ומשפטים כי חיים הם למוצאיהם, ולא הבינו את החיים לידע כי חיים בלי אידאל בלי תורה בלי חוק ומשפט רק פרעות הוא לא חיים.

מלכי בקודש, חלק חמישי, הקדמה
 
שער חוברת א' של המסדרונה, תרמ"ה

הרב חיים הירשנזון היה בין הרבנים הבודדים בתקופתו שהתייחסו בגישה חיובית, מנקודת מבט הלכתית, לתמורות שפקדו את היהודים באותה תקופה. בין הנושאים אתם התמודד תוך מחויבות עמוקה להלכה, היו תהליכי החילון, התחייה הלאומית היהודית, תמורות חברתיות וכלכליות, ותמורות בתחום מדעי היהדות, במיוחד ביקורת המקרא. גישתו לסוגיות מודרניות כגון דמוקרטיה, מעמד האישה, אינדיבידואליזם ורציונליות הייתה חדשנית ונועזת, מה שעורר עליו התנגדות רבתי בקרב החוגים האורתודוקסים השמרנים.

 
חיים הירשנזון, שיר מתוך ספרו "חולין על טהרת הקדש"

למרות היותו איש תנועת המזרחי מימיה המוקדמים, השפעת הגותו עליה הייתה מועטה[16]. הוא סבר כי ישנה זהות מוחלטת בין הדת היהודית ובין הלאום היהודי. לאחר שעזב לארצות הברית חל שינוי בהשקפת עולמו. הוא הגיע למסקנה כי החילונים אינם מתי מעט בעם היהודי, והזהות המוחלטת שיצר בין הדת היהודית והעם היהודי מוציאה חלקים גדולים מהעם היהודי. הרב אברהם יצחק הכהן קוק פתר דילמה זו על ידי פיתוחה של תאולוגיה שהפכה את החילונים לשותפים בתהליך אלוהי בעל כורחם. הראי"ה, בין השאר על בסיס תורת הסוד, ציפה שהתנועה הלאומית תוביל לתנועת שיבה לדת היהודית. הירשנזון, לעומתו, ביקש להתייחס אל המציאות הקונקרטית, ולא מתוך נקודת מבט על היסטורית ועל-טבעית. הוא סבר ש"האמת היא כי דת ישראל הוא דת לאומית, אך אין לאומיות ישראל רק לאומיות דתית". אמירתו זו מקפלת בתוכה את התמורה המחשבתית אותה עבר, מזהות מוחלטת של הדת היהודית והלאום היהודי, להכרה במציאות בה הדת היהודית היא רק אחד מהמאפיינים של הלאומיות היהודית. הלאומיות איננה תלויה בדת היהודית ויכולה להבדל ממנה.

תפיסת הלאומיות היהודית של הרב הירשנזון לא הייתה סוגיה פילוסופית-תאולוגית גרידא, כי אם בסיס לפסיקה הלכתית. כך, למשל, פסק כי אין דינו של יין מחלל שבת כיינו של נוכרי, והסביר שמימרא זו נועדה להדגיש את חשיבותה של השבת, אולם למעשה חילול שבת איננו מוציא אדם מכלל ישראל, בדומה לפסקם של אחרונים רבים בדורות האחרונים.

כן כתב שנוהגים באמריקה לגייר גרים שלא ישמרו שבת, והוא מציע לכך הסבר: עיקר הגיור הוא כניסה לברית כפי המקובל בקרב היהודים באותו מקום, ולכן כיוון שרוב היהודים בארצות הברית אינם שומרים שבת - אי שמירת שבת על ידי הגר אינה פוגמת בגיור[17].

 
שער "מלכי בקדש" חלק א

הרב הירשנזון טען באמריקה באסיפות של ציונים, המזרחי, ואגודת ישראל, שהציונות צריכה לעסוק בבניין הארץ ומצבה הפוליטי, המזרחי לחזק הדת בארץ ישראל, ואגודת ישראל לחזק הדת והרמת קרן התורה בכל העולם, להכין עם ישראל לארץ ישראל, ולא לנהוג ביניהם המחלוקת והתחרות כלל. משראה שדבריו אינו נשמעים, ושהתנועות נלחמות ומתחרות זו בזו, נעמד מרחוק והעדיף לחבר ספרים לפנות הדרך לפני העתיד, לפי אימרתו: "תורת ישראל לעם ישראל על-פי ארץ ישראל"[18].

הבדלים בין השקפתו להשקפת הראי"ה קוק עריכה

הראי"ה קוק והרח"ה היו מיודדים. הרב חיים הירשנזון העריץ את הרב אברהם יצחק הכהן קוק והחשיבו לגדול הדור, מה שלא מנע ממנו לחלוק עליו בכמה סוגיות הלכתיות ולהחזיק בשיטות פילוסופיות אחרות משלו, מבלי שהדבר יקטין את ערכו אצלו אפילו כחוט השערה[19].

לדעת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "דבר ה' עתיד לרומם את יסודי התרבות כולם למדרגה הרבה יותר גבוהה ממה שיוכל כל שיקול דעת אנוש לעשות", ולפיכך אין להתפעל מהתרבות האירופית. לדעת הרב חיים הירשנזון, "אין התורה מתנגדת לציויליזציה האנושית", בכל דור ודור מכירים את הפגמים שבתרבות הקודם; והתרבות האנושית מתקדמת בהדרגה לתרבות המתואר במשל "וגר זאב עם כבש וכו'", אזי תימלא הארץ דעה את ה', ולא יתפעלו מתרבויות קודמות. הראי"ה קוק כתב, שהרב הירשנזון בתום לבבו הטהור לא נוטה לחשד בדברים המוחלטים בחברה האנושית בתור מוסר וצדק, בעוד הרבה מהם אינו כי אם כסף סיגים מצופה על חרס. הרב הירשנזון השיב, כי " עלינו לחשוב על כל דבר מצד המוסר וההגיון יחד, ואשר אנו מוצאים אותו כשר וישר ונכון וקיים משני היסודות האלו, עלינו להביט בהלכה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום אשר בודאי אינה מתנגדת לדבר הישר והנכון מצד ההגיון והמוסר, ואם אנו מוצאים אותה מתנגדת עלינו להתיגע עד שנמצא כי לא ריק היא ממנו, שאין אנו מבינים את ההלכה או את המוסר"[20].

מספריו עריכה

  • שו"ת מלכּי בקודש שישה חלקים[21]. חלק א' יצא מחדש בשנת תשס"ז בהוצאת מכון הרטמן, מכון שכטר ואוניברסיטת בר-אילן (בעריכת דוד זוהר). חלק ב' יצא מחדש בשנת תשע"ג בהוצאת מכון הרטמן ומכון שכטר (בעריכת דוד זוהר).
  • נִמוקי רש"י, חידושים על פירוש רש"י לתורה בחמישה כרכים[22].
  • התורה והחיים לקט מכתביו, בעריכת ד"ר יחזקאל כהן, בהוצאת נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי, ירושלים תשמ"ח[23]
  • אלה דברי הברית ג' כרכים[24], "כל הבריתות בישראל הנזכרות בתנ"כ ותנאיהן, כחן הדתי, המוסרי, ההלכותי, וההיסטורי".

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מספריו וכתביו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הרב לימד תורה בצפת ואחר כך בירושלים, וחיבר ספרים רבים.
  2. ^ אביו ייסד את הישיבה בעזרת הרב אליהו גוטמכר שגם דאג להחזקתה. היא נקראה "מאור יעקב" ו-"שנות אליהו", וגם נקראה "סוכת שלום". הלימודים בישיבה התאפיינו בסדר ובשיטתיות, תוך פתיחות לשיטות לימוד חקרניות וביקורתיות, ועודדו את התלמידים להישגיות.
  3. ^ על מנת לקבץ חומר כל העניינים והכללים שבתלמוד ולסדרם אחר כך בסדר מיוחד כעין אנציקלופדיה, לעשות אזניים לתורה; וכדי לחזק את הקשר לתפוצות.
  4. ^ החלק הראשון הוא שו"ת בלשון קצר המברר את חילוקי ההלכות דאורייתא, דברי סופרים, דרבנן; וחילוקי דרבנן: מצוות דרבנן, גזירות, תקנות, מנהגים; וחילוקיהם. בחלק השני מלוקטים מאמרי תלמוד (בבלי וירושלמי) מפורשים המכילים את הכללים המבוארים בחלק הראשון.
  5. ^ מאוחר יותר, כשהתגורר באמריקה, כתב בעברית וחינך את ילדיו ונכדיו לדבר עברית.
  6. ^ בתוך ביוגרפיה של ביתו, נחמה
  7. ^ "עיר שמעולם לא היה בה רב, ורק מעטים היו בה שידעו מה זה רב ונחיצותו" (הרח"ה)
  8. ^ הערכים שכתב באוצר ישראל: אבות מלאכות, אבות נזיקין, אבות הטומאה, אגב, אונס, בדיקה, בזיון, בל תשחית, בהורים, הפסד מרובה ומועט, ר' המנונא סבא, יוחסין, כח דהיתרא, סברא, סמיכה, פסוקים, קדוש, תנופה, תתאה ועילאה.
  9. ^ לדברי הרח"ה, לדעת כי רק הסדר הוא אם למקרא ואם למסורת התורה הקדושה, ואת דרכיה דרכי הנועם אשר אהבתה משרים בסדר הלימוד, קיבל מאביו.
  10. ^ הרב עוזיאל חיבר קונטרס בשם "חק ומשפט בישראל" על יסוד ספר "מלכי בקדש" חלק א של הרב הירשנזון (יצא לאור בקובץ התורני "הדביר" תר"ף, הערות הרח"ה על הקונטרס נמצאות ב-"מלכי קודש" חלק ב, ע' 54–64), קונטרס שמאוחר יותר שימש כיסוד לתשובה סימן א' בספר "משפטי עוזיאל" על חושן משפט, שדן בדברי הרח"ה גם בסימנים ב', ה', ו'.
  11. ^ הוא הוציא לאור ממכתבי רבנים אליו ותשובותיו במלכי בקודש, חלקים ד' ו', ובחידושי הרח"ה למסכת הוריות חלקים ב-ג; לצרף את דברי מבקריו לטוב או למוטב לישא וליתן ברובי דבריו, ולהביא השקפות מעניינות על מצב העניינים בתקופת התחיה, וכחומר היסטורי להכרת הרבנים עבור הדורות הבאים (מלכי בקודש, חלק ד', על דבר חליפות המכתבים)
  12. ^ יאיר שלג, לא מספיק לקנות דירה לחגים בירושלים, באתר הארץ, 21 בפברואר 2007
  13. ^ הרח"ה כתב עליה: "כל לימוד תורתי וכתיבת ספריי רק לה אני חייב".
  14. ^ ארכיון חיים הירשנזון, בספרייה הלאומית
  15. ^ מלכי בקודש, חלק ו', מכתב י"ד
  16. ^ גדעון שמעוני, האידאולוגיה הציונית. הוצאת י"ל מאגנס, תשס"א, עמ' 149.
  17. ^ אלה דברי הברית, חלק ג, סימן כא, סעיף א' (עמוד 140)
  18. ^ מלכי קודש, חלק רביעי, ע' 68
  19. ^ חדושי הרח"ה, חלק ב-ג, תשובה למכתב כד
  20. ^ מלכי בקודש, חלק רביעי, ע' 13-4
  21. ^ שו"ת מלכּי בקודש - חלק א, חלק ב, חלקים ג-ד, חלקים ה-ו, באתר היברובוקס
  22. ^ נִמוקי רש"י - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים)
  23. ^ התורה והחיים להורדה, באתר נאמני תורה ועבודה
  24. ^ אלה דברי הברית - חלק א', חלקים ב'-ג', באתר היברובוקס
  25. ^ ביקורת: יוסי טרנר, ‏ציונות, דת ומודרניות, קתדרה 116, יולי 2005, עמ' 164-160.