חיים הכהן רפפורט (לבוב)
רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ה'ת"ס, 17 בנובמבר 1699 – י"ג בתמוז ה'תקל"א, 25 ביוני 1771) היה רב פולני-גליצאי בן המאה ה-18. רבה של לבוב ומראשי הלוחמים בתנועה הפרנקיסטית.
| לידה |
17 בנובמבר 1699  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 1771 (בגיל 71) לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| מקום קבורה |
לבוב |
| תקופת הפעילות |
? – 25 ביוני 1771 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד לרב שמחה הכהן רפפורט אב"ד דובנה, הורדנה ולובלין שהתקבל בסוף ימיו כרב בלבוב אך נפטר בדרכו אליה. אחיו היה הרב בנימין הכהן רפפורט, רבה של קאליש ומחבר הספר "גבולות בנימין", והם התייחסו למשפחת הכהנים רפפורט. ובנו של הרב בנימין הוא רבי שבתי רבה של קראסני, אביו של הרב מרדכי כהנא רפפורט, שימש כאב"ד באלעקסניץ הסמוכה לברודי, ושם הדפיס את ספרו "אמרי נועם" בשנת ה'תקכ"ז.
למד בילדותו בסלוצק, ונישא למרים בתו של ר' שמואל שמעלקא אב"ד פשמישל, בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד סלונים. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרבה של קהילת ז'טל בה כיהן גם כראש ישיבה. בשנת ה'ת"ץ, 1730, החל לכהן כרבה של סלוצק ומשנת ה'ת"ק, 1740 כאב"ד וראש ישיבה בלבוב, במקומו של רבי אריה לייב ב"ר שאול שעבר אז לכהן כרבה של אמסטרדם. בשנת ה'תקכ"ג התמנה כאב"ד גליציה כולה בכינוי "אב"ד לכל מדינת רוסיה".
לפי מקור אחד בזמן העלילה על האחים רייצס (בשנת ה'תפ"ח, 1728) כיהן בתפקיד תורני בלבוב, אך הצליח להימלט ממאסר מכיוון ששהה באותה עת בז'ולקייב[1].
הוא היה מראשי הלוחמים בשרידי התנועה השבתאית ואף חתם בשנת 1751 נגד רבי יהונתן אייבשיץ על רקע ההאשמות נגדו כשבתאי, אך בשלב מסוים חזר בו כנראה ומשך ידו מהמחלוקת בעניינו של הרב אייבשיץ[2]. במסגרת מעמדו כרב המפורסם ביותר בגליציה, עמד רבי חיים בראש משלחת הרבנים שנבחרו להשתתף בוויכוח הפומבי עם הפרנקיסטים שנערך בקיץ 1759 באקדמיה בלבוב.
לפי מסורת חב"דית היה מתלמידי הבעל שם טוב, שאף שלח אליו משימה של 'תיקון נשמה'[3].
הוא נפטר ונקבר בלבוב בי"ג בתמוז ה'תקל"א, 25 ביוני 1771. הוא הורה בצוואתו שלא לכתוב על מצבתו תארים מלבד הרב.
משפחתו
עריכה- בנו הבכור רבי אריה ליב הכהן רפפורט - אב"ד ור"מ לבוב. בנו היה רבי דב בריש רפפורט אב"ד מז'יבוז', אביו של רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא שנקרא על שם סב אביו.
- רבי נחמן הכהן רפפורט - אב"ד גלוגא
- רבי שמחה הכהן רפפורט - אב"ד פודהייץ (נפטר תקכ"ה)
- יארה - נישאה לרב יואל קצנלנבוגן, אב"ד שינובה, יריטשוב והרובישוב. בנו של רבי דוד קצנלנבוגן אב"ד אה"ו ונכדו של רבי יחזקאל קצינאלפוגין, ה"כנסת יחזקאל"
- בת שנישאה לרב אהרן איטינגא אב"ד יברוב וריישא (אנ')
- מלכה - נישאה לרב גרשון גינזבורג, אב"ד הורקי
- בת שנישאה לרב נחמן בן בצלאל כ"ץ, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, ה"סמיכת חכמים"
- רבקה - נישאה לבנו של רבי שלום שכנא מסלוצק
- בת שנישאה לרב שמחה בנו של דודה רבי בנימין אב"ד קאליש
- בתו הצעירה נישאה לרב ברוך ב"ר מנחם מנדל ב"ר הירץ
ספריו
עריכה- זכר חיים, דרושים, לבוב: ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו
- שו"ת רבינו חיים כהן, לונדון תשי"ז (מהדורה נוספת: ניו יורק תשמ"א)
רוב כתביו אבדו ובהם פירוש לספר הזוהר.
לקריאה נוספת
עריכה- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ד, עמ' 992–995.
קישורים חיצוניים
עריכה- חיים נתן דמביצר, תולדות הגאון הגדול מו"ה חיים הכהן ראפפורט אב"ד דק"ק לבוב והגליל, בתוך: כלילת יופי ח"א, קראקא תרמ"ח. עמ' קלז ואילך, באתר היברובוקס
- שלמה בובר, ה"ר חיים ב"ר שמחה כהן רפאפורט, בתוך: אנשי שם, פריט קס"ח., באתר היברובוקס
- שמואל יוסף פין, הר"ר חיים בהר"ר שמחה הכהן ראפאפורט, בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 367, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד לבוב, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קנ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- "חיים בן שמחה הכהן רפפורט", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ צבי קארל, "לבוב", בתוך "ערים ואמהות בישראל", ירושלים תש"ו, עמ' 308.
- ^ וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, בערכו.
- ^ בליקוטי דיבורים ליקוט לב מופיע סיפור המעיד על כך. מקור הסיפור מרשימה מהיומן של הרבי הריי"צ, שהעתיקה (לפי עדותו) ממחברת סיפורים שהראה לו דודו ר' זלמן אהרן שניאורסון, סיפורים ששמע מסבו הצמח צדק ששמע מסבו אדמו"ר הזקן. על סיפור ספציפי זה היה רשום במחברת הסיפורים (של ר' זלמן אהרן) שאדמור הזקן שמע את חציו מר' משה מעשל שהיה מעורב בסיפור, וחציו מהמגיד ממעזריטש.