חיים הכהן רפפורט (לבוב)

רב פולני, רבה של לבוב

רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ה'ת"ס, 17 בנובמבר 1699י"ג בתמוז ה'תקל"א, 25 ביוני 1771) היה רב פולני-גליצאי בן המאה ה-18. רבה של לבוב ומראשי הלוחמים בתנועה הפרנקיסטית.

ביוגרפיה עריכה

נולד לרב שמחה הכהן רפפורט אב"ד דובנה, הורדנה ולובלין שהתקבל בסוף ימיו כרב בלבוב אך נפטר בדרכו אליה. אחיו היה הרב בנימין הכהן רפפורט, רבה של קאליש ומחבר הספר "גבולות בנימין", והם התייחסו למשפחת הכהנים רפפורט. אחיו השני, הרב מרדכי כהנא רפפורט, שימש כאב"ד באלעקסינץ הסמוכה לברודי, ושם הדפיס את ספרו "אמרי נועם" בשנת ה'תקכ"ז.

למד בילדותו בסלוצק, ונישא למרים בתו של ר' שמואל שמעלקא אב"ד פשמישל, בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד סלונים. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרבה של קהילת ז'טל בה כיהן גם כראש ישיבה. בשנת ה'ת"ץ, 1730, החל לכהן כרבה של סלוצק ומשנת ה'ת"ק, 1740 כאב"ד וראש ישיבה בלבוב, במקומו של רבי אריה לייב ב"ר שאול שעבר אז לכהן כרבה של אמסטרדם. בשנת ה'תקכ"ג התמנה כאב"ד גליציה כולה בכינוי "אב"ד לכל מדינת רוסיה".

לפי מקור אחד בזמן העלילה על האחים רייצס (בשנת ה'תפ"ח, 1728) כיהן בתפקיד תורני בלבוב, אך הצליח להימלט ממאסר מכיון ששהה באותה עת בז'ולקייב[1].

הוא היה מראשי הלוחמים בשרידי התנועה השבתאית ואף חתם בשנת 1751 נגד רבי יהונתן אייבשיץ על רקע ההאשמות נגדו כשבתאי, אך בשלב מסוים חזר בו כנראה ומשך ידו מהמחלוקת בעניינו של הרב אייבשיץ[2]. במסגרת מעמדו כרב המפורסם ביותר בגליציה, עמד רבי חיים בראש משלחת הרבנים שנבחרו להשתתף בוויכוח הפומבי עם הפרנקיסטים שנערך בקיץ 1759 באקדמיה בלבוב.

לפי מסורת חב"דית היה מתלמידי הבעל שם טוב, שאף שלח אליו משימה של 'תיקון נשמה'[3].

הוא נפטר ונקבר בלבוב בי"ג בתמוז ה'תקל"א, 25 ביוני 1771. הוא הורה בצוואתו שלא לכתוב על מצבתו תארים מלבד הרב.

משפחתו עריכה

ספריו עריכה

  • זכר חיים, דרושים, לבוב: ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו
  • שו"ת רבינו חיים כהן, לונדון תשי"ז (מהדורה נוספת: ניו יורק תשמ"א)

רוב כתביו אבדו ובהם פירוש לספר הזוהר.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ צבי קארל, "לבוב", בתוך "ערים ואמהות בישראל", ירושלים תש"ו, עמ' 308.
  2. ^ וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, בערכו.
  3. ^ בליקוטי דיבורים ליקוט לב מופיע סיפור המעיד על כך. מקור הסיפור מרשימה מהיומן של הרבי הריי"צ, שהעתיקה (לפי עדותו) ממחברת סיפורים שהראה לו דודו ר' זלמן אהרן שניאורסון, סיפורים ששמע מסבו הצמח צדק ששמע מסבו אדמו"ר הזקן. על סיפור ספציפי זה היה רשום במחברת הסיפורים (של ר' זלמן אהרן) שאדמור הזקן שמע את חציו מר' משה מעשל שהיה מעורב בסיפור, וחציו מהמגיד ממעזריטש.