חיים הכהן רפפורט (לבוב)
ערך זה עוסק ברבה של לבוב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ה'ת"ס, 17 בנובמבר 1699 - י"ג בתמוז ה'תקל"א, 25 ביוני 1771) היה רב פולני-גליצאי בן המאה ה-18. רבה של לבוב ומראשי הלוחמים בתנועה הפרנקיסטית.
ביוגרפיהעריכה
נולד לרב שמחה הכהן רפפורט אב"ד דובנה, הורדנה ולובלין שהתקבל בסוף ימיו כרב בלבוב אך נפטר בדרכו אליה. אחיו היה הרב בנימין הכהן רפפורט, רבה של קאליש ומחבר הספר "גבולות בנימין", והם התייחסו למשפחת הכהנים רפפורט. אחיו השני, הרב מרדכי כהנא רפפורט, שימש כאב"ד באלעקסינץ הסמוכה לברודי, ושם הדפיס את ספרו "אמרי נועם" בשנת ה'תקכ"ז.
למד בילדותו בסלוצק, ונישא למרים בתו של ר' שמואל שמעלקא אב"ד פשמישל, בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד סלונים. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרבה של קהילת ז'טל בה כיהן גם כראש ישיבה. בשנת ה'ת"ץ, 1730, החל לכהן כרבה של סלוצק ומשנת ה'ת"ק, 1740 כאב"ד וראש ישיבה בלבוב, במקומו של רבי אריה לייב ב"ר שאול שעבר אז לכהן כרבה של אמסטרדם. בשנת ה'תקכ"ג התמנה כאב"ד גליציה כולה בכינוי "אב"ד לכל מדינת רוסיה".
הוא היה מראשי הלוחמים בשרידי התנועה השבתאית ואף חתם בשנת 1751 נגד רבי יהונתן אייבשיץ על רקע ההאשמות נגדו כשבתאי, אך בשלב מסוים חזר בו כנראה ומשך ידו מהמחלוקת בעניינו של הרב אייבשיץ[1]. היה בין שלושת הרבנים שנבחרו להשתתף בוויכוח הפומבי עם הפרנקיסטים שנערך בקיץ 1759 באקדמיה בלבוב.
הוא נפטר ונקבר בלבוב בי"ג בתמוז ה'תקל"א, 25 ביוני 1771. הוא הורה בצוואתו שלא לכתוב על מצבתו תארים מלבד הרב.
משפחתועריכה
- בנו הבכור רבי אריה ליב הכהן רפפורט - אב"ד ור"מ לבוב. בנו היה רבי דב בריש רפפורט אב"ד מזריטש, אביו של רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא שנקרא על שם סב אביו.
- רבי נחמן הכהן רפפורט - אב"ד גלוגא
- רבי שמחה הכהן רפפורט - אב"ד פודהייץ (נפטר תקכ"ה)
- יארה - נישאה לרב יואל קצנלנבוגן, אב"ד שינובה, יריטשוב והרובישוב. בנו של רבי דוד קצנלנבוגן אב"ד אה"ו ונכדו של רבי יחזקאל קצינאלפוגין, ה"כנסת יחזקאל"
- בת שנישאה לרב אהרן איטינגא אב"ד יברוב וריישא (אנ')
- מלכה - נישאה לרב גרשון גינזבורג, אב"ד הורקי
- בת שנישאה לרב נחמן בן בצלאל כ"ץ, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, ה"סמיכת חכמים"
- רבקה - נישאה לבנו של רבי שלום שכנא מסלוצק
- בת שנישאה לרב שמחה בנו של דודה רבי בנימין אב"ד קאליש
- בתו הצעירה נישאה לרב ברוך ב"ר מנחם מנדל ב"ר הירץ
ספריועריכה
- זכר חיים, דרושים, לבוב: ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו
- שו"ת רבינו חיים כהן, לונדון תשי"ז (מהדורה נוספת: ניו יורק תשמ"א)
רוב כתביו אבדו ובהם פירוש לספר הזוהר.
לקריאה נוספתעריכה
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ד, עמ' 992–995.
קישורים חיצונייםעריכה
- חיים נתן דמביצר, תולדות הגאון הגדול מו"ה חיים הכהן ראפפורט אב"ד דק"ק לבוב והגליל, בתוך: כלילת יופי ח"א, קראקא תרמ"ח. עמ' קלז ואילך, באתר HebrewBooks
- שלמה בובר, ה"ר חיים ב"ר שמחה כהן רפאפורט, בתוך: אנשי שם, פריט קס"ח., באתר HebrewBooks
- שמואל יוסף פין, הר"ר חיים בהר"ר שמחה הכהן ראפאפורט, בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 367, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד לבוב, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
- חיים בן שמחה הכהן רפפורט, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, בערכו.