חיים הלל פריד

רב בלארוסי, משנה ראש ישיבת וולוז'ין

רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז[1], 1837 - ג' בכסלו ה'תרע"א, 1911) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.

חיים הלל פריד
לידה 1837 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1911 (בגיל 74 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה וולוז'ין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1911 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו חוט המשולש עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sarah Beile Landau עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אליעזר יצחק פריד עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Rivka Volozhiner עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
  • Shmuel Fried
  • Frida Fried עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו עריכה

נולד לר' אליעזר יצחק פריד, ראש ישיבת וולוז'ין ולרבקה בתו של ר' יצחק מוולוז'ין. את תקופת ילדותו עשה לצד סבו ר' יצחק בוולוז'ין. נלקח על ידי דודו, ר' שמואל לנדא, חתנו של ר' יצחק מוולוז'ין כחתן לבתו שרה בילה. בשנת תרי"ג (1853) נפטר עליו אביו בהיותו בן שש-עשרה ולדבריו 'לא זכה ללמוד תורה ממנו'.[2] בשנת תרכ"ה (1865), לאחר שר' יוסף דב הלוי סולובייצ'יק עקר מוולוז'ין לכהן ברבנות העיר בריסק, נתמנה ר' חיים הלל לכהן תחתיו כמשנה ראש הישיבה בוולוז'ין לצידו של הנצי"ב, אך נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שנתיים, עקב מחלה.

לאחר שנסגרה הישיבה בשנת תרנ"ב (1892), עמד ר' חיים הלל בראש מסע השתדלנות לפתיחת הישיבה, שתחילתו בשנת תרנ"ה (1895), באמצעות הקמת כולל ברודסקי בראשו עמד גיסו, בעל אחותו, ר' מאיר נח לווין, וסיומו בפתיחת הישיבה מחדש בשנת תרנ"ט (1899).

בשנת תרמ"ב (1882) ערך והוציא לאור את הספר שו"ת חוט המשולש, הכולל תשובות בהלכה, 'חילוקים ופלפולים' מאביו ר' אליעזר יצחק פריד, סבו ר' הלל פריד ואבי סבתו ר' חיים מוולוז'ין. בהקדמה לספר לא חתם בשמו אלא בדרך רמז: ”ואני תפלה כי ירפאני ה'... ואזכה להוציא לאור גם יתר הכ"י מא"א הגאון ז"ל... בזכות שלשת אבות אלו הגאונים אשר בם אתפאר וכל עודי בחיים אתהלל כי נקראתי בשמותם”.

למרות ייחוסו ומעמדו נהג בצניעות וענווה: ”לא חבש כובע של רבנים, רק כובע קטיפה פשוט ועמידתו בבית הכנסת - מאחורי הבימה... שגור היה בפי הגבאים שרבי חיים הלל מעביר את ה'מזרח' ליד הדלת”.[3] על חשיבותו בוולוז'ין מעיד בן התקופה: ”מנהג היה בוולוז'ין, שבערב יום הכיפורים הייתה באה כל העיר, על טפה וזקניה, להתברך מרבי חיים הלל.[4] על אישיותו מעיד עוד נכדו:

מרבי חיים הלל פריד, נשארו חבילות חבילות של יומנים, כשכל דף פותח בכותרת "חסדי ד'". תוכנם פרטים על הלוואות שהשיג והסכומים שהלווה לנצרכים. מכיוון שקופתו הייתה מצומצמת לווה מאחרים כדי להלוות. קורות ימיו רשם על גליונות אלה. יומן זה היה בו כדי ספר שלם.

יונה בן-ששון, ספר וולוז'ין, עמ' 238

ר' חיים הלל נפטר בוולוז'ין ביום ג' בכסלו תרע"א (1911), ונטמן באוהל אבותיו ראשי הישיבה.

המאבק סביב משרתו עריכה

גם לאחר שהחלים ר' חיים הלל לא שב למשרתו בישיבת וולוז'ין. משה צינוביץ מתאר: ”באלה השנים עשה נסיון רבי חיים הלל פריד, בנו של רבי אליעזר יצחק, להשתמש בתגה זו והתחיל מגיד שיעורים על ידו של הנצי"ב, אבל נסיון זה היה זמני בלבד. רבי חיים הלל בעצמו בא לידי הכרה שהוא אינו האיש המוכשר מכמה בחינות לתפוס משרה רבת אחריות זו וויתר על זכותו”.[5]

ברם, נראה שסביב שנת תר"ל (1870), ביקש ר' חיים הלל לשוב למשרת משנה ראש הישיבה, אך הנצי"ב מיאן. הוא גייס לעזרתו את ר' אליהו חיים מייזל, תלמידו של אביו, שכיהן באותו פרק כרבה של לומז'ה, השולח אל 'אמרכלי הישיבה הק' דק"ק וולאזין' מכתב תקיף בניסוחו:

לא אוכל להתאפק הפעם מחוות דעתי על דבר הנהגת הישיבה הק' דק"ק וולאזין, לאשר הנני חושש פן יבולע ח"ו להשומע ושותק לקול צעקת הרב הגדול המפורסם בתורה וי"א כ"ש מו"ה חיים הלל נ"י, כי במשך ימי חליו מצא שכנגדו מקום לדכא נפש טהורה יקרה, ניר מרנא ורבנא גאון עוזינו מוהר"ח ז"ל ובן לאותו צדיק מו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם מ' אליעזר יצחק ז"ל, קמטרא דידיה ודאבהתיה יספיקו לו להיות ר"מ במתיבתא רבתא דא, ותחת כי היה מוטל על כל לאמצו ולחזקו בחליו עד כי יעלה לו רפואה בעזרתו ית"ש, הנה מוסיפים לו דאבון לב מהגברת מחלתו. חד בר הוי ליה למרן הרב הגאון מ' אליעזר יצחק ז"ל וגם אותו מבקשים לרדפו ולהדפו ח"ו. אחלי ידידי ד', תיקר נא הנפש הזאת בעיני כבודכם, זכרו נא את אבותיו הקדושים ועמדו נא לימין צדקו ואל תתנו נא להדיחהו.

מ' רבינוביץ, קובץ על יד, ירושלים תשי"א, עמ' רכט-רל

באותו מכתב הציע הרב מייזל למנות למשרת משנה ראש הישיבה, באופן זמני, את ר' אברהם דב מאיהומן חתנו של ר' אליעזר יצחק פריד, 'עד אשר ישלח ד' רפואתו לכבוד הרב הגדול מ' חיים הלל נ"י', אך בסופו של דבר מונה למשרה ר' רפאל שפירא.

צאצאיו עריכה

ר' חיים הלל הותיר אחריו שני בנים וארבע בנות:

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה


הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר וולוז'ין, תל אביב תש"ל, עמ' 221; ח' לונסקי רושם: תקצ"ג, 1893
  2. ^ הקדמתו לספר חוט המשולש.
  3. ^ לונסקי, שם, עמ' 222.
  4. ^ שם.
  5. ^ עץ חיים, עמ' 255.