חיים מאיר זאב זלנפריינד

**חיים מאיר זאב זלנפריינד**
לידה	1769
פטירה	24 במרץ 1832 (בגיל 63 בערך); סיגט, האימפריה האוסטרית
מקום קבורה	סיגט
תקופת הפעילות	? – 24 במרץ 1832
אב	אברהם יצחק הכהן כ"ץ

רבי חיים מאיר זאב הכהן זלנפריינד (~תקכ"ט, 1769 - ה'תקצ"ב, 1832) היה רבה של סעליש, ולפני כן רבן של הערים טארלא שבפולין, וראצפערט ונאדאוודוואר שבהונגריה. מחבר הספר "שערי חיים".

ביוגרפיה עריכה

חיים מאיר זאב נולד לרבי אברהם יצחק הכהן כ"ץ, מי ששימש רבה של פינטשוב, ומחבר הספר "כתר כהונה". ולאמו, שרה מרים, בתו של הגביר רבי איצק מיוזפאף. גיסו, בעל אחותו, היה רבי אלעזר לעוו, בעל "שמן רוקח", שלימים היה מחותן כפול שלו.

למד תורה אצל אביו, כפי שהוא מעיד בספרו: ”וברוך ה' אשר עזב חסדו ואמיתו מבית אבי... לרוות צמאוני כאשר הגדיל לעשות עמי אבי רכב ישראל אאמ"ו הרב הגאון רבן של ישראל”. כן למד אצל רבי מנחם מנדל מיוזפאף.

בשנת 1786 בהיותו כבן 17 נישא לשרה לאה, בת הגביר רבי שלמה מטארלא שבפולין. אמה, יענטל, הייתה בתו של רבי אלכסנדר סנדר הכהן, אב"ד זאמוטש, נכד רבי משה הכהן גינצבורג אב"ד ראשניץ.

לאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חותנו לתקופה קצרה. בשנת 1788, בטרם הגיע לגיל עשרים, התמנה לרבה של טארלא בפולין, עיר מגורי חותנו, וכיהן בתפקיד עשרים שנה. בספרו הובאו כמה תשובות וחידושים רבים שכתב בהיותו רב בטארלא. אך בשנת 1808 בשרפה הגדולה שאירעה בטארלא עלו רוב כתביו באש.

זמן קצר לאחר מכן, עקב המצב המדיני והצבאי בפולין, עזב את פולין. הוא שהה כשנתיים בברלין. לאחר מכן הגיע לעיר טריטש והתאכסן אצל גיסו רבי אלעזר לעוו, בעל "שמן רוקח", שכיהן אז כרב העיר.

בשנת 1810 עבר להונגריה. אך בהיותו אזרח גליציה שינה את שם משפחתו מכ"ץ לזלנפריינד, כדי שיוכל לשהות בהונגריה. מסופר, שכאשר הגיעו אליו פקידי הממשלה לשאול אותו מה שם משפחתו, היה עסוק בקריאת מכתב של אחד הרבנים אליו, שהיה ממוען ל'ידיד נפשי' [ביידיש ="זעלענפריינד"], והפקיד סבר שזה שמו.

במשך כחצי שנה הוא התגורר בעיר אלמאשד. בשנת 1811 התקבל לרבה של ראצפערט והגליל. בתקופת רבנותו בראצפערט היה בקשר קרוב עם רבי יצחק אייזיק מקאליב, שכיהן כרב המחוז.

בשנת 1815 התמנה לרבה של העיר נאדאודוואר שבמחוז האידו, הסמוכה לדברצן. הוא ייסד ישיבה בנאדאודוואר ולימד תורה לתלמידיו.

בשנת 1821 לאחר שהתפנתה משרת הרבנות בעיר סעליש, בעקבות מינויו של רבי אליעזר ליפמן שטיין לרבה של דיאנדיש, התמנה הרב זלנפריינד לרבה של סעליש.

בתקופת רבנותו בסעליש פרצה בעיר שרפה גדולה וכילתה את רוב כתביו - בפעם השנייה בחייו. בתשובה בשנת 1825 כתב בתוך דבריו: ”ועיקר הדבר היה בעת אשר היה בעוונותינו הרבים עירנו לשריפת אש ונשרפו השו"ת”.

נשא ונתן בתורה עם גדולי דורו, בהם רבי מרדכי בנעט, החתם סופר, וגיסו ומחותנו רבי אלעזר לעוו בעל "שמן רוקח", ואף מזכירם בספרו, ובמיוחד את גיסו בעל "שמן רוקח" שאיתו היה לו קשר קרוב ביותר בעקבות נישואי שני בניו לשתי בנותיו של בעל "שמן רוקח". אולם אחד מהזוגות התגרש בתוך ימי השבע ברכות, והם תלו את הסיבה בכך שהדבר נוגד את צוואת רבי יהודה החסיד.

בראשית שנת 1830 חלה. בעצת רופאיו עבר לעיר סיגט, כדי לשהות במרחצאות מרפא. בתקופת מחלתו החל לערוך את ספרו לדפוס, בסיוע בנו רבי אלכסנדר יעקב. בהקדמה הוא כותב כי קרא לספר "שערי חיים", כי "חנני ה' משערי מות לשערי חיים, בעת שהייתי על ערש דווי". הוא לא זכה להשלים את המלאכה, והספר יצא על ידי בנו רבי אלכסנדר יעקב בשנת 1859, כשלושים שנה לאחר פטירתו. הספר כולל כתבים ששרדו מן השריפות ובהם חידושי תורה על מסכתות ביצה, פסחים, וכתובות, וכן שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

בראש הספר יש הסכמות של גדולי הרבנים, ובהם רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה", מחותנו רבי ישעיה בנעט אב"ד קאלוב, קרובו רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל בעל "דברי ירמיהו" ורבי שמואל שמעלקא טויבש אב"ד שינאווא ויאסי.

רבי חיים מאיר זאב נפטר בשבת, כ"ב באדר שני תקצ"ב, ונקבר בסיגט, בקרבת אהל הכהנים שבו טמונים בעל הקונטרס הספיקות וצאצאיו. הספיד אותו המרא דאתרא של סיגעט רבי מנחם מענדל שטרן, וההספד נדפס בספרו של הרב שטרן "דרך אמונה". את מקומו ברבנות העיר סעליש, תפס בשנית רבי אליעזר ליפמן שטיין.

כמעט כל כתביו נשרפו בשתי השריפות הגדולות שאירעו בערי רבנותו - טארלא וסעליש.

בניו עריכה

רבי אלכסנדר יעקב הכהן זלנפריינד, אב"ד האללאס ושאמשאן. הוציא את ספרו של אביו "שערי חיים".
רבי שלמה שמואל הכהן זלנפריינד, אב"ד ראסאנאוויץ. אביו מזכיר חידושי תורה בשמו בהיותו בן תשע ובן עשר. נשא את בת דודו בעל ה"שמן רוקח".
רבי אברהם אבלי הכהן אב"ד קאשוי ואב"ד קלושיץ, מחבר הספר "פני אברהם". אף הוא היה נשוי לבת דודו בעל ה"שמן רוקח". אך התגרש ממנה ונשא את בתו של הגביר ר' יחיאל מיכל, בן אחיו של הרב שמואל קליין, מחבר "בית שמואל אחרון".
הרבנית פיגא חי' ע"ה אשת הגאון רבי יהודה לייב ווייס (אלמאש) זצ"ל, מפאקש.

לקריאה נוספת עריכה

זיכרון לראשונים, יקותיאל יהודא גרינוואלד, סאטמאר, תרס"ט