חיים מרדכי קאטץ

ראש ישיבה ליטאי-אמריקאי
אין תמונה חופשית

הרב חיים מרדכי קאטץ (ג' בניסן ה'תרנ"ד, 9 באפריל 1894 - י"ב בכסלו ה'תשכ"ה, 17 בנובמבר 1964) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי.

מנהלה הרוחני של ישיבת טלז בטלז, ליטא, ולאחר מלחמת העולם השנייה מייסד וראש ישיבת טלז בקליבלנד, אוהיו. חבר מועצת גדולי התורה ודמות בולטת בהנהגה החרדית של יהדות ארצות הברית.

ביוגרפיהעריכה

נולד בשאדובה שבמחוז פוניבז', ליטא. בצעירותו למד אצל הרב יוסף יהודה לייב בלוך שבאותה תקופה שימש כרב העיר. בשנת 1910 עבר ללמוד אצל הרב ברוך בר ליבוביץ בישיבת כנסת בית יצחק שבפרבר הקובנאי סלובודקה. בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה שנתיים בישיבת וולוז'ין ועם תום המלחמה חזר ללמוד אצל רבו הרב בלוך, שכיהן כבר כראש ישיבת טלז. שנים ספורות אחר כך נישא לבתו של רבו.

זמן מה לאחר נישואיו התמנה כראש המכינה לצעירים שליד ישיבת טלז שהיה פעיל בהקמתה, הוא הרחיב את פעילותו החינוכית כשהשתתף בהקמת תנועת הנוער האגודתי "צעירי אגודת ישראל". עם הקמת הגימנסיה העברית לבנות "יבנה" בטלז ב-1921, עמד בראש ועד ההנהלה שלה לצד גיסו הרב אליהו מאיר בלוך[1]. ב-1924 התמנה לעמוד בראש כולל האברכים שבישיבת טלז ובהמשך בראשות התוכנית להכשרת רבנים של הכולל. ב-1938 נבחר במהלך הכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל, כחבר הוועד הפועל העולמי של התנועה.

מאז פטירת חמיו ב-1929 ומינויו של גיסו הרב אברהם יצחק בלוך לעמוד בראש הישיבה, שימש כר"מ ומנהל הישיבה כמו גיסו הרב אליהו מאיר בלוך. מיד בראשית מלחמת העולם השנייה נשלחו השנים לארצות הברית כדי לארגן את העברת הישיבה ותלמידיה לשם[2]. הקשר עם אירופה ניתק בשלב כלשהו והשנים שהשאירו משפחות בטלז שבליטא המשיכו במאמציהם להקמת הישיבה החדשה. בז' בחשוון ה'תש"ב, 28 באוקטובר 1941. אשתו ועשרת ילדיו נספו בשואה עם קהילת יהודי טלז.

לאחר המלחמה היה שותף למאמצי השיקום של עולם הישיבות הליטאי, כראש ישיבת טלז בקליבלנד בצוותא עם גיסו הרב בלוך, ולאחר פטירתו של האחרון בראשית 1955 כראש ישיבה יחיד. הוא היה חבר במועצת גדולי התורה ודמות בולטת בהנהגה החרדית של יהדות ארצות הברית.

הרב קאטץ לקה בהתקף לב ונפטר בוויקליף, אוהיו (אנ') בי"ב בכסלו ה'תשכ"ה, 17 בנובמבר 1964. ארונו הועלה לקבורה בישראל ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד זריצקי, כתרה של טלז, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 226–230

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר טלז, עמ' 122.
  2. ^ מפי הרב סורוצקין, הצופה, 16 בספטמבר 1940