חיים סבן

איש עסקים ומפיק סרטים וסדרות ישראלי-אמריקאי

חיים סבןאנגלית: Haim Saban; נולד ב-15 באוקטובר 1944) הוא איש עסקים ישראלי-אמריקאי שהרוויח את רוב הונו האישי כמפיק טלוויזיה בארצות הברית. ביוני 2022 דירג אותו העיתון הכלכלי "TheMarker" במקום ה-17 ברשימת עשירי ישראל, עם הון של כ-3.7 מיליארד דולר[1].

חיים סבן
חיים סבן, דצמבר 2013
חיים סבן, דצמבר 2013
לידה 15 באוקטובר 1944 (בן 78)
אלכסנדריה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית, ישראלישראל ישראל
מקום מגורים בוורלי הילס, קליפורניה
מקצוע איש עסקים, אמרגן, מלחין, מוזיקאי
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שריל פלור עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (22 במרץ 2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ילדות, נעורים וקריירה מוקדמתעריכה

סבן נולד כבן בכור באלכסנדריה, שבמצרים למשפחה בת שני בנים ממעמד הביניים. לאביו, נסים, הייתה חנות לצעצועים וכלי־בית. הוא למד בבית ספר יהודי ובביתו דיברו צרפתית[2]. נסים סבן היה פעיל ציוני שסייע בהברחת בני נוער לישראל דרך יוון ואיטליה[3]. בעקבות חששו של האב שהשלטונות עומדים לכלוא אותו עקב פעילותו, עלתה המשפחה ב-1957 לישראל. סבן היה אז בן 12 והגיע עם משפחתו לחצור הגלילית. לאחר זמן קצר עברו להתגורר בדירת חדר בתל אביב, בסמוך לתחנה המרכזית. אביו עסק במכירת עפרונות מדלת לדלת.

סבן למד בבית הספר החקלאי בכפר הנוער בן שמן. בשנת 1964 השלים את לימודיו העל-יסודיים בתיכון ערב "לסל" בתל אביב, במקביל לעבודה ונגינה. לאחר שירותו הצבאי בקריה, בשנת 1966, הצטרף ללהקת "האריות" כנגן גיטרה בס והופיע איתם באזור העיר תל אביב.

בשנת 1968 הפך לאמרגן "האריות" ואמרגנה של להקת "הכוכבים הכחולים". אחר כך הקים שותפות עם האמרגן יהודה טלית, שניהל את להקת "הצ'רצ'ילים", והשניים הפיקו מופע ותקליט של אריק איינשטיין עם ה"הצ'רצ'ילים". בתחילת שנות ה-70 הביאו להופעות בישראל להקות ואמנים מחו"ל, בהם חוזה פליסיאנו ודמיס רוסוס[4].

סבן עבר לצרפת בשנת 1975, שם היה אמרגנם של הצמד "שוקי ואביבה" (שוקי לוי ואביבה פז) ונועם קניאל[5]. בנוסף הקים שם חברת תקליטים שהצליחה למכור מיליוני תקליטים[5]. במקביל עסק בהלחנת מוזיקה לסדרות טלוויזיה, בעיקר סדרות אנימציה. שמונה שנים מאוחר יותר, ב-1983, עבר להתגורר בלוס אנג'לס שבארצות הברית, והקים שם אולפני הקלטות המספקים מוזיקה לסדרות טלוויזיה, כדוגמת ערי הזהב הנסתרות. סבן זכה להצלחה בתחום המוזיקה לסדרות טלוויזיה, והוא חתם כמלחין על עשרות הפקות טלוויזיוניות בשנות ה-80, לרוב בשם "כוסא מחשי" (Kussa Mahchi). במקביל החל לשמש כמפיק ראשי של סדרות אנימציה לטלוויזיה. שנה לאחר שהיגר לארצות הברית, הפיק את סדרת הטלוויזיה הראשונה שלו, "קיד וידאו", שהצליחה בעיקר בישראל.

הנסיקה בקריירה והקמת סבן אנטרטיינמנטעריכה

בשנת 1980 הקים סבן, יחד עם שוקי לוי, את חברת סבן אנטרטיינמנט (אנ')[6]. החברה הפיקה מספר סדרות טלוויזיה מצליחות מבוססות קומיקס, בהן: "אקס מן", "אגדות האחים גרים", "מקרון 1" ואחרות. סדרות אחדות התבססו על סיפורים או אנימציות קומיקס מיפן, למשל "החתולים הסמוראים", אשר דובבה באופן פארודי. החל משנת 1993 הפיק סבן סדרת סרטי קולנוע וטלוויזיה שהצליחה במיוחד - שמו של הסרט הראשון בסדרת הסרטים המבוססת על סדרה יפנית הוא "מייטי מורפין פאוור ריינג'רס" (בישראל: "פאוור ריינג'רס"). סבן רכש את זכויות השידור של התוכנית מחוץ ליפן תמורת חצי מיליון דולר. ההצלחה של סדרת סרטי "פאוור ריינג'רס" שימשה בסיס לתעשיית מוצרים משלימים (בעיקר צעצועים) שהוסיפה לרווחיו של סבן. בשנת 1995 איחד סבן את חברתו עם חברת "פוקס קידס נטוורק", שהייתה שייכת לאיל העיתונות רופרט מרדוק, ובשנת 1997 קנתה החברה המשותפת את "פוקס פמילי" המאגד מספר ערוצי טלוויזיה למשפחה ומשדר בכבלים לעשרות מיליוני בתים בארצות הברית ובאירופה[7].

באוקטובר 2002 מכר סבן את עסקי הטלוויזיה שלו לחברת וולט דיסני. במסגרת העסקה, קיבל סכום מזומן של 1.7 מיליארד דולר - עסקת המזומן הגדולה ביותר שבוצעה מול אדם יחיד באותה העת. ערוץ "פוקס קידס" ששידר את תוכניות הטלוויזיה של סבן שינה את שמו ל"ערוץ ג'טיקס", ולאחר מכן הפך ל"ערוץ דיסני". לאחר המכירה, הקים סבן חברת החזקות בשם "סבן קפיטל גרופ", שהמשיכה לעסוק בתחום התקשורת. בין השאר, רכשה ב-2003 מספר ערוצי טלוויזיה מרכזיים בגרמניה. ב-2008, רכש סבן יחד עם שותפים את יוניוויז'ן, רשת הטלוויזיה הגדולה בעולם המשדרת בספרדית תמורת 14 מיליארד דולר.

הפרישה מתחום ההפקה ואחריהעריכה

סבן מרבה בפעילות הקשורה לישראל, והוא תורם למוסדות שונים כדוגמת אוניברסיטת תל אביב. סבן תרם 15 מיליון דולר להקמת מחלקת ילדים בבית החולים סורוקה. הוא הקים את "פורום סבן לדמוקרטיה", שנועד לחילופי דעות ורעיונות, ולחיזוק הקשרים בין ארצות הברית לישראל, ובמסגרתו אף הביא להתפתחויות פוליטיות כדוגמת מפגש ראשון בין בכירי ממשל מפקיסטן ומישראל. במאי 2005 רכשה קבוצת אנשי עסקים בראשות סבן (המונה גם את מורי ארקין וקרן אייפקס) מממשלת ישראל חבילת מניות בחברת התקשורת הישראלית בזק (המאגדת בתוכה את חברות התקשורת : פלאפון, בזק בינלאומי, בזק אונליין ו-yes) תמורת כ-4.2 מיליארד ש"ח. נכון לאוקטובר 2009, קבוצתו הרוויחה על השקעתה כ-5 מיליארד שקל.[8] סבן רכש 22 אחוזים ממניות השליטה של שידורי קשת, אחת הזכייניות של ערוץ 2, תמורת 12 מיליון דולר, ומכר את מניות החברה תוך פחות משלוש שנים תמורת 300 אחוזים רווח. באוקטובר 2009, בעלי השליטה בבזק, קבוצת סבן-אייפקס-ארקין, קיבלו את הצעתו של איש העסקים שאול אלוביץ' ומכרו לו 30.7% ממניות החברה תמורת 7 מיליארד שקל.

ב-2 בדצמבר 2012 הקים יחד עם זרוע ההחזקות שלו בישראל את ערוץ זום לרשת הכבלים HOT ולאחר מכן גם ל-Yes הטלוויזיה בלוויין.

בשנת 2013 רכשה חברת ההחזקות של סבן, "סבן קפיטל גרופ", את השליטה בחברת פרטנר תקשורת, אשר מפעילה רשת סלולרית תחת אותו השם. היא רכשה כ-33 אחוז ממניות החברה מידי אילן בן דב.[9]

פוליטיקהעריכה

מאז הפרישה מתחום ההפקות, מבלה סבן חלק ניכר מזמנו בעיסוק בצדקה ובפוליטיקה. סבן נחשב לאחד התורמים הגדולים של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, והוא אחד האנשים הקרובים לנשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון. בעת ממשל קלינטון שימש סבן כיועץ לנשיא בענייני מסחר, ואף נטען כי ישן עם אשתו מספר פעמים בבית הלבן. הנשיא קלינטון תיאר את סבן כ"חבר קרוב מאוד ותומך".[10] בשנת 2002 תרם שבעה מיליון דולר להקמת מטה חדש למפלגה הדמוקרטית, ובעקבות כך כינה אותו יושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית טרי מקאוליף, "המציל של המפלגה". אחר כך תרם שבעה מיליון דולר נוספים לדמוקרטים, ושלושה מיליון דולר לקרן ההומניטרית של קלינטון. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות 2008, תמך במועמדותה של הילרי קלינטון, וגייס עבורה כספים.

לאחר היבחרו של ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ולמרות היותו אחד התורמים הגדולים למפלגה הדמוקרטית, מתח סבן ביקורת חריפה מספר פעמים על יחסו של אובמה לישראל ואף אמר: "היחס שלו לישראל הוא די חרטא". בהמשך דבריו אמר, כי "הייתה לנו את התקופה של בוש האב והתגברנו עליה, וגם הזמנים האלה יעברו". אולם סייג את דבריו באומרו כי "המטרה שלו היא להגיע לשלום, אבל הדרך שלו היא לא לרוחו של כל איש ובטח שלא לאלה מהימין". הוא מיודד מאוד עם בני הזוג קלינטון אך סירב בשני מקרים לארגן ארוחות לגיוס כספים עבור אובמה, לדידו, משום "יחסו של האחרון לישראל".[11]

עם זאת, בשנת 2012, במהלך תקופת הבחירות המקדימות לנשיאות, שינה את עמדותיו וחזר לתרום למפלגה הדמוקרטית. במאמר דעה בניו יורק טיימס טען כי "אי אפשר להכחיש שבכל מדד אפשרי - התמיכה של אובמה בביטחונה ובטובתה של ישראל הייתה איתנה כסלע", ויצא כנגד מיט רומני ושלדון אדלסון, באומרו כי "אפילו 100 מיליון דולר מבעל בתי קזינו אינם יכולים להכחיש עובדות אלה" (ברומזו לסכום שתרם אדלסון לקמפיין הבחירות של רומני).[12] דבקותו בישראל של סבן השפיעה גם על השקעותיו. הוא ניסה מספר פעמים לקנות את העיתון "לוס אנג'לס טיימס" משום שלדבריו: "הגיע הזמן להפוך אותו מעיתון פרו-פלסטיני לעיתון מאוזן. במהלך תקופת האינתיפאדה השנייה, כשיהודים נרצחו מדי יום, העיתון הזה פרסם תמונות של אשה פלסטינית יושבת עם ילדה המת, ומהצד הישראלי תמונה של בית הרוס. נמאס לי מזה".

בעת מבצע צוק איתן פתח סבן בקמפיין פרו-ישראלי. הוא מימן מודעות גדולות בעיתוני ארצות הברית המובילים, בהן מוצג בחיוב, ובקצרה, הצד הישראלי: ההתנתקות מרצועת עזה; השתלטות החמאס על הרצועה, והגדרתו כארגון טרור על ידי ארצות הברית; תוקפנות החמאס כלפי ישראל וכמות הטילים שירה לעברה מאז ההתנתקות; ציטוטים מפי הנשיא אובמה ומנהיגים אחרים באשר לזכותה של ישראל להגן על עצמה, ועוד. על המודעות חתום ארגון CAMERA, העוסק במעקב אחר הסיקור התקשורתי בארצות הברית לגבי סוגיות במזרח התיכון.

במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, תמך סבן במועמדותה של הילרי קלינטון, והיה לאחד מתורמיה הגדולים.[13][14]

באוגוסט 2020 פורסם כי סבן היה מהמתווכים בהסכם לנירמול היחסים בין איחוד האמירויות הערביות לישראל.[15]

חיים אישייםעריכה

בספטמבר 1975 נישא למיקה לייבוביץ[16]. בני הזוג התגרשו לאחר שנה[3].

ב-1987 נישא לשריל פלור (אנ'), פסיכולוגית וסופרת אמריקאית. לזוג בן ובת שנולדו בהליכי פונדקאות. בנוסף גידלו השניים את שתי בנותיה של פלור מנישואים קודמים[17]. מתגוררים בבוורלי הילס, קליפורניה.

אחיו של חיים סבן, אריה סבן, הוא שותף לעסקיו וניהל את הפעילות שלו בישראל[2]. בין השאר היה בעל מניות בערוץ פוקס קידס ישראל[18].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיים סבן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ איתן אבריאל, צמרת העושר בישראל שווה 337 מיליארד דולר, באתר TheMarker
  2. ^ 1 2 האחים סבן. מחצור הגלילית עד בברלי־הילס, מעריב, 17 בינואר 1992
  3. ^ 1 2 יאיר מנדלסון, המיליארדר חיים סבן שולט ברשת הטלוויזיה הגרמנית פרוזיבן סאט 1 ובזכיינית ערוץ 2 קשת, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2005
  4. ^ איציק יושע, טלית מכין לך את הקיץ, חדשות, 7 בפברואר 1986
  5. ^ 1 2 יוסי חרסונסקי, ויינטרוב והישראלים, מעריב, 18 ביולי 1976
  6. ^ ג. עיטור, רק 10 אחוזים, חדשות, 22 בינואר 1992
  7. ^ הישראלי חיים סבן ורופרט מרדוק הקימו חברה לערוצי טלוויזיה לילדים, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1996
  8. ^ אמיר טייג, רווח חריג לרוכשי בזק: 300% בארבע שנים, דה מרקר, 18 באורטובר 2009
  9. ^ מיכאל רוכוורגר, השליטה בחברת פרטנר עברה לידי חיים סבן: יחזיק ב-33% מהמניות, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2013
  10. ^ Schlepping to Moguldom, Sorkin, Andrew (2004-09-05). Retrieved 2008-05-07.
  11. ^ סבן: היחס של אובמה לישראל הוא די חרטא; גם הזמנים האלה יעברו, באתר TheMarker
  12. ^ חיים סבן, לוס אנג'לס, "תמיכתו של אובמה בישראל איתנה כסלע", באתר הארץ, 5 בספטמבר 2012
  13. ^ נתוני בלומברג לגבי תרומות בבחירות, ראו בתחתית העמוד
  14. ^ חדשות 2, ‏מקורבה של קלינטון חיים סבן: "הילרי תהיה נשיאה מצוינת לישראל", באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 באפריל 2015‏
  15. ^ ניר דבורי, ‏המתווך בהסכם: איש העסקים הישראלי-אמריקני חיים סבן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 באוגוסט 2020‏
  16. ^ רחל המרחלת - במזל חתונה, "העולם הזה", גיליון 1974 מ-2 ביולי 1975, עמוד 48
    אילוף הסורר, "העולם הזה", גיליון 1983 מ-3 בספטמבר 1975, עמוד 50
  17. ^ יהודית הספל בן-דק, ‏ד"ר שריל ומיסיס סבן, באתר גלובס, 6 במאי 2008
  18. ^ אביבה קרול, ‏אריה סבן מכר את חלקו בערוץ פוקס קידס ישראל לפוקס קידס אירופה ב-20.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2002