פתיחת התפריט הראשי

חיים עוזר גרודזנסקי

רב ליטאי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ.
קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה
פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות על דמותה של היהדות החרדית הליטאית.

תולדות חייועריכה

נולד בעיירה איוויה שבליטא לרבי דוד שלמה, שכיהן כרב המקום במשך כחמישים שנה[1]. התחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה רבי חיים מבריסק, שאת יחס ר' חיים עוזר כלפיו מגדיר הרב שלמה זווין כזה של "תלמיד חבר". השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם.

בשנת תרמ"ג, בהיותו בן עשרים, נשא את לאה בתו של הרב אליהו אליעזר גרודזינסקי, שהיה חתנו של רבי ישראל מסלנט, ואשר שימש ברבנות בעיר וילנה.

בשנת תרמ"ז נפטר חותנו. אף שהרב חיים עוזר לא כיהן כרבה הרשמי של העיר, הוא הוכר כסמכות תורנית והלכתית בולטת. השפעתו הקיפה את כלל היהדות החרדית באותה תקופה. השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. בעצמו לא מסר שיעור בישיבות.

לאחר מות רעייתו הראשונה נשא בשנית את יאחא[2][3] בתו של הרב מאיר אטלס, רבה של שאוולי, שהיה גם חותנו של הרב אלחנן וסרמן. לעומת גיסו הרב אלחנן וסרמן, שהתנגד בתקיפות לציונות ולהתיישבות חרדים על אדמות הקרן הקיימת, נקט הרב חיים עוזר עמדה מהוססת הנוטה למתינות[4]. כך לדוגמה כאשר הכריזה ההסתדרות הציונית על חרם נגדי על גרמניה הנאצית, בעקבות החרם הכלכלי אותו הכריזה על יהודי גרמניה, פנה גיסו הרב וסרמן שיביע התנגדות לחרם זה. משיקולים של איסור מרידה באומות, סירב לכך הרב חיים עוזר באומרו שגם האומה הישראלית היא אומה, ואין למרוד בה[5].

כשהוציא את ספרו הראשון ב-1922 כתב:

"מחשבות תוגה מתרוצצות בקרב לב חושב: האם שעת חירום כזאת מכוונת להוצאת ספרים לאור עולם? הלא ישאל השואל: עם ישראל טובע בים של דמעות ואתם אומרים שירה?
היכל ה' כולו בוער באש. הלהבה אחזה את ארון הקודש, הלוחות והגווילים משוקעים באש ואתם מתעסקים בקישוט פרחי חמד?"

ב-1939 כבר היה המצב העולמי קשה לאין ערוך והרב הוציא את ספרו האחרון:

"לא הייתה כזאת גם בימי הביניים אשר כל הגולה כמדורת אש, בתי מדרשות וספרי תורה נשרפים בראש כל חוצות... קהילות ישראל גדולות וחשובות נתלשות ממקומן ושערי מדינות נעולות בפניהם, נעים ונדים בין גלי ים... עם ישראל כולו טובע בנהרי נחלי דם... אוי מה היה לנו!" את הפתרון הוא רואה בהפצת תורה, השרשתה, הנחלתה ובחיזוק הישיבות, אמונה שבאה לידי ביטוי בעסקנותו בענייני חינוך מסורתי, יסודי וישיבתי.

בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה התרכזו בווילנה הכבושה בידי הרוסים פליטים בני ישיבות, ונעשה מאמץ למצוא להם מקלט בארצות מבטחים. בזמן זה, שהיה השנה האחרונה לחייו, לא חדל ר' חיים עוזר מפעילות ומעסקנותו הציבורית ונותר הדמות הרבנית הדומיננטית בעיר.

קבור בבית העלמין החדש של וילנה.

על שמו ישיבת רבנו חיים עוזר בבני ברק, שכונת נוה אחיעזר בעיר, רחוב "חיים עוזר" בפתח תקווה (שבו שוכנת עיריית פתח תקווה), רחוב "חיים עוזר" בשכונת בית ישראל בירושלים , ורחוב אחיעזר באשדוד[6].

תורתועריכה

 
כרזה לקראת הספד שנערך בישיבת חברון בירושלים עם פטירת רח"ע
 
"ספר אחיעזר", דפוס שרגא פייבל גארבער, וילנה 1922. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 184

בולט אצל ר' חיים עוזר היחס לפוסקים והמפרשים האחרונים, שאחרי דבריהם הוא עוקב ואיתם הוא מתדיין. בניגוד לרבי חיים מבריסק, תורתו היא הלכה למעשה, ויצירתו הגדולה היא ספר שו"ת "אחיעזר". אינו נמנע מפלפול, אך לא מאריך בו יותר מדי. שו"ת אחיעזר כולל תשובות ארוכות המנתחות את הסוגיה בסגנון למדני והפסיקה איננה במרכז הדיון. בהתאם לכך, השו"ת מרבה לצטט את רבי עקיבא איגר.

הרב גרודזנסקי עוסק לא מעט במציאת קשרים בין דעות של תנאים, אמוראים ופוסקים במקומות שונים, באופן שדינים בתחומים שונים פה מתבררים כנובעים משיטה אחת. הוא עוסק גם בבירורים בסגנון "שני דינים".

כשנשאל על כיבוי והדלקת חשמל בחג, השיב שהדבר אסור, והתרעם על כך שמתקיים דיון פומבי בשאלה זו, שנותן לגיטימציה לאלו המתירים.

התנגד לקבורת אפר מתים שגופתם נשרפה לבקשתם בבית קברות יהודי כדי למנוע התפשטות דבר זה, שההלכה מתנגדת לו בתוקף.

בפירושיו אינו נמנע מלעסוק הרבה בתלמוד ירושלמי וגם במדרשי הלכה.

את כתיבתו מאפיינת ההרחבה ופיתוח כל סברא ושיטה, פירוט של טעמיה ונימוקיה, שלילת דעות אחרות והתאמתה עם סוגיות שונות בש"ס. זאת, לעומת רבי חיים מבריסק שבדרך כלל מביא את סברתו בתמצית ללא פירוט יתר[7].

מספריועריכה

  • שו"ת אחיעזר, כולל שאלות ותשובות, ביאורי סוגיות, הערות והארות בכמה מקצועות בהלכה, בחלקי שולחן ערוך ובענייני קדשים
  • אחיעזר: קובץ אגרות, בעריכת אהרן סורסקי, 1970
  • אגרות ר’ חיים עוזר, ליקט, סידר וערך יעקב קוסובסקי-שחור בהגאון ר’ שאול, בני ברק, י’ קוסובסקי-שחור, תש"ס, 2000.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ספרו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרב יצחק קוסובסקי (גיסו), שבת ומועד, הקדמה, באתר Hebrewbooks
  2. ^ שמה על פי מכתבו של גיסה, הרב אלחנן וסרמן, קובץ מאמרים ואגרות, ב-ג, ירושלים תשס"ה עמ' רכז, הערה 34. יאחא נרצחה בגטו וילנה בזמן השואה
  3. ^ היתה נשואה בזיוו"ר לרבי יהודה כהנא שפירא, וקיבלה חליצה מגיסה רבי אברהם דוב כהנא שפירא לאחר שבעלה נפטר ללא צאצאים, ע"פ חידושי הגרז"ס, מבוא, עמ' 27
  4. ^ בנימין בראון, "מהתבדלות פוליטית להתבצרות חברתית", שני עברי הגשר (עמ' 369).
  5. ^ הרב יוסף אליהו הנקין, תשובות איברא, עמ' ריז
  6. ^ רחובות על שם ספרים - באתר מרפ"ד מרכז מורים אשדוד
  7. ^ ראו בספרו של הרב שלמה יוסף זוין, אישים ושיטות בפרק "ר' חיים עוזר".

.