חיים שאול גריינימן

תלמיד חכם

הרב חיים שאול גריינימן (א' בניסן תרפ"ו או ט"ו בטבת תרפ"ו, 16 במרץ 1926כ"א בניסן תשע"ה, 10 באפריל 2015) היה רב ופוסק הלכה ליטאי. נחשב לאחד מממשיכי דרכו של דודו, החזון איש, ומנהיגה של קהילה בולטת מחוג חזון איש. מחבר סדרת הספרים חדושים ובאורים.

הרב חיים שאול גריינימן
לידה 16 במרץ 1926
א' בניסן תרפ"ו או ט"ו בטבת תרפ"ו
וילנא, ליטא ליטאליטא
פטירה 10 באפריל 2015 (בגיל 89)
כ"א בניסן תשע"ה
בני ברק, ישראל ישראלישראל
כינוי רַב חַיִּים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בני ברק, מדינת ישראל
תקופת הפעילות ?–2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות חרדית, חוג חזון איש
תחומי עיסוק לימוד, הלכה, חינוך, תלמוד בבלי, רפואה, ייעוץ, מסחר, לימוד המוסר
רבותיו הרב ראובן כץ, דודו רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש", הרב אברהם יצחק גרשונוביץ, הרב ירוחם ורהפטיג
תלמידיו הרב שלום מאיר יונגרמן, הרב יוסף חיים בן דב
חיבוריו חידושים וביאורים, כלילא דוורדא
בת זוג חנה דבורה גרינימן
צאצאים 16 בנים ובנות[דרושה הבהרה]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בביתו

ביוגרפיה עריכה

נולד בווילנה לרב שמואל גריינימן ולצביה, בתו של הרב שמריהו יוסף קרליץ, רבה של קוסובה, ואחותו של החזון איש - הרב אברהם ישעיהו קרליץ. יחד עמו נולד אח תאום, פנחס דוד. בברית המילה היה החזון איש הסנדק שלו, והרב ברוך דב ליבוביץ הסנדק של אחיו. שמו השני שאול הוא על שם אבי סבתו הרב שאול קצנלנבוגן. רבו הראשון היה דודו, הרב יצחק קרליץ בקוסובה. בשנת תרצ"ה (1935) עלו בני המשפחה לארץ ישראל יחד עם סבתם אמו של החזון איש שעלה לארץ שנתיים קודם לכן, והתגורר בבני ברק, והוא שפנה למשה פרוש שסידר עבורם את אשרת העלייה.

זמן מה לאחר עלייתם ארצה, נסע אביו לארצות הברית לצורך פעילות ציבורית, שם סייע בביסוסה של מתיבתא תפארת ירושלים. בזמן היעדרותו בילו ילדיו חלק ניכר מזמנם בבית דודם החזון איש. למד בישיבת תפארת ציון שאביו היה נשיאה, ובישיבת לומז'ה, שבה למד כחברותא עם הרב שמואל רוזובסקי שגם הכין איתו את דרשת בר המצוה שלו[1]. טקס בר המצווה שלו התקיים באולם הישיבה. לאחר מכן למד בישיבת חברון.

בשנת תש"ה (1945) נישא לחנה דבורה, בתו של הרב ישראל שלום לוריא (רוטמן), ר"מ ומשגיח בישיבת תורת חיים ומו"צ בעדה החרדית. מסדר הקידושין היה הרב איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו התגורר בשכונת כרם בירושלים כשמונה שנים ולמד בישיבת מיר. עמד בקשר עם הרב מבריסק, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק[2].

בתקופה זו נסע לבני ברק מדי שבוע כדי להתייעץ עם דודו החזון איש בסוגיות שלמד. הוא צירף אליו ירושלמים אחרים שהיו לתלמידי החזון איש (בהם הרבנים: יהודה שפירא, חיים ברים ומשה יהושע לנדא). בספרו הראשון של הרב גריינימן, "כלילא דוורדא", מופיעות הערותיו של החזון איש, ובראש הספר הראשון של סדרת "חידושים וביאורים" שלו מופיע מכתב ארוך בנושא הלכתי שכתב לו. החזון איש שימש סנדק לבנו הבכור בברית שהתקיימה בירושלים[3].

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשט"ו, עבר להתגורר בבני ברק בה נותרה אמו האלמנה.

הנהגת קהילתו עריכה

במשך השנים הפך למנהיג קהילה גדולה ההולכת בשיטת החזון איש. עם קהילה זו נמנו הרב יחזקאל ברטלר והרב יהודה בויאר. במשך שנים נמנה הרב גריינימן עם מתפללי בית הכנסת לדרמן, ובשנות ה-80 הקים בסמוך בית מדרש עצמאי. במשך תקופה ארוכה למד בימות השבוע במושב תפרח כדי שלא יוטרד מעול השואלים שבבני ברק.

 
בית המדרש של הרב חיים גריינמן בבני ברק.

הרב גריינימן נחשב ליועץ מומחה בענייני רפואה, והיה מצוי בקשר עם רופאים בישראל ובחו"ל. רופאים ומנתחים מבית החולים הדסה עין כרם היו באים להתייעץ עמו בניתוחים מסובכים והיה פותר להם ספקותיהם. בין הנועצים בו היה אלימלך פירר. יעץ גם בענייני חינוך, נושאים כלכליים ועוד.[דרוש מקור] נועצו בו גם פוליטיקאים, בהם אריה דרעי. על מקורביו נמנה גם הרב שלמה משה עמאר[4].

הרב גריינימן היה בעל השפעה על הקהילה החרדית בזכרון יעקב ובתפרח, ישיבת סלבודקה בבני ברק וישיבת זכרון מיכאל בזכרון יעקב, ארגון "ערכים" וסמינר אור החיים בבני ברק לבנות מעדות המזרח ועוד. יזם את הקמת המתיבתות שהיו הבסיס של הישיבות הספרדיות שצמחו בעשורים האחרונים.

מאז פטירת החזון איש נטל חלק משמעותי בהנהגת הציבור הליטאי, כולל במערכות ציבוריות כמו גיוס נשים ובחירות. ועוד, כדרכו של החזון איש נמנע מלחתום על כרוזים ולהשתתף בכנסים ופעילותו התמקדה מאחורי הקלעים. לדברי הרב נתן זוכובסקי לפני כניסת אגודת ישראל לממשלת בגין, התייעץ שלמה לורנץ עם הרב גריינימן והוא השפיע על ההחלטה להתנגד לקבלת תפקידי סגני שרים[5]. בבחירות לעיריית בני ברק שהתקיימו ב-1978 תמך בשמואל וינברג מתנועת פא"י לראשות העיר, וברשימתו של וינברג אף נמנה אחד ממקורבי הרב גריינימן, הרב יצחק כהן. ה"סטייפלער" והרב שך התנגדו בתוקף למהלך, הדבר פגע במעמדו הציבורי מחוץ לקהילתו. עם זאת, הוא המשיך בפעילות ציבורית, בין היתר במאבקים הציבוריים של חילולי קברים, ניתוחי מתים, פרסומי תועבה ופתרונות טכנולוגיים לשבת[6].

הנדבן יעקב הלפרין קבע בצוואתו כי קבוצת תלמידי חכמים יוסמכו לקבוע מה לעשות בהקדשותיו. לאחר פטירת הרב יעקב ישראל קניבסקי נותר הרב גריינימן היחיד מקבוצה זו, וממילא בעל הסמכות במוסדות ההקדש של הלפרין ובהם בית הקברות שומרי שבת. בשנת תשע"א הורה לפרק אוהל שבנו אלמונים מעל קברו של החזון איש.

נפטר בשביעי של פסח תשע"ה בביתו בבני ברק ונקבר בבית הקברות שומרי שבת. מסע ההלוויה, שבו השתתפו עשרות אלפי בני אדם[7], נערך יומיים לאחר פטירתו בשל החג והשבת שלמחרתו. בעקבות לקחי אסון רמיסת המלווים בהלווייתו של הרב שמואל הלוי וואזנר, שהתקיימה שבוע לפני כן, תוגברה האבטחה לאורך מסע הלוויה וצומצמה כניסת אנשים למתחם הקבורה[8].

משפחתו עריכה

אחד מאחיו הוא הרב מאיר גריינימן. אחותו אסתר נישאה לראש ישיבת מיר הרב בנימין ביינוש פינקל. גיסים נוספים שלו הם הרב אברהם יעקב זלזניק, הרב אברהם יעקב ויינר (מחבר ספרי "שארית יעקב"), הרב יוסף ליס והרב חיים אהרן טורצ'ין.

היה נשוי לרבנית חנה דבורה בת הרב ישראל שלום לוריא (תרפ"ה – תשע"ח, 2018).

לבני הזוג נולדו שנים-עשר בנים וארבע בנות. בנו השביעי הרב אברהם ישעיהו, מנהיג הקהילה בזכרון יעקב, נחשב לממשיך דרכו של אביו[9]. בנים נוספים הם שמואל, חתנו של הרב מרדכי מן; הרב יוסף, ראש "כולל וילנה" שהיה חברותא של הסטייפלער לאורך שנים; הרב יעקב והרב אליהו, ר"מים בסניף ישיבת זכרון מיכאל בבני ברק; בנו הגדול, הרב יצחק דוד, מחבר הספר 'השג יד'. בתו שרה נשואה לרב יוסף חיים בן-דב, ראש ישיבת "זיכרון מיכאל" בזכרון יעקב. בתו רחל נשואה לרב ישראל מנחם הירשפלד, ראש ישיבת "זיכרון מיכאל" (יחד עם גיסו הרב בן-דב) ובנו של פרופ' שלום הירשפלד ממכון ויצמן. בתו לאה נשואה לשמואל חיים חברוני, מחבר הספרים הליכות מרדכי ובנו של הרב מרדכי חברוני.

מתלמידיו עריכה

ספריו עריכה

  • חידושים וביאורים - סדרת ספרים של חידושי סוגיות בשיטת הלימוד של החזון איש, הכוללת חידושים על כל מסכתות התלמוד והמשניות, כולל סדרי זרעים וטהרות.
  • כלילא דוורדא על הלכות בית הבחירה לרמב"ם
  • מכתבי התעוררות - מכתביו בנושאים שונים. יצא על ידי משפחתו לאחר פטירתו, בשני כרכים. בני ברק תשע"ה-תשע"ו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראש הישיבה, ספר הביוגרפיה על הרב שמואל רוזובסקי, עמ' 119
  2. ^ הרב סולובייצ'יק מינה את הרב גריינימן הצעיר לתוקע במניין שלו בראש השנה, וכן שימש אצלו בעל קורא בקריאת המגילה בפורים.
  3. ^ הייתה זו הפעם היחידה שבה החזון איש עלה לירושלים למטרת סנדקאות.
  4. ^ הרב עמאר אמר • ראיון חג נדיר עם הראשון לציון, באתר בחדרי חרדים, 13 באפריל 2014
  5. ^ יתד השבוע גיליון 177, ב' בתמוז תשע"ה, שיחה עם הרב נתן זוכובסקי.
  6. ^ https://bshch.blogspot.com/2015/04/blog-post_705.html
  7. ^ ישראל כהן, ‏רבבות בהלוויית הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל • תיעוד, באתר כיכר השבת, 12 באפריל 2015
  8. ^ המשטרה והמארגנים לא לוקחים סיכונים, והלוויית הגרח”ש גריינמן תתקיים רק מחר, באתר jdn; ישראל כהן, ‏רק מאות בקבורת רבי חיים גריינמן זצ"ל • צפו בתיעוד, באתר כיכר השבת, 12 באפריל 2015
  9. ^ ישראל כהן, ‏ה'ממשיך': הבן רבי אברהם ישעיהו גריינמן מזכרון יעקב, באתר כיכר השבת, 12 באפריל 2015