פתיחת התפריט הראשי

חיים שמואל קהימקר

הסופר חיים שמואל קהימקר סוף המאה ה-19
כריכת ספרו של חיים שמואל קהימקר אשר נכתב בשנת 1897 ויצא לאור בשנת 1937 בתל אביב כ 30 שנים לאחר פטירתו

חיים שמואל קהימקר (1830 - 9 באוקטובר 1908), היסטוריון, מורה, פילנתרופ ופובליציסט בן לקהילת "בני-ישראל" בהודו.

קהימקר היה דמות מרכזית בפרסום הקהילה לעולם ולקהילות היהודיות השונות הנמצאות בו. הוא הקים את אחד מבתי הספר לעברית הראשונים בהודו, וכן מספר עיתונים הקשורים ליהדות ולמסורות ישראל.

ביוגרפיהעריכה

חיים שמואל קהימקר נולד ב-1830 בכפר אליבג, כ-25 מייל דרום מזרחית למומבאי, אביו שמואל יעקוב קהימקר היה מפקח מטעם בתי הספר של המיסיון האמריקאי בהודו, והיה מורהו הפרטי של בנו חיים בתחילת חייו ולימד אותו עברית, מראטהי ואנגלית. אפשר להתחקות אחר משפחתו עד לסביבות המאה ה-17 לאדם בשם אהרון (ארונג'י) שגר בכפר קהים ממנו נגזר שם משפחתו או לחלופין שם הכפר נגזר משם משפחתו כמקובל בשמות המשפחה בעדתו. נכדו של אהרון יוסף (איסופג'י) עבר לכפר ראמסאג' ולאחר מכן לאליבג שם נולד נינו חיים.

בשנת 1876 הוא שלח יחד עם בן אחר של קהילת בני ישראל, בשם אברהם דניאל, דיווח על תולדות בני ישראל ללונדון[1][2]. בשנת 1886 הוא תואר בהצפירה כראש חברת "גומלי חסדים" "איש נודע לשם במעשי צדקותיו"[3]. בשנת 1890 הוא עמד בראש ועד למען בתי הספר היהודיים בהודו. במסגרת תפקידו הוא שלח ליהודים בארצות שונות בקשות לתרומות לחיזוק בתי הספר וצירף אליהם ספר בן 38 עמודים על תולדות עדת בני ישראל בהודו[4].

קהימקר פרסם באנגלית את הספר המלא הראשון על קהילת בני ישראל, עליו התבססו רוב הספרים העוסקים בהיסטורית העדה בשנים הבאות. כתיבת הטיוטה נסתיימה ב-1897[5]. בשנת 1936 קיבל הדוקטור הציוני עמנואל אולסבנגר את הספר ע"י צאצאיו של קהימקר בעת ביקורו בהודו מטעם קרן היסוד והוא הוציאו לאור ב-1937 בארץ ישראל המנדטורית בתרומה של יהודים מדרום אפריקה[6][7].

הוא התחתן עם מילקה סולומון ג'ירד (ג'ירדקר), וממנה נולדו לו 8 ילדים. רבים מצאצאיו חיים כיום בישראל וקנדה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיים שמואל קהימקר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.