פתיחת התפריט הראשי

חיים שניאור זלמן שניאורסון

רב רוסי

הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון מלאדי (ה'תקע"ד 1814 - ד' בטבת ה'תר"ם 1880) היה אדמו"ר לחסידי חב"ד-ליאדי ובנו השלישי של האדמו"ר בעל צמח צדק מליובאוויטש.

אדמו"ר מחב"ד-ליאדי
חיים שניאור זלמן שניאורסון
אין תמונה חופשית
לידה 1814
ה'תקע"ד
ליובאוויטש
פטירה 1880 (בגיל 66 בערך)
ד' בטבת ה'תר"ם
מקום קבורה ליאדי
חסידות חב"ד-ליאדי
מקום מגורים ליובאוויטש, ליאדי
מקום פעילות ליאדי
מספר בשושלת רביעי בחב"ד, ראשון בליאדי
הקודם אביו מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)
הבא בנו יצחק דובער שניאורסון
חתנו רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטין
תחילת כהונה תרכ"ט
סיום כהונה בעת פטירתו
אב מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שניאורסון נולד בעיירה לובביץ' בשנת ה'תקע"ד (1814), כשנה לאחר פטירת זקנו האדמו"ר הזקן מחב"ד, ונקרא על שמו.

היה תלמידו של סבו האדמו"ר האמצעי ולמד אצלו. לאחר הסתלקות סבו בשנת ה'תקפ"ח (1828), קיבל אביו את נשיאות התנועה, ובנו שניאור זלמן, למד אצלו. בילדותו חלה במחלה קשה, ונוסף לו שמו חיים.

שם אשתו חיה, שם חותנו ישעי' מהאמיל[1]

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרכ"ו (1866), קיבל אחיו הצעיר שמואל את נשיאות התנועה. אך הוא נשאר להתגורר כשלוש שנים בליובאוויטש, בסמיכות לאחיו. בשנת 1869 עבר לעיירה לאדי, מקום מגורי זקנו שעל שמו הוא נקרא בצטטו את הפסוק "דור רביעי ישובו הנה.." (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן), והקים את חסידות חב"ד-ליאדי. נפטר בד' טבת ה'תר"ם.

לאחר פטירתו התפלגה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו יצחק דובער שניאורסון מחבר ספר "סידור מהרי"ד" שנשאר בעיר ליאדי. וחלקם קיבלו את הנהגת חתנו רבי לוי יצחק גוטרמן מסירטשין (צאצא לאדמו"רי ראדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד). לוי יצחק העביר את מרכז החסידות שלו לעירו סירטשין[2], אך בסוף ימיו עבר לוורשה שבפולין ושם נפטר בכ"ג בטבת ה'תרס"ה (1904)[3].

משפחתועריכה

  • בנו יצחק דובער שניאורסון ממשיך דרכו באדמור"ות.
  • בתו סטערנא, אשתו הראשונה של אחיו רבי שמואל שניאורסון ונפטרה כשלושה חודשים לאחר חתונתה
  • בתו הרבנית ראדא[4], הייתה נשואה בנישואין ראשונים עם בן דודה שניאור (בן יעקב שניאורסון בן הצמח צדק) ובנישואים שניים התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן.

אילן שושלת אדמו"רי חב"דעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • עמרם בלוי, "בית ליאדי: אדמו"רי ליאדי, כ"ק אדמו"ר מהרחש"ז, מהריד"ב, מהרליוי"צ", היכל הבעש"ט גיליון י"ח עמודים צ"ז-קל"ו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אג"ק הצ"צ ע' קכב ובהערה, העו"ב גיליון א'קא ע' 116
  2. ^ לפי האסיף, משנת תרמ"ט עמוד 179 - חוג פעולתו של רבי לוי יצחק היה קטן מאוד
  3. ^ אודותיו ראה: עמרם בלוי, פרדס חב"ד, תשס"ה גיליון 15 עמודים 121-138
  4. ^ לא היה ידוע השם שלה (שלשלת היחס, עמוד כ"ט, הערה 159) עד שבשנת תשע"ג התגלה מסמכי רישום מפקד העיירה ליובאוויטש (אג"ק צ"צ עמודים: 12-15 ועמודים קכא-קכג)
  5. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  6. ^ טיוטה
  7. ^ בעלה רבי יעקב ישראל טברסקי. לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  8. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  9. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, ISBN 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם. וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38
  10. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  11. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  12. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  13. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  14. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  15. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  16. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  17. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  18. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  19. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    11] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד


תקופת חייו של הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.