חיי קרל הגדול
חיי קרל הגדול (לטינית: Vita Karoli Magni) הוא חיבורו של איינהרד מהמחצית הראשונה של המאה ה-9, העוסק בחייו של קרל הגדול, מלך הפרנקים וקיסר הרומאים (Imperator Augustus Romanorum).
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
איינהרד  |
| שפת המקור |
לטינית |
| סוגה |
ביוגרפיה |
| נושא |
קרל הגדול |
  | |
החיבור מתאר את חייו של קרל הגדול מצעירותו, דרך שנות מלכותו ומלחמותיו הרבות, ועד למותו בשנת 814. כותב החיבור, איינהרד, היה מזכירו ויועצו הקרוב של קרל הגדול בערך משנות ה-90 של המאה ה-8 ועד מותו של המלך. הוא גם היה היחיד מבין אנשי חצרו של קרל הגדול ששמר על תפקידו לאחר שבנו של קרל, לואי, הוכתר למלך.
זמן כתיבת החיבור ומטרותיו
עריכהבעבר הציעו חוקרים מועדים שונים לכתיבת החיבור, הנעים בין השנים 817–830. אולם כיום יש נטייה להסכמה שאיינהרד חיבר את הביוגרפיה בין השנים 817–818. זמן קצר לאחר מותו של קרל הגדול בשנת 814 ועלייתו לשלטון של בנו, לואי החסיד, היו בקרב האצולה הפרנקית שפקפקו בזכותו לרשת את אביו. אלה היו בעיקר אצילים שאיבדו את המעמד הרם שהיה להם בתקופת שלטונו של קרל הגדול. כתגובה על ההתקפות וההאשמות שהוטחו בלואי החסיד, חיבר איינהרד פולמוס פוליטי במסווה של חיבור ביוגרפי על חייו של קרל הגדול, ובמהלכו הפריך את כל ההאשמות שהועלו נגד לואי ונגד זכותו לרשת את אביו. לכן הקדיש חלק ניכר מהחיבור לשנות חייו האחרונות של קרל הגדול, שבהן שיתף את בנו לואי בניהול הממלכה, ותיאר בפרטים את הכתרתו של לואי, שהתקיימה בארמון המלוכה באאכן בשנת 813, ביוזמתו של קרל הגדול ובנוכחות כל האנשים החשובים בממלכה.[1]
תוכן החיבור
עריכה
החיבור כולל פרק מבוא ו-33 פרקים המתארים את חייו של קרל הגדול.
המבוא
עריכהסגנון המבוא שונה מסגנון שאר הפרקים, מאחר שהוא כתוב בשפה גבוהה ובסגנון מסורבל יותר משאר הפרקים, וייתכן שנוסף לחיבור בשלב מאוחר יותר. לואי הלפן העלה את ההשערה שהמבוא עוצב על בסיס המבוא של סווטוניוס לחיבורו "חיי שנים-עשר הקיסרים", אולם מאחר שהמבוא של סווטוניוס לא השתמר, אין דרך לאמת השערה זו.[2]
בפרק המבוא מסביר איינהרד מדוע הוא החליט לכתוב את החיבור, ומתנצל על הלטינית הקלוקלת של ברברי (פרנקי) כמוהו. התנצלות מעין זו הייתה מקובלת כבר בעבר, ואף מופיעה בחיבורו של גרגוריוס מטור "עשרת ספרי ההיסטוריה". איינהרד מציין שהחליט לסכן את המוניטין שלו ולכתוב את החיבור ובפרט ש"לא לזנוח את זכרו של איש שכזה."[3]
חלוקת הפרקים
עריכה- פרקים 1 - 4 מתארים את הממלכה הפרנקית מאז שקיעת השושלת המרובינגית ועד להפיכתו של קרל לשליט יחיד, לאחר מותו של אחיו, קרלומן.
- פרקים 5 - 15 עוסקים במלחמותיו של קרל לאורך כל שנות מלכותו. המלחמה אותה איינהרד מבליט במיוחד היא המלחמה כנגד הפגאנים הסכסונים, אשר על פי איינהרד, נמשכה מלחמה זו 33 שנים (משנת 772 ועד שנת 804). על מלחמה זו כתב איינהרד: "שום מלחמה לא הייתה ארוכה יותר, אכזרית יותר וקשה יותר לעם הפרנקי".[4]
- פרקים 16 - 27 מספרים על קרל כמלך הפרנקים, מנהגיו, אמונתו הדתית, מפעליו, והיחסים שלו עם נציגי אומות זרות.
- פרקים 28 - 33 מתארים את חייו של קרל הגדול מאז הכתרתו לאימפרטור ועד למותו (בשנת 814).
מוטיבים בחיבור
עריכהבחיבור חוזר המספר 33 במספר הקשרים, ובניהם חלוקת הספר ל-33 פרקים, והבחירה של איינהרד לתחם את המלחמה בסכסונים ל-33 שנים. המספר 33 מזוהה עם אלכסנדר מוקדון (הכינוי "הגדול" ניתן לקרל בערך בתקופה בה נכתב החיבור) ועם ישו, שעל פי המסורת שניהם מתו בגיל זה. ייתכן והבחירה של איינהרד לחלק את סיפור חייו של קרל הגדול ל-33 פרקים, נובע מניסיון להשוות אותו לאלכסנדר מחד - מלך לוחם, כובש ואהוד, ולישו מאידך - אדם האדוק באמונתו הנוצרית.
לקריאה נוספת
עריכה- איינהרד, חיי קרל הגדול, תרגום, מבוא והערות: יצחק חן, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2005; מהדורה מעודכנת, תשפ"א 2021
קישורים חיצוניים
עריכההטקסט המלא של הספר (בלטינית) באתר The Latin Library
- חיי קרל הגדול, באתר OCLC (באנגלית)