חיל האוויר הסורי

חיל האוויר הסוריערבית: القوّات الجوية العربية السورية, ובעברית "חיל האוויר הערבי הסורי") הוא הזרוע האווירית של צבא סוריה. החיל הוקם שנתיים לאחר הקמת הרפובליקה הסורית ב-1946 לאחר נסיגת הכוחות הבריטיים והצרפתיים ומפעיל כ-700 כלי טיס.

חיל האוויר הערבי הסורי
القوّات الجوية العربية السورية
דגל חיל האוויר הסורי רונדל חיל האוויר הסורי
דגל חיל האוויר הסורי

רונדל חיל האוויר הסורי
פרטים
מדינה סוריהסוריה סוריה
שיוך הכוחות המזוינים של סוריה
סוג חיל אוויר
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1946–הווה (כ־78 שנים)
מלחמות מלחמת ששת הימים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת האזרחים בסוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ציוד עיקרי כ-700 כלי טיס ומערך נ"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

השנים המוקדמות עריכה

 
סופרמרין ספיטפייר של חיל האוויר הסורי
 
הרווארד של חיל האוויר הסורי

החיל הוקם בשנת 1946 לאחר שסוריה קיבלה עצמאותה מצרפת. ראשוני המטוסים שקלט החיל היו מטוסי הרווארד שהוסבו למטרות תקיפה ומספר מטוסי אימון. טבילת האש של חיל האוויר הסורי מול ישראל הייתה ב-15 במאי 1948, בעת שסייע לחטיבה 1 של צבא סוריה כנגד מטרות בעמק הירדן. בשעה 6:00 ביצע מטוס מסוג הארוורד גיחת הפצצה כנגד עין גב, ולמחרת שש גיחות הפצצה כנגד אפיקים, אשדות יעקב וטבריה. עד לחודש אוקטובר ביצע חיל האוויר הסורי 425 גיחות מעל ארץ ישראל, כאשר ביתר המלחמה שמישות מטוסיו הייתה כל כך נמוכה שלא התאפשרה פעילות התקפית כנגד מטרות ישראליות.[1]

בתחילת שנות החמישים נרכשו מבריטניה 40 מטוסי ספיטפייר ו-23 מטוסי סילון מדגם מטאור.

חיבורה של סוריה למצרים כדי ליצור את הרפובליקה הערבית המאוחדת הביא לצמיחתו של חיל האוויר הסורי. למרות התפרקותו של האיחוד, הצמיחה הסורית נמשכה ותחת הנהגתו של חאפז אל-אסד פנתה סוריה לעבר ברית המועצות אשר הפכה לספקית הנשק הראשית של המדינה. בשנת 1955 לאחר חתימת עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית, הצטרפה לרכישה גם סוריה והזמינה 25 מטוסי מיג 15 ועוד שלושה מטוסי מיג 15 מדגם דו מושבי להדרכה. במהלך מבצע קדש בעוד משלוח המיגים היה בהרכבה בשדות התעופה של מצרים הותקפו השדות מהאוויר על ידי בעלות הברית ורק ארבעה מטוסים שרדו. לאחר הרכבתם, הועברו הארבעה שנותרו לסוריה. בשנת 1957 ביצעה סוריה עסקת רכש גדולה יחסית והזמינה 60 מטוסי קרב מתקדמים יותר מדגם מיג 17 על כל הציוד הנלווה להם והקימה מהם שלוש טייסות קרב.

בראשית שנות השישים הצטייד חיל האוויר במסוקי תובלה וסער מתוצרת סובייטית מדגם מיל 1 ו- מיל 4. בהמשך נרכש מטוס היירוט הסובייטי החדיש מיג 21 ומפציצים לטווח בינוני מדגם איליושין 28.

מלחמת ששת הימים עריכה

 
מיג 17 סורי שנחת במנחת בצת, 1968.

במהלך מלחמת ששת הימים, הושמדו קרוב לשני שלישים ממטוסי חיל האוויר הסורי בעוד שהמטוסים הנותרים פונו לבסיסים מרוחקים מחשש שיושמדו גם הם. היעדרותו של חיל האוויר הסורי מהמלחמה הקלה על ישראל לכבוש את רמת הגולן, עד כדי שכיבוש הרמה ארך 27 שעות בלבד כאשר חלק מהכוחות החי"ר הישראלים הוטסו במסוקים לכיבוש יעדי איכות ברמת הגולן.

מלחמת יום הכיפורים עריכה

בניגוד למלחמת ששת הימים, במהלך מלחמת יום הכיפורים חיל האוויר הסורי בפיקודו של נאג'י ג'מיל, מילא תפקיד חשוב ונחל הצלחות. למרות מספר המטוסים הגדול שהופל בקרבות מול ישראל, והעובדה שבסיומה כבשה ישראל נתח נוסף מאדמת סוריה והגיעה למרחק ירי תותחים מדמשק, סוריה רואה במלחמה ניצחון.[2]

חיל האוויר החל את המלחמה עם כ-270 מטוסי קרב, מהם 150 מטוסי מסוג מיג-21 ושאר המטוסים היו מדגמי מיג-17, סוחוי-7 וסוחוי-20. בנוסף לאלו כלל החיל גם כ-30 מסוקי תובלה שנועדו להסקת כוחות קומנדו אל מאחורי קווי האויב, כאשר העיקרי מבין מסוקים אלו היה מסוק ה-מיל מי-8.[3] עם תחילת המלחמה, משימת חיל האוויר הייתה תקיפת מספר רחב של מטרות עומק, בהן מפקדות צה"ל, מוצבי שליטה, אזורי ריכוז כוחות ובסיסי צה"ל. במקביל, מטוסי התובלה נועדו להנחתת כוחות קומנדו מאחורי קו הגבול במטרה לכבוש מספר בסיסים ומוצבי צה"ל חשובים ובראשם מוצב החרמון (שהיה גם היחיד אליו הצליחו כוחות קומנדו להגיע והיחיד שאכן נכבש). עם פתיחת האש יצאו 80 מטוסי קרב-הפצצה סורים בליווי 40 מטוסי קרב מיג-21 אל עבר יעדי התקיפה שלהם, בהן נקבעו מוצב החרמון, בסיס השליטה בהר מירון, חורשת מסעדה, כפר נפח, הר אביטל והר פרס. לאורכו של יום הלחימה הראשון ביצע חיל האוויר הסורי 268 גיחות, מתוכן 80 במכת האש הראשונית, 36 בסיוע לכוחות קרקעיים, 4 גיחות מסוקים להנחתת כוחות ו-148 גיחות חיפוי אווירי.[4]

מלחמת לבנון עריכה

במלחמת לבנון ספג חיל האוויר הסורי אבדות כבדות, ודוקטרינת הלחימה שלו, המבוססת על הדוקטרינה הסובייטית, הוכחה כבלתי יעילה נגד חיל האוויר הישראלי. חיל האוויר הסורי איבד במלחמת לבנון כ-85 מטוסים בקרבות אוויר (מתוכם 30 דווחו כמטוסי מיג-23), ובנוסף הושמדו לחיל ההגנה האווירית הסורי סוללות טילי קרקע-אוויר רבות, בהן גם סוללות מדגם SA-8 - המודרניות ביותר שהיו ברשותו. במהלך הקרבות איבדה ישראל מטוסים אחדים בלבד, כולם באש מן הקרקע.

חיל האוויר בשנות האלפיים עריכה

מאז מלחמת לבנון, נמצא חיל האוויר הסורי בנסיגה. לא בוצעה עסקת רכש משמעותית לחידושו בעשור האחרון, הציוד אינו מתוחזק כראוי וסובל ממחסור בחלקי חילוף. בנוסף, בעקבות האמברגו שהטילה ארצות הברית על סוריה, החיל סובל ממחסור בדלק למטוסים ומאי יכולת לרכוש נשק. ניסיונות לרכישת מטוסים מתקדמים כדוגמת סוחוי 27 כשלו עד כה, ככל הנראה בשל לחץ אמריקאי על רוסיה.

לאחר מלחמת לבנון, קנה חיל האוויר הסורי סוללות אלמאז S-200, על מנת להצר את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי בעימותים עתידיים, בעיקר על ידי איום על מטוסי שליטה ומודיעין, להרחקת נתיביהם. לאחרונה, הוזמנו מערכות משולבת של תותחים וטילי קרקע-אוויר מסוג פנציר-S1, כחלק מעסקת נשק של כמיליארד דולר, ואספקתם החלה באוגוסט 2007.

מלחמת האזרחים עריכה

ב-23 בספטמבר 2014 יירט מערך ההגנה האווירית של ישראל מטוס סוחוי Su-24 של חיל האוויר הסורי שחדר לשטח ישראל באזור רמת הגולן, באמצעות טיל MIM-104D פטריוט.[5] הייתה זו הפלת מטוס אויב הראשונה בעולם באמצעות טיל פטריוט.

ב-24 ביולי 2018 מטוס סוחוי Su-24 של חיל האוויר הסורי חדר את המרחב האווירי של ישראל באזור רמת הגולן והופל על ידי זוג טילי פטריוט ששיגר צה"ל. המטוס נפל בשטח סורי באזור הדרומי של הגבול ברמת הגולן.[6]

סד"כ מטוסי חיל האוויר הסורי עריכה

מטוסים עריכה

 
מיג-21, ממטוסי הקרב החשובים הוותיקים בחיל האוויר הסורי.
 
מיג 23 לשעבר של חיל האוויר הסורי, מוזיאון חיל האוויר בחצרים.
 
זוג מטוסי סוחוי-22 של חיל האוויר הצ'כי, בדומה לאלו המשרתים בחיל האוויר הסורי.
 
מטוס קרב מתקדם YAK-130 הצפוי להיכנס לשירות חיל האוויר הסורי. 36 מטוסים הוזמנו ואספקתם נדחתה בשל הלחימה בסוריה.
 
מטוס תובלה איליושין Il-76. נכון ל-2018 רק מטוס אחד מסוג זה נותר בשירות חיל האוויר הסורי.
 
SA-342 גאזל לשעבר של חיל האוויר הסורי, מוזיאון חיל האוויר בחצרים.
 
מסוק מסוג מיל מי-8, בדומה לאלו המשרתים בחיל האוויר הסורי.
תמונה שם סד"כ כולל בשירות פעיל בשירות פעיל בשנת 2018[7] כניסה לשירות
מטוסי קרב (תקיפה\יירוט\משולב)
 
מיג 29 20 20 20 1987
 
מיג 25 40 27 2 1980
 
מיג 23 106 106 87 1974
 
סוחוי 24 19 17 20 1988
 
סוחוי 20/22 100 60 41 1978
 
מיג 21 MF/BIS/U‏ ~150 ~150 51 1966
סך הכל: 435 382 221
מטוסי אימון וקשר
 
L-39 אלבטרוס 90 ~40 63 1980
 
MBB 233 פלמינגו[8] 40 40 - 1976
 
מוששאק 6 6 6 1994
 
יאק-130 0 0 0 (36 הוזמנו) שירות עתידי
סך הכל: 136 86 69
מטוסי תובלה
 
אנטונוב 24/26 6 6 2 1979
 
איליושין Il-76 4 4 1 1983
 
טופולב 134[8] 3 3 -
 
מיסטר-פאלקון 20/900[8] 20 20 - 1988
 
פייפר PA-31 נאבאחו[8] 2 2 -
 
יאק-40[8] 6 6 - 1989
סך הכל: 23 23 3

מסוקים עריכה

תמונה שם סד"כ כולל בשירות פעיל בשירות פעיל בשנת 2018[7] כניסה לשירות
מסוקי קרב (תקיפה\סער)
 
מיל מי-25 'הינד' 52 ~35 28 1980
 
SA-342 גאזל 38 38 62 1976
 
מי-8/17 100 100 51 1971
 
מיל מי-2 10 10 13 1975
סך הכל: 200 183 154
מסוקים ימיים
 
קאמוב קא-28 5 2 2 1990
 
מיל מי-14 20 11 11 1984
סך הכל: 25 13 13

כלי טיס בלתי מאוישים עריכה

לחיל האוויר הסורי כמות לא ידועה של כטב"מים מדגם שמל/מאלאכית.

דרגות חיל האוויר הסורי עריכה

קצינים
קוד נאט"ו OF-1 OF-2 OF-3 OF-4 OF-5 OF-6 OF-7 OF-8 OF-9 OF-10
סמל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דרגה מֻלאזם מֻלאזם-אוול נקיב ראא'ד מֻקדם עקיד עמיד לִואא' עימאד עימאד-אוואל
שם בערבית ملازم ملازم أول نقيب رائد مقدم عقيد عميد لواء عماد عماد اول

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיל האוויר הסורי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^   נעם הרטוך, ‏טייסת הגליל במלחמת העצמאות, 1999, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר.
  2. ^ פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה: צבא סוריה - עלילותיו ומלחמותיו - מבט מדמשק, תל אביב: המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014, עמ' 479-480.
  3. ^ מלובני, 2014, עמ' 443.
  4. ^ מלובני, 2014, עמ' 446-7.
  5. ^ סוללת פטריוט יירטה מטוס קרב סורי שחדר לישראל, חדשות 13, 23 בספטמבר 2014.
  6. ^ מטוס קרב סורי חדר לישראל ויורט, Mako, ‏24 ביולי 2018.
  7. ^ 1 2 מתוך ‏World Air Forces 2018, ‏RUAG Schweiz AG, שווייץ 2018.
  8. ^ 1 2 3 4 5 ככל הנראה לא נותרו מטוסים פעילים בשירות