פתיחת התפריט הראשי

חיל האוויר הסוריערבית: القوّات الجوية العربية السورية, ובעברית "חיל האוויר הערבי הסורי") הוא הזרוע האווירית של צבא סוריה. החיל הוקם שנתיים לאחר הקמת הרפובליקה הסורית ב-1946 לאחר נסיגת הכוחות הבריטיים והצרפתיים ומפעיל כ-700 כלי טיס.

חיל האוויר הערבי הסורי
القوّات الجوية العربية السورية
Flag of the Syrian Arab Air Force.svg
דגל חיל האוויר הסורי
פרטים
מדינה סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שיוך Syrian armed forces symbol.jpg הכוחות המזוינים של סוריה
סוג חיל אוויר
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1946
מלחמות מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת האזרחים בסוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ציוד עיקרי כ-700 כלי טיס ומערך נ"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

השנים המוקדמותעריכה

 
סופרמרין ספיטפייר של חיל האוויר הסורי
 
הרווארד של חיל האוויר הסורי

החיל הוקם בשנת 1946 לאחר שסוריה קיבלה עצמאותה מצרפת. ראשוני המטוסים שקלט החיל היו מטוסי הרווארד שהוסבו למטרות תקיפה ומספר מטוסי אימון. טבילת האש של חיל האוויר הסורי מול ישראל הייתה ב-15 במאי 1948, בעת שסייע לחטיבה 1 של צבא סוריה כנגד מטרות בעמק הירדן. בשעה 6:00 ביצע מטוס מסוג הארוורד גיחת הפצצה כנגד עין גב, ולמחרת שש גיחות הפצצה כנגד אפיקים, אשדות יעקב וטבריה. עד לחודש אוקטובר ביצע חיל האוויר הסורי 425 גיחות מעל ארץ ישראל, כאשר ביתר המלחמה שמישות מטוסיו הייתה כל כך נמוכה שלא התאפשרה פעילות התקפית כנגד מטרות ישראליות.[1]

בתחילת שנות החמישים נרכשו מבריטניה 40 מטוסי ספיטפייר ו-23 מטוסי סילון מדגם מטאור.

חיבורה של סוריה למצרים כדי ליצור את הרפובליקה הערבית המאוחדת הביא לצמיחתו של חיל האוויר הסורי. למרות התפרקותו של האיחוד, הצמיחה הסורית נמשכה ותחת הנהגתו של חאפז אל-אסד פנתה סוריה לעבר ברית המועצות אשר הפכה לספקית הנשק הראשית של המדינה. בשנת 1955 לאחר חתימת עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית, הצטרפה לרכישה גם סוריה והזמינה 25 מטוסי מיג 15 ועוד שלושה מטוסי מיג 15 מדגם דו מושבי להדרכה. במהלך מבצע קדש בעוד משלוח המיגים היה בהרכבה בשדות התעופה של מצרים הותקפו השדות מהאוויר על ידי בעלות הברית ורק ארבעה מטוסים שרדו. לאחר הרכבתם, הועברו הארבעה שנותרו לסוריה. בשנת 1957 ביצעה סוריה עסקת רכש גדולה יחסית והזמינה 60 מטוסי קרב מתקדמים יותר מדגם מיג 17 על כל הציוד הנלווה להם והקימה מהם שלוש טייסות קרב.

בראשית שנות השישים הצטייד חיל האוויר במסוקי תובלה וסער מתוצרת סובייטית מדגם מיל 1 ו- מיל 4. בהמשך נרכש מטוס היירוט הסובייטי החדיש מיג 21 ומפציצים לטווח בינוני מדגם איליושין 28.

מלחמת ששת הימיםעריכה

 
מיג 17 סורי שנחת במנחת בצת, 1968.

במהלך מלחמת ששת הימים, הושמדו קרוב לשני שלישים ממטוסי חיל האוויר הסורי בעוד שהמטוסים הנותרים פונו לבסיסים מרוחקים מחשש שיושמדו גם הם. היעדרותו של חיל האוויר הסורי מהמלחמה הקלה על ישראל לכבוש את רמת הגולן, עד כדי שכיבוש הרמה ארך 27 שעות בלבד כאשר חלק מהכוחות החי"ר הישראלים הוטסו במסוקים לכיבוש יעדי איכות ברמת הגולן.

מלחמת יום הכיפוריםעריכה

בניגוד למלחמת ששת הימים, במהלך מלחמת יום הכיפורים חיל האוויר הסורי בפיקודו של נאג'י ג'מיל, מילא תפקיד חשוב ונחל הצלחות. למרות מספר המטוסים הגדול שהופל בקרבות מול ישראל, והעובדה שבסיומה כבשה ישראל נתח נוסף מאדמת סוריה והגיעה למרחק ירי תותחים מדמשק, סוריה רואה במלחמה ניצחון.[2]

חיל האוויר החל את המלחמה עם כ-270 מטוסי קרב, מהם 150 מטוסי מסוג מיג-21 ושאר המטוסים היו מדגמי מיג-17, סוחוי-7 וסוחוי-20. בנוסף לאלו כלל החיל גם כ-30 מסוקי תובלה שנועדו להסקת כוחות קומנדו אל מאחרורי קווי האויב, כאשר העיקרי מבין מסוקים אלו היה מסוק ה-מיל מי-8.[3] עם תחילת המלחמה, משימת חיל האוויר הייתה תקיפת מספר רחב של מטרות עומק, בהן מפקדות צה"ל, מוצבי שליטה, אזורי ריכוז כוחות ובסיסי צה"ל. במקביל, מטוסי התובלה נועדו להנחתת כוחות קומנדו מאחורי קו הגבול במטרה לכבוש מספר בסיסים ומוצבי צה"ל חשובים ובראשם מוצב החרמון (שהיה גם היחיד אליו הצליחו כוחות קומנדו להגיע והיחיד שאכן נכבש). עם פתיחת האש יצאו 80 מטוסי קרב-הפצצה סורים בליווי 40 מטוסי קרב מיג-21 אל עבר יעדי התקיפה שלהם, בהן נקבעו מוצב החרמון, בסיס השליטה בהר מירון, חורשת מסעדה, כפר נפח, הר אביטל והר פרס. לאורכו של יום הלחימה הראשון ביצע חיל האוויר הסורי 268 גיחות, מתוכן 80 במכת האש הראשונית, 36 בסיוע לכוחות קרקעיים, 4 גיחות מסוקים להנחתת כוחות ו-148 גיחות חיפוי אווירי.[4]

מלחמת לבנוןעריכה

במלחמת לבנון ספג חיל האוויר הסורי אבדות כבדות, ודוקטרינת הלחימה שלו, המבוססת על הדוקטרינה הסובייטית, הוכחה כבלתי יעילה נגד חיל האוויר הישראלי. חיל האוויר הסורי איבד במלחמת לבנון כ-85 מטוסים בקרבות אוויר (מתוכם 30 דווחו כמטוסי מיג-23), ובנוסף הושמדו לחיל ההגנה האווירית הסורי סוללות טילי קרקע-אוויר רבות, בהן גם סוללות מדגם SA-8 - המודרניות ביותר שהיו ברשותו. במהלך הקרבות איבדה ישראל מטוסים אחדים בלבד, כולם באש מן הקרקע.

חיל האוויר בשנות האלפייםעריכה

מאז מלחמת לבנון, נמצא חיל האוויר הסורי בנסיגה. לא בוצעה עסקת רכש משמעותית לחידושו בעשור האחרון, הציוד אינו מתוחזק כראוי וסובל ממחסור בחלקי חילוף. בנוסף, בעקבות האמברגו שהטילה ארצות הברית על סוריה, החיל סובל ממחסור בדלק למטוסים ומאי יכולת לרכוש נשק. נסיונות לרכישת מטוסים מתקדמים כדוגמת סוחוי 27 כשלו עד כה, ככל הנראה בשל לחץ אמריקאי על רוסיה.

לאחר מלחמת לבנון, קנה חיל האוויר הסורי סוללות אלמאז S-200, על מנת להצר את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי בעימותים עתידיים, בעיקר על ידי איום על מטוסי שליטה ומודיעין, להרחקת נתיביהם. לאחרונה, הוזמנו מערכות משולבת של תותחים וטילי קרקע-אוויר מסוג פנציר-S1, כחלק מעסקת נשק של כמיליארד דולר, ואספקתם החלה באוגוסט 2007.

מלחמת האזרחיםעריכה

ב-23 בספטמבר 2014 יירט מערך ההגנה האווירית של ישראל מטוס סוחוי Su-24 של חיל האוויר הסורי שחדר לשטח ישראל באזור רמת הגולן, באמצעות טיל MIM-104D פטריוט.[5] הייתה זו הפלת מטוס אויב הראשונה בעולם באמצעות טיל פטריוט.

ב-24 ביולי 2018 מטוס סוחוי Su-24 של חיל האוויר הסורי חדר את המרחב האווירי של ישראל באזור רמת הגולן והופל על ידי זוג טילי פטריוט ששיגר צה"ל. המטוס נפל בשטח סורי באזור הדרומי של הגבול ברמת הגולן.[6]

סד"כ מטוסי חיל האוויר הסוריעריכה

מטוסיםעריכה

 
מיג-21, ממטוסי הקרב החשובים הוותיקים בחיל האוויר הסורי.
 
מיג 23 לשעבר של חיל האוויר הסורי, מוזיאון חיל האוויר בחצרים.
 
זוג מטוסי סוחוי-22 של חיל האוויר הצ'כי, בדומה לאלו המשרתים בחיל האוויר הסורי.
 
מטוס קרב מתקדם YAK-130 הצפוי להיכנס לשירות חיל האוויר הסורי. 36 מטוסים הוזמנו ואספקתם נדחתה משום הלחימה בסוריה.
 
מטוס תובלה איליושין Il-76. נכון ל-2018 רק מטוס אחד מסוג זה נותר בשירות חיל האוויר הסורי.
 
SA-342 גאזל לשעבר של חיל האוויר הסורי, מוזיאון חיל האוויר בחצרים.
 
מסוק מסוג מיל מי-8, בדומה לאלו המשרתים בחיל האוויר הסורי.
תמונה שם סד"כ כולל בשירות פעיל בשירות פעיל בשנת 2018[7] כניסה לשירות
מטוסי קרב (תקיפה\יירוט\משולב)
מיג 29 20 20 20 1987
מיג 25 40 27 2 1980
מיג 23 106 106 87 1974
סוחוי 24 19 19 20 1988
סוחוי 20/22 100 60 41 1978
מיג 21 MF/BIS/U‏ ~150 ~150 51 1966
סך הכל: 435 382 221
מטוסי אימון וקשר
L-39 אלבטרוס 90 ~40 63 1980
MBB 233 פלמינגו[8] 40 40 - 1976
מוששאק 6 6 6 1994
יאק-130 0 0 0 (36 הוזמנו) שירות עתידי
סך הכל: 136 86 69
מטוסי תובלה
אנטונוב 24/26 6 6 2 1979
איליושין Il-76 4 4 1 1983
טופולב 134[8] 3 3 -
מיסטר-פאלקון 20/900[8] 20 20 - 1988
פייפר PA-31 נאבאחו[8] 2 2 -
יאק-40[8] 6 6 - 1989
סך הכל: 23 23 3

מסוקיםעריכה

תמונה שם סד"כ כולל בשירות פעיל בשירות פעיל בשנת 2018[7] כניסה לשירות
מסוקי קרב (תקיפה\סער)
מיל מי-25 'הינד' 52 ~35 28 1980
SA-342 גאזל 38 38 62 1976
מי-8/17 100 100 51 1971
מיל מי-2 10 10 13 1975
סך הכל: 200 183 154
מסוקים ימיים
קאמוב קא-28 5 2 2 1990
מיל מי-14 20 11 11 1984
סך הכל: 25 13 13

כלי טיס בלתי מאוישיםעריכה

לחיל האוויר הסורי כמות לא ידועה של כטב"מים מדגם שמל/מאלאכית.

דרגות חיל האוויר הסוריעריכה

קצינים
קוד נאט"ו OF-1 OF-2 OF-3 OF-4 OF-5 OF-6 OF-7 OF-8 OF-9 OF-10
סמל
דרגה מֻלאזם מֻלאזם-אוול נקיב ראא'ד מֻקדם עקיד עמיד לִואא' עימאד עימאד-אוואל
שם בערבית ملازم ملازم أول نقيب رائد مقدم عقيد عميد لواء عماد عماد اول

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיל האוויר הסורי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^   נעם הרטוך, ‏טייסת הגליל במלחמת העצמאות, 1999, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר.
  2. ^ פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה: צבא סוריה - עלילותיו ומלחמותיו - מבט מדמשק, תל אביב: המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014, עמ' 479-480.
  3. ^ מלובני, 2014, עמ' 443.
  4. ^ מלובני, 2014, עמ' 446-7.
  5. ^ סוללת פטריוט יירטה מטוס קרב סורי שחדר לישראל, נענע10, 23 בספטמבר 2014.
  6. ^ מטוס קרב סורי חדר לישראל ויורט, Mako, ‏24 ביולי 2018.
  7. ^ 7.0 7.1 מתוך ‏World Air Forces 2018, ‏RUAG Schweiz AG, שווייץ 2018.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 ככל הנראה לא נותרו מטוסים פעילים בשירות