שירות הרפואה המלכותי
שירות הרפואה המלכותי (באנגלית: Royal Army Medical Service; בראשי תיבות: RAMS) הוא החיל המרכז את יכולות ויחידות הרפואה בכוחות היבשה של הצבא הבריטי.
'איתן' Steadfast | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | הממלכה המאוחדת |
שיוך | צבא יבשה |
בסיס האם | מכללת המטה, קמברלי, סארי |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1898–הווה (כ־126 שנים) |
נתוני היחידה | |
כוח אדם | 4,220 (2021)[1] |
בגלגולו הנוכחי נוצר השירות בנובמבר 2024 על ידי איחוד חיל הרפואה המלכותי יחד עם חיל הסיעוד המלכותי וחיל רפואת השיניים המלכותי, ליצירת שירות רפואה אחיד לכלל צורכי הצבא[2]. החיל מורכב כיום מ-17 רגימנטים הכוללים צוותי רפואה עם יכולת פריסת מרכזים רפואיים ניידים, ופועלים לרוב כחלק מחטיבה או דיוויזיה מבצעית. בנוסף לאלו כולל השירות מערך סיעוד ורפואת שיניים המתפרס בין מתקנים שונים של הצבא הבריטי.
השירות נחשב לחיל לא לוחם אך תומך במערך הלוחם, משום כך באופן היסטורי חייליו משתמשים בנשקם האישי רק להגנה עצמית, דבר המתבטא באירועים טקסיים בכך שקצינים אוחזים בחרב ביד שמאל במקום ביד ימין כנהוג. למרות היותו חיל לא לוחם, לאורך ההיסטוריה חיילי החיל זכו לעיטורי גבורה רבים כולל 27 צלבי ויקטוריה, כאשר שניים מבין שלושת צלבי הוויקטוריה הכפולים (שתי הענקות לחייל אחד) שניתנו אי פעם, הוענקו לשני קצינים מהחיל; ארתור מרטין-ליק ונואל שוואס.
היסטוריה
עריכהשירות הרפואה המלכותי נוסד ב-15 בנובמבר 2024 על ידי איחוד שלושת שירותי הרפואה של הצבא הבריטי; 'חיל הרפואה המלכותי' שריכז את כלל יחידות הסיוע הרפואיות כולל בתי חולים שדה וכוחות רפואת חירום קרביים, 'חיל הסיעוד המלכותי של הנסיכה אלכסנדרה' שסיפקה שירותי סיעוד, ו-'חיל רפואת השיניים המלכותי' שסיפק שירותי רפואת שיניים במתקני הרפואה של הצבא[2].
ראשיתו של גוף המרכז את שירותי הרפואה בצבא הבריטי בשנת 1793, כאשר הוקמה המועצה הרפואית של הצבא. המועצבה כללה את המנתח הכללי, הרופא הכללי והמפקח של בתי החולים הרגימנטליים, והיא הקימה חמישה בתי חולים צבאיים כלליים עם היווסדה. ב-1799 עקב ביקורת רבה על עלויות תפעול גבוהות, המועצה נסגרה ורוב בתי החולים נסגרו או הוחלפו מחדש. עד לשנת 1807, רק בית החולים יורק ובית החולים פארקהרסט נותרו פעילים. בשנת 1810 הוקמה המחלקה הרפואית של הצבא, בראשות מנכ"ל, בשנים 1815 ל-1851 כיהן בתפקיד זה ג'יימס מקגריגור שביצע רפורמה בשירותי הרפואה של הצבא, עם פיתוחים רבים בתחום רפואת השדה.
חיל הרפואה המלכותי
עריכהבמהלך מלחמת קרים (1854-1856) נמצאו בעיות רבות בהתנהלות שירותי הרפואה הצבאיים, מה שהוביל בשנת 1855 להקמת חיל לריכוז הרפואה בצבא ובשנת 1857 שונה שמו לחיל בית החולים הצבאי, ואז לחיל צוותי הרפואה ב-1884. בשנת 1898, חיל הרפואה הצבאי המלכותי (RAMC) הוקם בצו מלכותי על ידי איחוד "חיל צוותי הרפואה" עם "צוותי הרפואה של הצבא". מיד לאחר הקמתו צוותי הרפואה של החיל לקחו חלק במלחמה האנגלו-סודנית (1896-1898) ומלחמת הבורים (1899-1902). במהלך מלחמת העולם הראשונה התרחב חיל הרפואה באופן משמעותי כשהוא הגיע לשיא של 13,000 קצינים ו-154,000 חיילים, והוקמה רשת נרחבת של בתי חולים שדה ומרפאות צבאיות.[3]
החיל עמד בקדמת פיתוחים רבים בתחום הרפואה. רופאי החיל פרצו דרך בתחומי כירורגיה פלסטית במהלך מלחמת העולם הראשונה, ושימוש בפניצילין ומתן עירוי דם במהלך מלחמת העולם השנייה.
חיל הסיעוד המלכותי של הנסיכה אלכסנדרה
עריכהלמרות שיחידת סיעוד הוקמה רק ב-1881, החיל חב את הקמתו לפעולה של פלורנס נייטינגייל שהייתה גורם מרכזי בפיתוח תחום הסיעוד הצבאי. בשנותיו הראשונות סיפק שירות האחיות של הצבא אחיות לכל בתי החולים הצבאים (בעלי לפחות 100 מיטות). בשנת 1897, במאמץ להגדיל את מספר האחיות הזמינות לעת מלחמה, תוגבר על ידי 'שירות הסיעוד עתודה של הנסיכה כריסטיאן' (PCANSR), במהלך מלחמת הבורים הראשונה מספר האחיות השירות גדל ליותר מ-1,400. ב-27 במרץ 1902 הוקם שירות האחיות הצבאי של המלכה אלכסנדרה (QAIMNS) על ידי צו המלכותי, ונקרא על שם המלכה אלכסנדרה, שהפכה לנשיאתו. בשנת 1949 הפך ה-QAIMNS לחיל בצבא הבריטי ושמו שונה לחיל האחיות המלכותי של הצבא המלכותי של המלכה אלכסנדרה. מאז 1950 הארגון הכשיר אחיות, והחל משנת 1992 הורשו גם גברים להצטרף.
חיל רפואת השיניים המלכותי
עריכהשורשיו של החייל בשנת 1901, במהלך מלחמת הבורים, עם הקמת שירות רפואת השיניים של הצבא (ADS). באותה תקופה טיפול שיניים בחיילים היה מוגבל, והצבא הכיר בצורך בחיל שיניים ייעודי לטיפול בבעיות בריאות הפה בצבא. בסיום המערכה בדרום אפריקה פורק השירות בשנת 1908, אך ב-1 ביוני 1921 הוקם חיל השיניים של הצבא (ADC) כחיל קבוע של הצבא הבריטי. מטרתו העיקרית הייתה לספק טיפול שיניים מקיף לחיילים, החל מרפואת שיניים מונעת ועד טיפולי חירום. ה-ADC הרחיב במהירות את פעילותו וגייס אנשי מקצוע מוסמכים לרפואת שיניים כדי לענות על הביקוש הגובר לשירותי שיניים בצבא.
החיל שירת ברחבי העולם, במקומות כמו גרמניה, גיברלטר, מצרים, עיראק, טורקיה, בורמה, הודו, צפון סין והאיים הקריביים. בנובמבר 1946, המלך ג'ורג' השישי העניק את התואר 'מלכותי' לחיל, כהוקרה על שירותו במלחמת העולם השנייה, ועוצב סמל כומתה חדש שבמרכזו דמותו של קדמוס.
יחידות כיום
עריכה- רגימנט הרפואה הראשון - תחת פיקוד צוות קרב חטיבת השריון ה-20
- רגימנט הרפואה השני - תחת פיקוד צוות קרב חטיבת השריון ה-12
- רגימנט הרפואה השלישי - תחת פיקוד צוות קרב החטיבה הממוכנת הקלה השביעית
- רגימנט הרפואה ה-16 - תחת פיקוד צוות קרב חטיבת התקיפה האווירית ה-16
- קבוצת הרפואה השנייה - תחת מפקדת צבא היבשה
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי ה-21
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי ה-22
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי (מידלנדס) ה-202
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי (הוולשי) ה-203
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי (צפון-מערב) ה-206
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי (צפון אירלנד) ה-210
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי (צפון-מזרח) ה-214
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי (הסקוטי) ה-215
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי (וסקס) ה-243
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי (מזרח אנגליה) ה-254
- רגימנט הרפואה הרב-משימתי (העיר לונדון) ה-256
- רגימנט בית החולים ה-306
- רגימנט הפינוי הרפואי ה-335
- יחידת הסיוע המבצעי הרפואי
- שירות הסיעוד המלכותי - כולל מערך של כ-900 אנשי סיעוד
- שירות רפואת השיניים המלכותי - כולל מערך של כ-180 רופאים ואנשי בריאות הפה
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ההיסטוריה של החיל באתר מוזיאון הצבא הלאומי (NAM).
- מוזיאון חיל הרפואה המלכותי, מחנה קאו, סארי.
- Claire Sadler, Historic creation of new Royal Army Medical Service officially marked at Sandhurst, Forces News, 15 בנובמבר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ Tom Dunlop, How many soldiers are in each British Army regiment?, UK Defense Journal, 10 בינואר 2022
- ^ 1 2 The Royal Army Medical Service created to ensure British Army healthcare is fit for the future, משרד הביטחון הבריטי, 15 באוקטובר 2024
- ^ מתוך ההיסטוריה של החיל באתר מוזיאון הצבא הלאומי.